ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
תמר בת ר' אשר ז"ל
כפי שכבר כתבנו פעמים רבות, היהדות מתנגדת לקיצוניות. היא שואפת לאורח חיים מאוזן שמותאם למצוות התורה ולמערכת הערכים שלה. משום כך התורה דורשת מהנזיר, מאדם שבחר מרצונו להימנע משתיית יין ולוותר על הנאות החברה אנושית, להביא קורבן חטאת בסוף תקופת נזירותו.
בתלמוד מסופר שהכהן הגדול, שמעון הצדיק, מצא בכל תקופת כהונתו הארוכה ככהן גדול רק מקרה אחד של נזירות שהיה מוצדק ושנבע באמת מתוך שאיפה להגיע לקדושה גדולה יותר. התורה איננה מטיפה לסגפנות כאורח חיים. היא מחפשת את האיזון הראוי בין נהנתנות שלוחת רסן מצד אחד להתנהגות נזירית מצד שני. היא ערה לכך שלעתים קשה למצוא את האיזון המושלם, את האמצע, ולכן היא משאירה מקום לתיקונים קלים בהתאם לנסיבות ולטיבן של החברה והתקופה. בדור של התנהגות לא מוסרית - סוטה - אולי יש הצדקה לנטות יותר לעבר הסגפנות. אך התורה מבהירה שאין זו הנורמה הרצויה בחברה היהודית.
בימי הביניים הפכו הפרישות והסגפנות לאורח חיים המקובל בקרב אנשי דת נוצריים ובמידה מסוימת גם בקרב הנוצרים הפשוטים. הלקאה עצמית, כותנות גסות ושאר ייסורים ואמצעי מחסור הפכו לנורמה בנצרות אז. על אף שהתלמוד מתיר ימים של תענית אישית, אין בתלמוד שום התייחסות חיובית לשום צורה של פגיעה עצמית בגוף. אדם חייב להתייחס לגופו בכבוד ובעדינות ולא להתעלל בו. אולי מפני שאווירת התקופה חלחלה גם לקהילה היהודית, אנחנו מוצאים שבימי הביניים יהודים אדוקים השתמשו בסוגים של התנהגות סגפנית כאמצעי להשגת מחילה על חטאים.
החשיבה הקבלית חיזקה לא פעם את דפוס ההתנהגות הזה, על אף שהוא מעולם לא התקבל בעולם היהודי הכללי. משיחי השקר הרבים שקמו בעולם היהודי תמיד נטו להתנהגות סגפנית, שלעתים הייתה מעורבת באופן בלתי מוסבר בנהנתנות ובהוללות פרועה. להבדיל, בתקופות מאוחרות יותר, גם אנשי תנועת המוסר נטו לסוג של סגפנות בחייהם הפרטיים, על אף שגם הפעם היא לא הפכה לנורמה בחברה היהודית הכללית. מקומו של הגבול בין התנהגות מאופקת לסגפנות לא תמיד היה ברור, אך הוא תמיד היה קיים בחברה היהודית. בקיצור, תמיד שררה תחושה שהסגפנות אינה עולה בקנה אחד עם אורח החיים התורני.
עם זה, בדור של נהנתנות שלוחת רסן, כמו דורנו, נראה שיש מקום למידה קטנה של סגפנות כדי ליצור שוב חיים תורניים מאוזנים.
התורה מעודדת אסתטיקה. יופי, סדר, הרמונה, ניקיון, כולם חלק מאורח החיים התורני. הערכת העולם שסביבנו רק מחזקת את האמונה ומגדילה את הכרת התודה שלנו לבורא עולם. בניינים יפים תמיד היו חלק מהמסורת היהודית מימי המקדש ועד בתי הכנסת המפוארים שיש היום בעולם היהודי. האמנות התקדמה מאוד בעולם היהודי, וגם נושאי איכות הסביבה נכנסו לאופק היהודי.
הערכה לתכונות האסתטיות של החיים יכולה רק לחזק את האמונה שהוא הבסיס לחיים היהודיים. בגלות הארוכה של העם היהודי, לרוב הוזנח הצד האסתטי בגלל עוני, רדיפות ופונדמנטליזם בארצות הגולה. העולם הלא-יהודי התנגד בתוקף לכל צורה של יופי בעולם היהודי. הוא קבע ליהודים לבוש מיוחד. בתי הכנסת היו צריכים להיות נסתרים ופשוטים. העוני של היהודים לא אפשר שום הערכה של ממש ליופי ואמנות יצירתית.
בתקופה המודרנית המצב השתנה, וכיום יש עניין מחודש ביופי בעולם היהודי. עיטורים אמנותיים מופיעים על קירות של בתים יהודיים רבים, מזמי התשתית במדינת ישראל נעימים לעין ברובם (מה דעתכם על הגשר החדש בכניסה לירושלים?) ויש הערכה גוברת ליופי הפשוט של ארצנו. אין ספק שהשאיפה לסביבה יפה ונעימה לעין צריכה להיות חלק מאורח החיים בישראל ובכל מקום בעולם שיהודים שוכנים בו.
הקשבה בזמן של פילוג
מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מהפרי ועד הגאולה
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
