ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל טוב
מצות לא תעשה שלא לחרוש בשור ובחמור יחדיו, שנאמר: "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו" (דברים כ"ב).
סיפורה של מצוה
חוב גדול הרגיש האיש בליבו כלפי רב העיר הגאון החתם סופר. הרב היה היחיד שידע כי עסקיו עומדים לפני קריסה מוחלטת, וברגע האחרון נחלץ לעזרתו. הרב הלווה לאיש סכום כסף גדול כך שיכול היה לשקם את עסקיו. כעת לאחר שהתאושש צרר את סכום הכסף אותו חייב היה לרב, והזדרז ללכת לרב ולהחזיר לו את כספו.
בדרך לבית הרב, קנה העשיר קופסת טבק יפהפיה מכסף במתנה לרבו האהוב בתמורה לעזרתו. הוא נכנס לבית הרב בזמן שישב עם בניו ולמד. בהתלהבות הניח על השולחן שקית עם הכסף ולידה את קופסת הטבק המפוארת, וקרא בקול: "ב"ה ברכתו של הרב עזרה ובאתי להחזיר את ההלואה". הרב נטל לידיו את קופסת הטבק והתבונן בה בהתפעלות. מרגע לרגע התפעלותו מהקופסה גדלה עד שקם מכיסאו והחל לנוע בבית מצד לצד תוך שהוא מפרט את יופיה של הקופסה מכל צדדיה.
בניו של הרב הביטו תמהים זה על זה. מה פשר ההלואה שלקח העשיר מאבינו העני? ואיך יתכן שאבינו הצדיק לוקח את קופסת הטבק ובכך עובר על איסור גמור של ריבית? האם צריך, וכיצד, להעיר לו על האיסור אותו הוא מתכוון לעבור?
לאחר דקות מספר פנה הרב אל הגביר והודה לו על קופסת הטבק היפה, "אולם מבין אתה כי לא אוכל לקחתה ממך ולעבור חלילה על איסור ריבית..." העשיר כבש פניו בקרקע, כיצד זה שכח מאיסור תורה מפורש וחמור כל כך?! החתם סופר חייך והסביר כי כל מצוה יש לעשותה בשמחה. אולם ישנם מצוות שלא מזדמן להכשל בהן. "הרי כדי לעבור על ריבית צריך להלוות כסף דבר שאינו מצוי ברשותי על פי רוב. וגם אם כבר מלווה אנוכי מעט כסף מי ירהיב עוז לתת לרב ריבית?! על כן, כשכבר הזדמן לי לקיים מצוה זו שלא לקחת ריבית, שמחתי שמחה מיוחדת על מצוה זו שהתגלגלה לידי". פנה הרב אל העשיר ואמר לו: "אספר לכם כי הנהגה זו למדתי מפי מורי ורבי הגאון הרב נתן אדלר". החתם סופר סיפר כי בצעירותו התלווה פעם אל רבו לנסיעה לברית שהתקיימה בעיר אחרת. הנסיעה הייתה כרוכה בקשיים רבים עקב החורף הכבד ששרר והשלג הכבד שנערם על השבילים. החשיכה ששררה לא הקלה את הנסיעה שהתנהלה בעצלתיים. באחד העיקולים בשביל, העגלה נתקלה בשורש של אילן שבלט מעל פני הקרקע וכמעט שהתהפכה. אולם אז התברר כי רגלו של אחד הסוסים נשברה והוא אינו מסוגל להמשיך ולמשוך את העגלה. העגלון לקח עימו את הסוס ופנה אל עבר העיר הסמוכה על מנת להחליפו בסוס אחר. כעבור שעה ארוכה חזר העגלון כשהוא מושך אחריו שור גדול מימדים. הוא סיפר לנוסעים כי משלא מצא סוס החליט להביא שור שאף יועיל יותר בשלגים הכבדים. לפתע הופתעו הנוכחים כשראו את הרב קופץ מהעגלה ומתחיל לרקוד בשלג. לשאלתם ענה כי איסור החרישה בשור ובחמור, או שאר בהמות, אינו מצוי וממילא אין את הזכות להימנע מאיסור זה. והנה כשהיום נקרה לפניו להמנע מאיסור נדיר זה פתח בריקוד שמחה של מצוה. סיים החתם סופר: "וכמו רבי גם אני זכיתי כעת לשמור על מצוה זו של ריבית, וכי לא אשמח?!"
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
64 - כי תידור נדר
65 - "לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו"
66 - "לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדיו"
טען עוד
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך מתכוננים לקבלת התורה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
