ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נפתלי בן גילה
לאור הפירסומים האחרונים, והתגובות שבאו בעקבותם ראינו לנכון להתייחס לדברים בצורה מסודרת:
א. המסמך בנושא מסעדות בירושלים, נכתב לאחר בקשה ספציפית מגורם מסוים. מסמך זה לא נועד לפרסום, מאחר וישנם פרטים רבים אשר נאמרו בע"פ כהשלמה לכתוב (אף שאנו עומדים מאחורי כל מילה), אך בלא השלמות אלו, עלול הקורא לקבל תמונה שאיננה שלמה ומדויקת.
ב. עמותת כושרות לא נתנה ולא ניסתה לתת תעודת כשרות, או השגחה קבועה בירושלים! מטרת העמותה היא, לחזק את המודעות לכשרות בציבור ולהוביל מהלך של שינוי ושיפור רמת הכשרות וההשגחה בארץ.
ג. לעמותת כושרות אין ענין כלכלי עם גופי כשרות אחרים, ועל אחת כמה וכמה לא עם בעלי מסעדות. עמותת כושרות מפקחת על אירועים, רק כאשר בעל האירוע עצמו מבקש זאת, ומפקחי העמותה דואגים לוודא שמבחינה כשרותית יקוימו נהלי הרבנות הראשית, בהתאם למקום ולרמת הכשרות שבו.
ד. הדו"ח ברובו משקף את המציאות, אך יש בו מספר מקומות בהם נמצאו אי דיוקים או שיש צורך בהבהרות נוספות. למשל, ביחס למסעדה "הפתיליה" בקניון מלחה, נכתב בדו"ח שיש להם כשרות של גוף לא מוכר. בבדיקה חוזרת נמצא שיש להם כשרות רגילה של רבנות ירושלים, לא מהדרין. בנוסף, ביחס לכל מקום שיש בו רמת כשרות רגילה, נכתב נוסח זהה של בעיות אפשריות. כמובן, ישנם מקומות שחלק מהבעיות אינן נוגעות אליהם, למשל, במסעדת "פאפאגיו" בתלפיות, לא מתעסקים כלל עם קמח, וממילא אין במקום בעיה של ניפוי או הפרשת חלה, וכן בשאר הדברים על זו הדרך, כל מקום לפי עניינו.
אנו בכושרות, שמחים להיות הפועלים עם א-ל בדרך האמת והיושר ולאור ההלכה. לצערנו, ישנם גורמים שונים, המנסים לסלף ולעוות את הדברים. אין לנו אלא להצר על כך, מתוך תקוה ואמונה בכוחו של הציבור לשנות ולקדם תהליכים חיוביים ואמיתיים.
לפרטים לגבי הדו"ח ולשאלות כלליות, ניתן לפנות למייל: [email protected]
או לרב משה כ"ץ בין השעות בצהרים 12:00-13:00, ובלילה בין 22:00-22:30: 052-5665263
לקריאת תגובת הרב ד"ר בני לאו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
