^ 1 הל' גזלה ואבדה פ"ה ה' יח
^ 2 כל מלך ממלכי או"ה היה מנפיק מטבע עליו היה מוטבע דיוקנו. במטבעות של מלכי ישראל שנתגלו לא היתה מוטבעת דמות, רק שמו של המלך, וציורים של לולבים, אתרוגים, תמרים, רמונים ובית המקדש. ועיין תוס' בב"ק צז: ד"ה מטבע.
^ 3 הגר"א (חו"מ ס' שסט סק' ט) מביא כמקור לרמב"ם את הגמ' במגילה יד: הדנה בדיון בין דוד לאביגיל על נבל הכרמלי. "אמר לה מורד במלכות הוא... אמרה לו עדיין שאול קיים, ולא יצא טבעך בעולם". לדעת הגר"א "טבעך" - מטבע שלך, כרמב"ם.
^ 4 ב"ב נד: ד"ה והאמר וכן כתב באו"ז ח"א תשה ותשמה
^ 5 עיין אבן עזרא על בראשית לז ח: המלוך תמלוך או משול תמשול - אנחנו נשימך מלך או אתה תמשול בנו בחזקה. ועיין פירוש הגר"א למשלי כג א
^ 6 הדבר אברהם סי' א מסביר שדינא דמלכותא דינא ותקנות הציבור נובעות מיסוד אחד, הסבר זה נכון רק לדעת הרמב"ם שדדמ"ד היא מטעם הסכמת הציבור.
^ 7 נדרים כח. ד"ה במוכס (נראה שהר"ן משקף את השלטון הפאודלי ששרר בתקופתו)
^ 8 בבא קמא דף קיג/ב
^ 9 סנה' כ:
^ 10 [הנמוק"י תולה את הפסיקה שהפרשה נאמרה ליראם ולבהלם, בפסיקה שאין דדמ"ד במלך ישראל. ואולם הרבה מהפוסקים פוסקים שהנאמר בשמואל נאמר להלכה. כמו הרמב"ם (מלכים פ"ד ה"א) הרמב"ן וכן השו"ע חו"מ ס' שסט סע' ו. א"כ שיטת התוס' היא כנראה שיטה יחידאית. והנה הנמוק"י מביא את דבריו לא בשם התוס' כר"ן, אלא בשם רוב המפרשים! ועיין לקמן בהסבר שיטתו.]
^ 11 שמואל א יא ז
^ 12 מלכים א ט טו
^ 13 מלכים א יב ד
^ 14 [הרשב"א מביא דין זה בשם רבי אליעזר ממיץ שהיה תלמידו של ר"ת.]
^ 15 שו"ת בעלי התוס' ס' יב
^ 16 סנהד' יט. משנה: המלך לא דן ולא דנין אותו. גמ': אמר רב יוסף לא שנו אלא מלכי ישראל, אבל מלכי בית דוד דן ודנין אותן.
^ 17 בב"ק ס:
^ 18 ר"ל למרות שכריתת העצים מאדם אחד הסמוך לנהר לצורך הגשר אינה צודקת (עיין ב"ק שם) מיהו מלך רשאי לעשות זאת
^ 19 מלכים א כא
^ 20 סנהד' כ: ד"ה מלך
^ 21 ועיין תוס' הרא"ש שם שמביא זאת בשם ר"ת.
^ 22 מלכים א טז
^ 23 הל' מלכים פ"ג ה"ד
^ 24 הלכות מלכים פרק ב (ו)
^ 25 הלכות מלכים פרק א ה"ג
^ 26 חלק יו"ד סימן שיב אות יב
^ 27 ראיה זו הובאה גם ע"י המל"מ בפרשת דרכים דרך המלך ובהקדמת שו"ת עונג יו"ט ובקרן אורה להוריות שם. ועין בני יששכר לחודש אדר שהקשה משמעי בן גרא מדוע דוד ציוה לשלמה לא לנקותו והרי לא היה לדוד דין מלך באותה שעה? ותירץ ששמעי נענש על מרידתו במלכות בית דוד ולא בדוד עצמו. מיהו בהגהת בנו של האב"נ, בעל השם משמואל (שם אות כז) חולק על אביו ומפרש את המשיחה החוזרת בדרך אחרת, עיי"ש.
לכשתמצי לומר כבר התורה רמזה במצות מינוי מלך שהמינוי תלוי ברצון העם שנאמר: "ואמרת אשים עלי מלך" ועיין העמק דבר שם.
^ 28 שמואל א פרק ח ד
^ 29 שם ז
^ 30 שם י יז
^ 31 שם יא יד
^ 32 וכן מוכח ממינויו של רחבעם מלכים א יא ועיי"ש פט"ז טז -כב ומל"ב פי"א
^ 33 ואולי לכך רמזה התורה באומרה "ככל הגויים אשר סביבותי". ועיין אור שמח הל' מלכים פ"ג שהשוה את דיני המלכות לדיני בני נוח.
^ 34 רעיון זה ידוע בשמו של מרן הרב קוק במשפט כהן קמד טו. לדברינו זו דעת הרמב"ם והרשב"ם ובא"י גם הר"ן והתוס' ויתר הראשונים מודים לו. ועיין עמוד הימיני למו"ר הגר"ש ישראלי
^ 35 שו"ת חת"ס חו"מ ס' מד
^ 36 עיין דבר אברהם ח"א סי' א בסוף ענף ב בהגהה שחילק בין מעשר למסים אחרים. ואולי גם הוא מתכון למש"כ, המעשר נועד לצורכי הכלל ויתר המסים נועדו לצרכי המלך. (ועין שבת לג ב מחלוקת רשב"י ור' יהודה בן גרים).
^ 37 עיין מעדנ"א שביעית בסוף פ"כ שהוכיח שגם בא"י חל דינא דמלכותא והסיק מכך שהתקנה של רישום קרקעות בטאבו תקפה גם עפ"י ההלכה. ולענ"ד נראה שאין ספק שהתקנה של רישום קרקעות מסודר ע"י רשות מרכזית היא טובה ונחוצה. אולם יש מקום לדון האם משום כך קניין שנעשה כהלכה ע"י כסף שטר וחזקה לא יחול משום כך עד הרישום בטאבו. וצ"ע.
^ 38 אומנם בדורותינו רבו הישראלים שאינם רואים את עצמם מחוייבים לכל מצוות התורה, אולם גם להם אין הגדרה אחרת לציבור ישראלי ,וגם לא תוכל להיות כזו, אלא זיקה כל שהיא לתורת ישראל.