ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רבקה בת צילה
ברבות הימים, שידך הרב מיאנוב את בנו הבכור עם בתו של רב אחד ממרחקים. בהגיע מועד החתונה, נסע הרב במרכבה עם בנו החתן וראשי הקהל בעירו.
הגיע זמן תפילת מנחה. הרב ואנשיו ירדו מהמרכבה, והתכוננו לתפילה. הרב נכנס להתבודד בין העצים ביער הסמוך. מלוויו חזרו למרכבה והמתינו לו, אך הוא בושש לשוב. כולם יצאו לחפשו ביער, שמא האריך בתפילתו, אולם לא מצאוהו. חשיכה נפלה על היער, והם חזרו למרכבה. אז הגיעה עגלה עם מוזמנים לחתונה, שתמהו על חנייתם. בני הפמליה סיפרו כי הרב נעדר, ואחד האנשים אמר: "כנראה הגביר הנודע בעירנו שנסע לחתונה ראהו עומד בודד ביער, ולקחו עמו".
השערה זו התקבלה על דעתם, וכולם נסעו לחתונה. כאשר הגיעו, נוכחו כי הרב איננו, ונעצבו מאוד. היו שהרגיעו כי בוודאי הזדמנה לו עגלה הנוסעת לעירו, והוא עלה עליה. החתונה נערכה בעצב. כאשר חזרו בני העיר, נוכחו לדעת שהרב נעדר. הם חיפשוהו בכל מקום אפשרי, אך לשווא.
הרב תעה ביער הסבוך וחדר לעומקו, וכך נדד כל הלילה, ללא מוצא. כאשר זרחה השמש, התפלל ללא טלית ותפילין. הוא סבב ביער ימים רבים, מבלי שימצא את דרכו. הוא אכל מפירות היער, וכאשר התעייף, נרדם למרגלות העצים. מרוב יגיעות ודאגות, טעה הרב בחשבון הימים. הוא סבר שיום שישי הוא יום שבת, וקידש אותו כמיטב יכולתו. לאחר ימים רבים נחלץ מהיער, ושב לעירו ולבני ביתו. הם היו מאושרים לראותו, והוא סיפר להם מה אירע לו.
והנה ביום חמישי לעת ערב, החל הרב להכין עצמו לקבלת שבת, והשתומם על בני ביתו שאינם נוהגים כמוהו. הם אמרו לו שהוא טועה בחשבונו, וכי היום יום חמישי, אולם הרב העקשן היה סבור שהצדק עמו, וכל השאר טועים. כל הטענות שטענו לא הועילו. לאחר שהבינו כי דעת הרב השתבשה בדבר זה, הצטערו מאוד והוכרחו להכין עבורו סעודת שבת. אור ליום שישי, הלך לבית-הכנסת וקיבל את השבת בשמחה, ולמחרת בבוקר קרא בתורה ובירך "הגומל" ללא תפילין. בני העיר נדהמו וסברו כי נטרפה דעתו.
למחרת, בערב שבת, ראה הרב שכל בני ביתו מכינים עצמם לקבל פני שבת, וכעס עליהם. הוא הניח תפילין ועשה מלאכה. השמחה ששרתה בביתו עם חזרתו הפכה לאבל.
חלפו מספר שבועות, ואף אחד לא הצליח לחלצו מטעותו. סרו אליו רבנים ידועים וביקשוהו שיבטל את דעתו, בהסבירם כי טעה בחשבונו כאשר תעה ביער, אולם ברוב עיקשותו לא שעה לדבריהם, למרות שבשאר העניינים היה בר-דעת.
כשנודע הדבר לרבי שמלקה, רעהו משכבר הימים, החליט לנסוע ליאנוב. הוא הגיע ביום חמישי, שהיה ערב שבת לפי חשבון הרב. הם שמחו זה לקראת זה, והרב מיאנוב הזמין את הרבי להתארח אצלו בשבת. רבי שמלקה ביקש מבעלי הבתים שיכינו עצמם כראוי לשבת לפי חשבון הרב, וגם יכינו יין ישן-נושן. בצוהרי יום חמישי טבלו במקווה, ולעת ערב לבשו בגדי שבת והלכו להתפלל עם רב העיר, תוך שהם משתוממים על רבי שמלקה, שנכנע לרב מיאנוב. רבי שמלקה כיבד את הרב באמירת קבלת שבת, בעוד שהוא עצמו, וכן בעלי הבתים שעמו, התפללו תפילת חול.
לאחר התפילה חזרו כולם לביתם, ולאחר מכן באו לבית הרב לכבוד האורח הנכבד, אמרו "שלום עליכם", קידשו על היין, סעדו ואמרו דברי תורה. רבי שמלקה אמר לרב, שצריך לערוך כעת סעודת הודיה על הנס שהתרחש לו כששב בשלום לביתו, והפציר בו שישתה הרבה ויודה לבוראו. הוא רמז למזוג לרב מהיין הישן, שכל השותה ממנו נופל לתרדמה ממושכת. וכך, הרב מיאנוב נרדם סמוך לשולחן, והרבי ציווה להניח כר תחת מראשותיו.
לאחר מכן אמר לבעלי הבתים שילכו למלאכתם, והורה להם כי מחר בליל שבת יחזרו לבית הרב. הוא עמד על המשמר פן יקיצו את הרב. בליל שבת התפלל רבי שמלקה בבית הרב ביחידות, ולאחר מכן באו אנשי העיר לסעודה כמו בליל אמש. הרב מיאנוב היה עדיין ישן.
רבי שמלקה אכל סעודת שבת ואמר דברי תורה עד חצות, אז הקיץ הרב משנתו. אמר לו הרבי: "קום נא וניגש לברך ברכת המזון". הרב התאושש, קם, נטל את ידיו, והצטרף למסובים בברכת המזון.
רבי שמלקה גזר על אנשי יאנוב שלא יספרו דבר לרבם, ועד יום פטירתו לא ידע הרב מה אירע, ואף התפאר בכך שכולם הודו בדבריו, והחלו לקדש את השבת לפי חשבונו...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
