ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג דב ליאור
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
והנה פלא - מספר האנשים שמוזכר במפקד שנערך בחודש ניסן בפרשת במדבר זהה למספר האנשים המוזכרים במניין שבנדבת המשכן בפרשת פקודי, שנערך למחרת יום כיפור, ותמה על כך רש"י (בפרשת כי תשא): איך יתכן שבמשך כחצי שנה שבין יום כיפור לניסן לא נוספו עוד בנים? עונה רש"י: מנו לפי מניין שנות עולם, ולא לפי יום הולדתו הפרטי של האדם, וכיוון ששני המניינים היו באותו שנתון, לפיכך מניין האנשים היה שווה.
לעומתו, הנצי"ב מביא גישה שונה ומעניינת כתשובה לשאלה זו - ודאי נוספו אנשים ממניין למניין, אולם המניין נקבע לפי המספר הדרוש להשראת שכינה בפומבי במדבר, כפי מה ששיערה ההשגחה העליונה, ולכן שני המניינים היו שווים כי לא היו זקוקים ליותר יוצאי צבא להשראת השכינה.
תשובת הנצי"ב מובילה אותנו לרעיון עמוק, שמהווה תשובה לשאלה מהותית נוספת, שעומדת ביסוד פרשת במדבר - לשם מה התורה מקדישה פרשה שלמה למפקד השבטים ולאופן החניה לדגלים, הרי כל הפרטים הללו הם ציווי לשעה ולא לדורות, והדבר עומד בסתירה לכלל הידוע (רמב"ם בהקדמה לספר המצוות) שמצוה שאינה נוהגת לדורות לא נמנית במניין המצוות?
אלא שכאן אנו רואים את גודל מעלתם של בני ישראל במדבר. דור המדבר היה דור דעה, דור שקיבל את התורה והנחיל לנו את יסודות האמונה. דור זה הטביע בנו את התכונות המיוחדות של עם ישראל, כל מי שאבותיו עמדו על הר סיני יש לו תכונות שעוברות בירושה מדור דור. לכן מאריכה התורה בביאור מעשי דור המדבר, מפני שאופן חנייתם מסביב למשכן אשר השכינה שורה עליו, רומם לדורות את כלל ישראל והטביע בנפשם פנימה את הערגה הנפשית וההשתוקקות לכל דבר שבקדושה ולקירבה לאבינו שבשמים. מעשיהם של דור המדבר לא הצטמצמו רק לדורם, הם הטביעו את חותמם על מהלך ההיסטוריה והדורות הבאים. זו גם הסיבה, שהמעידות שלהם, כגון חטא העגל וחטא המרגלים השפיעו על הדורות הבאים, מפני שככל שהאדם גדול יותר גם המעידה שלו עמוקה יותר ורישומה ניכר לטווח ארוך.
גם אנו נמצאים באתחלתא דגאולה, וככל התחלה יש לה השפעה לטווח ארוך. לכן זו תקופה חשובה, שבה אם נצליח לחזק את התשתיות הרוחניות בכל תחומי חיינו הציבוריים ולחזק את צביונה של המדינה כמדינה יהודית, ממילא זה יניב פירות גם לדורות הבאים. הבה אחים נוסיף קדושה, כל אחד ואחד מאתנו יקפיד על קדושת החיים הפרטיים שלו, ובהצטרפות כל הפרטים תתחזק הקדושה הכללית, עד שנזכה שכל העדה יהיו כולם קדושים ובתוכם ה' אלוקי ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









