ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- מנהיגות
- הדרך להנהגה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
העולם ככלל, וישראל בפרט, מצויים כיום במשבר מנהיגות מתמשך. דומה, שעידן המנהיגים הגדולים שהקהילו קהילות ברבים, יצרו אידיאולוגיות גדולות והובילו תנועות מתקנות עולם, חלף מן העולם.
למשבר זה התרגלנו, אך משבר זה הוביל משבר עמוק מקודמו - השחיתות בשלטון. מהדורות החדשות נפתחות בזו אחר זו בידיעות על מעילה, גניבה או שוחד של איש ציבור זה או אחר. בעקבות הפרשיה ה'טריה' של ראש הממשלה החלטנו להפנות את הזרקורים מהעיסוק בשלילה ליצירה חיובית, ולשאול - כיצד ניצור מנהיגות נקיית כפיים?
למשבר זה התרגלנו, אך משבר זה הוביל משבר עמוק מקודמו - השחיתות בשלטון. מהדורות החדשות נפתחות בזו אחר זו בידיעות על מעילה, גניבה או שוחד של איש ציבור זה או אחר. בעקבות הפרשיה ה'טריה' של ראש הממשלה החלטנו להפנות את הזרקורים מהעיסוק בשלילה ליצירה חיובית, ולשאול - כיצד ניצור מנהיגות נקיית כפיים?
קמעא קמעא
הרב ראובן הילר שליט"א - רבה של הוד השרון
מו"ר הרב צבי יהודה רגיל היה לומר ש'מידות' לומדים אנו מאברהם אבינו, אך כשמידות אלו מתחברות לתורה הן מקבלות עומק הרבה יותר גדול, וכשמידות אלו עם התורה שעימן מגיעות למלכות, כאן היקפם ועומקם גדולים לעילא ולעילא.
כשאנו דנים על התכונות הנדרשות מדמות המנהיג, איננו יכולים להסתפק ברובד הבסיסי של מידות טובות הנדרשות מכל יהודי, ובפרט מבן תורה, שהוזכרו בתורה כשמשה חיפש מנהיגי משנה שיעזרו לו - "אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹקִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שׂנְאֵי בָצַע" (שמות י"ח). תכונות אלו פשיטא שצריכות להיות לו. ממנהיג העם אנו דורשים גם תכונות מיוחדות של הנהגה, אותן מנה הקב"ה לפני משה כשבחר את יהושע - "וַיֹּאמֶר ד' אֶל משֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כ"ז), ומפרש רש"י: "שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד". כלומר - המנהיג צריך להיות אדם עם שאר רוח, שיכול להציב יעדים גדולים לאומה, ולהוביל את העם למימוש יעדים אלו בעזרת הקשר המיוחד שלו עם כל רבדי האומה.
כיום, לצערנו, אי אפשר לדבר על קומה עליונה זו של תכונות המנהיג, מפני שהקומה הבסיסית מקולקלת. יודעים אנו שקיים קשר הכרחי בין מדרגתם של מנהיגי הדור לבין מדרגתו של העם. כשמצבו הרוחני-מוסרי של העם ירוד ומקובל ה'היתר' לעגל פינות ובלבד שלא תיתפס, ועבירות רבות ונוראיות של אנשי ה'צווארון הלבן' לא נתפסות בציבור כעבירות, אזי כשמתגלית שחיתות מוסרית אצל המנהיגים, אין הציבור 'נופל מהכסא', וממילא אותם מנהיגים אינם מתפטרים וקל וחומר שאינם עושים לעצמם חרקירי. כך נוצר לו גלגל חוזר - רוח העם נמוכה, לכן - קשה לייצר מנהיגים גדולים, המנהיגים מפילים את רוח העם וחוזר חלילה...
אולם, אנחנו שאמונים על הדרכת חז"ל שגאולתם של ישראל הינה קמעא קמעא, לא מתייאשים לא מהעם, לא מהמדינה וגם לא מהמנהיגות. יודעים אנו שהעם והמדינה מתעלים לאט לאט, ועם כל הצללים יש הרבה אור וחסד ד' עמנו. בטוחים אנחנו שככל שהעם ילך ויתעלה, כך מנהיגיו ילכו וישתפרו עד בוא משיח צדקנו, שעליו כותב הרמב"ם (הלכות תשובה ט') "שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו" .
שררה או עבדות
הרב יחזקאל יעקבסון שליט"א - ראש ישיבת ההסדר שעלבים
אם ברצוננו להצמיח מנהיגים נקיי כפיים, ראשית עלינו לבנות אזרחים נקיי כפיים. מנהיגים צומחים מקרב עמם. רק מתוך ציבור המנהל את עסקיו וענייניו בצדק וביושר בבית ובחוץ, יצמחו מנהיגים שערכים אלו הם נר לרגלם.
אכן המנהיגים נדרשים לרמה גבוהה יותר של טוהר כפיים משאר הציבור. מול עננו ניצבת דמותו של המנהיג הגדול - משה רבנו אשר אמר: "לא חמור אחד מהם נשאתי". לעומתו, אנו מונהגים באחרונה בידי מנהיגים המתחרים ביניהם למי יש קופה של שרצים גדולה יותר.
שורש הדבר נעוץ בשאלה - כיצד רואה המנהיג את תפקידו. האם הוא נועד לשרת את המדינה או שמכאן ואילך "המדינה זה אני"?
מנהיג שרואה את עצמו במרכז יעשה הכול על מנת להיבחר ולשרוד. לשם כך הוא לא יהסס להשיג כספים במרמה. גרוע מכך, הוא לא יהסס להחליף אמונות ואידיאולוגיות כדי לזכות ב"אתרוגיות". לא כן מנהיג שרואה את תפקידו כמשרת העם.
נראה, שהמבחן העיקרי ליחס המנהיג לתפקידו טמון באופן בו מתבצעת הבחירה . האם הנבחר הוא שמתרוצץ ו"רץ" להיבחר, או אדרבה, מנהיג שנבחר כמעט בעל כורחו. לא לחינם משה רבנו נקי הכפיים הוא האיש שגם נלחם בכל כוחו כנגד בחירתו בטענה שאין הוא האיש הראוי להנהגה.
עיקרון זה נכון לא רק במישור הרעיוני. גם המציאות בשטח מלמדת כי שורש הרע טמון בשיטת הבחירות הנוכחית. המשאבים הכבירים הנדרשים מן הרצים לבחירות והצורך האובססיבי שלהם לשרוד בתפקידם הם פרצות הקוראות לגנב וכשקוראים לגנב הוא בא...
בדמיוני, אני שומע את הקורא שואל: נו, תכל'ס מה אתה מציע?
ראשית, לדעתי חינוך על הערכים שהקדמנו נחשב בהחלט ל"תכל'ס". יחד עם זאת בשטח עצמו יש לבטל את שיטת הבחירות המבוססת על מרוץ מוקדם במפלגות, כי שיטה זו היא אם כל חטאת. שיטת ה"ועדה המסדרת" עם כל חסרונותיה עדיפה. במקביל, יחויב כל מועמד למשרה ממלכתית לעבור דרך ועדה ציבורית בלתי תלויה, שתפקידה לבחון את יושרו של כל אחד מהמועמדים בזכוכית מגדלת. אך אליה וקוץ בה. בדיוק כמו באגדה המפורסמת, שלא הייתה תשובה לשאלת העכברים - "מי יתלה את הפעמון על זנב החתול?" אנו שואלים מי יצליח למצוא לנו ועדה מסדרת או ועדה ציבורית נקיית כפיים?!...
עבד למלך האמיתי
הרב יהודה מלמד שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר רמת-גן
השאלה היא טובה. רבים חושבים שהדבר בלתי אפשרי. מנהיג מצוי, הוא בדרך כלל אדם ששואף לעמדת כוח. יש לו מוכנות לדחוף אחרים כדי להגיע למעלה, ובדרך הוא מוכן גם להשתמש בעורמה כדי לבסס מעמדו. אחד מהוגי הדעות הידועים אמר שהנסיך צריך להיות ערום כשועל וחזק כאריה. אותו הוגה מקיאולי שמו, טען שמנהיגות כזו זהו רע הכרחי, כדי שתוכל החברה להישמר מפני אויביה ומפני העבריינים שבתוכה. כך גם אמרו חכמים: "הווי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה (שמושג על ידי שקר ואלימות) איש את רעהו חיים בלעו". כלומר השלטון עם כל חסרונותיו ההכרחיים, מציל אותנו ממצב הרבה יותר גרוע של תוהו ובוהו.
גישה שונה במקצת מודה שטבעם של פוליטיקאים ומנהיגים להתמכר לכוח שבידם. טבע כזה אי אפשר לבטל, כי מי שאין לו את זה, לא יכנס להנהגה, אבל ראוי לרסנו עד כמה שאפשר. הריסון יושג על ידי תקשורת אגרסיבית שחושפת כל מעשה שחיתות, וכן בעזרת בתי משפט בלתי תלויים שאינם נושאים פנים לאיש. דרך זו אומנם עדיפה על מצב בו פועל שלטון ללא תקשורת חופשית וללא בתי משפט עצמאיים, אבל יש בה שני חסרונות:
הראשון דרך זו מחלישה את השלטון. הפוליטיקאי נעשה מזולזל ומושמץ, וחושש לעשות דברים משמעותיים מאימת הביקורת. כך מאבד השלטון את המטרה שלמענה הוקם - הגנה על החברה מפני אויביה מבפנים ומבחוץ. אוזלת היד מול הטרור העזתי, והזנחת הטיפול באדמות הנגב והגליל, הם דוגמא לחסרונות אלו.
השני - הכוחות מרסני השלטון, התקשורת ובתי המשפט יכולים בעצמם להתמכר לכוח שבידם, וכך נעשו הם ממליכי המלכים. המחשבה ששרון מכר את גוש קטיף כדי לקנות את ליבם של התקשורת ובתי המשפט מעיקה, והרושם שאולמרט מנסה בצורה שלומיאלית לחזור על אותה דרך רק מחזק את המועקה.
לפיכך עלינו ללכת בדרך שלימדה תורתנו, ולפיה - ראוי שלמנהיג העם יהיה כוח ועוצמה, אבל כוחות אלו אינם שלו אלא מותנים הם בהתמסרותו לציבור, בידיעתו שהוא שליח, ש'לית ליה מגרמיה כלום' (=אין לו מעצמו כלום). על המנהיג לזכור שיש מלך מלכי המלכים הממליך מלכים ולו המלוכה. כך יוכל להנהיג ביושר ובצדק.
דבר זה נעשה לא על ידי שחרור בלתי מרוסן של תאוות השלטון, וגם לא על ידי ריסון מלאכותי של התקשורת ובתי המשפט, אלא על ידי חינוך. משחר ילדותו צריך האדם לעמול על מידת הענווה ולהשתחרר מהפיתוי של הנחש המסית וטוען שאדם יכול להיות כאלוקים. כך יזכור המנהיג, ש'כחציר יבש, כציץ נובל, כצל עובר וכענן כלה' הם חייו, ורק מתוך כך יכול הוא להנהיג ביושר.
החלום על מלך המשיח הוא בעצם חלום על מנהיג, שיהיה הצדק אזור מותניו והאמונה אזור חלציו, שיתגלה במהרה בימינו אמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













