^ 1. רש"י שם, ד"ה גזר, תוס' ד"ה ר' יהודה נשיאה, הרמב"ן, רבניו גרשום וראשונים נוספים מוכיחים מהמשך הסוגיה שם שמדובר על פורעניות אחרות, ולא על מחסור בגשמים.
^ 2. כך פירשו: תוס' שם, ד"ה אין, רבינו יהונתן, ספר ההשלמה לתענית יב ע"א, וכן הראב"ד המובא ברמב"ן לתענית יא ע"ב, המאירי, ועוד.
^ 3. כך מעירים הרמב"ן לתענית יא ע"ב, והריטב"א לתענית יב ע"ב.
^ 4. ר"ן לתענית, ה ע"א בדפי הרי"ף, בשם הראב"ד.
^ 5. סוף סימן תתנד.
^ 6. כך מפרש גם הרב אהרן מקרלין, קרן אורה לתענית יא ע"ב.
^ 7. ראה: חיים מנטל, מחקרים בתולדות הסנהדרין, תל אביב תשכ"ט, עמ' 212–214, והערה 79. דוד לוין, תעניות ציבור ודרשות החכמים, "המשתתפים בתענית ציבור – הנשיא", תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד 2001, עמ' 68, 125–131.
^ 8. "בבל" היא שם עצם כללי לכל מקום שהוא מחוץ לארץ ישראל. ראה: הרב צבי יהודה קוק, עולת ראי"ה, ב, עמ' תצט.
^ 9. תענית יב ע"א; שו"ע, או"ח, סימן תקסב, ה–ו.
^ 10. על קבלת תענית יחיד ראה: הגרי"ד סולוביצ'יק, שיעורים לזכר אבא מארי, חלק א, עמ' סט–פט.
^ 11. כמבואר בגמרא תענית טז ע"ב; ברמב"ם, הלכות תענית ד, ה–טז; בלחם משנה שם, הלכה טו; ובשו"ע, או"ח, סימן תקעט.
^ 12. הר"ן לתענית, ה ע"א בדפי הרי"ף; המאירי לתענית יא ע"ב; הטור (על פי הבנת הבית יוסף), או"ח, תקסד, ד"ה תענית; הבית יוסף על הטור, או"ח, סימן תקעה, ד"ה וכל תענית. הרש"ש לפסחים נד ע"ב כותב שדברי הרמב"ן הם טעם נאות.
^ 13. כלשון הרמב"ם פוסק גם השו"ע, או"ח, סימן תקעה, י, וכך גם מפרש המגן אברהם שם, ס"ק י, את פסק השו"ע, אם כי אין הדברים כתובים במפורש ברמב"ם ובשולחן ערוך.
^ 14. עיין גם שו"ת הראב"ד, סימן נט.
^ 15. בבא קמא טו ע"ב; רמב"ם, הלכות סנהדרין ה, ט; שו"ע, חו"מ, א, א.
^ 16. כך הוא כותב גם במרומי שדה לתענית י ע"א, ד"ה ובגולה, ולתענית יא ע"ב, ד"ה אין תענית.
^ 17. ראה עוד: הרב חיים דוד הלוי, שו"ת מים חיים, א, סימן לט.
^ 18. יסוד תירוץ זה, שביכולתו של עם ישראל כיום למנות סמוכים, ולכן יש להחשיב את המציאות כאילו כבר קיים נשיא בפועל, מופיע גם בספר קובץ על הרמב"ם, בהלכות תענית ג, יא, ובדברי הרב מאיר שמחה הכהן מדוינסק, משך חכמה לשמות יב, א. לעניין אפשרות קידוש החודש בזמן הזה מאותו הטעם, ראה: הגרי"ד סולוביצ'יק, קובץ חידושי תורה, עמ' קמה–קסד; הרב משה צבי נריה, צניף מלוכה, עמ' 55.