ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תמר בת ר' אשר ז"ל
מצד שני, בפרשת השבוע אנחנו מוצאים את היין ככוח שלילי. הוא ממלא תפקיד הרסני באסון של האישה הבוגדת בפרשת סוטה. הוא אחד הדברים שהנזיר צריך להימנע מהם בזמן שהוא מנסה להגיע לקדושה ולטהרה גדולה יותר של הגוף ושל הנפש. אנחנו מוצאים בתורה שהיין היה אחד הגורמים שתרמו לנפילת נוח ומשפחתו אחרי המבול. במשלי, שלמה המלך מקדיש מילים רבות כדי להזהיר מפני הסכנות והמגרעות שבשתיית יין. נראה שהיין ממלא את תפקיד הנבל בחיים היהודיים.
אם כן, כיצד עלינו להתייחס למשקה הקדמוני כל כך הזה שמוביל להוללות ולחורבן גופני וגם רוחני? זאת בעצם השאלה שנשאלת בחיים היהודיים ובתחומים רבים של ההתנהגות האדם. מה טוב לנו ומה לא - זאת השאלה!
אני סבור שהתשובה לשאלה הזאת ולסתירות לכאורה בנושא זה טמונה בצורך ליישם את הכלל העיקרי של התורה בחיים - איזון ויחסיות. כאשר מצרפים יין למעשה של קדושה ומצווה, כמו קידוש בשבת, ברית מילה, חתונה וכדומה, היין הוא משקה קדוש והולם. אך כאשר מנתקים אותו מאירועים חיוביים, כשהוא הופך למשקה לשם הנאה בלבד, הוא שיקוי שעלול להיות מסוכן.
ביהדות, לכל אירוע בחיים, גם אם הוא נראה פעוט ערך במבט ראשון, יש מטרה חיובית. בלי התפיסה הזאת שרואה את המטרה החיובית, גם מעשים שנראים תמימים בראשיתם עלולים להוביל לחטא ולכישלון מוסרי. התורה מציגה בפנינו את חרב הפיפיות של היין כדוגמה לכלל זה של התנהלות בחיים. הנסיבות, הכוונה, ההשפעה על התנהגות הזולת - כל אלה הם גורמים שיש להתחשב בהם כשאדם שוקל אם מעשיו והתנהגותו ראויים. שום דבר בחיים לא מתרחש בחלל ריק.
היין, כמו דברים רבים אחרים בעולם הזה, הוא במהותו ניטרלי. מה שהאדם עושה בו הוא שיקבע את מעמדו וטיבו ויכריע אם הוא משקה של קדושה והתקדשות או משקה שיכול להוביל להוללות ולחורבן. מן הלקח החשוב הזה אפשר ללמוד איך להתייחס לכל עניין ולכל דבר בחיינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
