יהודי כשר באמת | הרב דוב בערל ויין זצ"ל | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
תולדותיהם של צדיקים
מאמרים נוספים

קטגוריה משנית

1524

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

מיכאל בן מזל טוב

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

שלמה המלך מספר בקהלת משל על חכם ואלמוני, דל בממון ובתהילה, שמציל את העיר הנצורה בעצתו ובתבונתו, אך עד מהרה נשכח על ידי כל אלה שהפיקו טובה מחוכמתו ודבריו.
ההיסטוריה היהודית מלאה באלפי גיבורים אלמונים ש"הצילו עיר", אבל נשכחו ולא זכו להכרה על אף שדורות של יהודים חייבים להם על אומץ לבם, תבונתם ופועלם.
הרב אלכסנדר רוזנברג, גם אם הדור המבוגר יותר של הרבנים בארה"ב ובישראל עדיין זוכר אותו, הוא גיבור שזכה לחצי הכרה, במקרה הטוב, וקרוב לוודאי שזה גם בדיוק מה שהוא היה רוצה. אך דבריי אלה לא באים להספיד את הרב רוזנברג אלא לתאר איך הכשרות, במובן המעשי שלה, ניצלה וכיצד דגלה הונף והסטנדרטים שלה הוגבהו בעולם היהודי.
עקב האכילס של הרבנות האורתודוכסית באמריקה ב-60 השנים הראשונות של ההגירה היהודית הגדולה אליה היה ההשגחה על הכשרות. את התוהו ובוהו ששרר בענייני הכשרות אי אפשר כמעט לתאר. הגאון הרב יעקב יוסף זצ"ל, שנבחר כרב הראשי הראשון והיחיד של ניו יורק, נרדף עד מותו בטרם עת בשנת ה'תרס"ב על-ידי הכוחות היריבים שנלחמו על השליטה במזון הכשר בניו יורק.
ההשגחה על הכשרות הגיעה לידיהם של אנשים - יצרני מזון, מפיצים, קצבים, בעלי בתי מטבחיים, "רבנים" מפוקפקים ושרלטנים גמורים – שהיה ברור שנכנסו לעניין בגלל הרווח הכספי שיוכלו להפיק מלקוחות המזון הכשר. לתעשיית הכשרות הסתננו גם בוסים מושחתים של איגודי עובדים ואפילו ראשי משפחות של הפשע המאורגן. היו רבנים שנאבקו בגבורה בתוך הקהילות והשכונות שלהם כדי לשמור על הסטנדרטים של הכשרות, אבל לרבים היה זה מאבק יקר שבסופו של דבר הסתיים בתבוסה.
בשורש הבעיה הייתה העובדה שלא היה ארגון משותף שיוכל לנהל תוכנית של פיקוח מקיף על כשרות שתהפוך את הכשרות לעניין המוני ותנקה ממנו את הצורך הפרטי ברווחים, את הלחצים של יצרני המזון והספקים ואת דרישתם לסטנדרטים נמוכים יותר של השגחה.
השכר הנמוך להחריד ששולם לרבנים באמריקה באותה עת דחק אנשים רבים, שאחרת היו גדולים ומכובדים, לעמדות שבהן הם נדרשו לשתוק או להתפשר בנושא הפיקוח על הכשרות.
ארגון הקהילות היהודיות האורתודוכסיות (OU) התחיל לטפל בבעיה הזאת, אך רק כאשר הרב אלכסנדר רוזנברג מונה לרב האחראי על כשרות בארגון זה נעשתה התקדמות ממשית בתחום.
הרב רוזנברג, צאצא של משפחה מכבודת של רבנים מהונגריה, היה שילוב של קסם מהעולם הישן עם הבנה עמוקה של בני אדם והמניעים האמיתיים שלהם. היה בעל חוש עסקי מעולה, יושרה ללא רבב, חמלה עצומה לבני אדם באשר הם ורצון עז לשרת את הציבור. רצון זה תמיד איפשר לו לראות את התמונה הכוללת ולא רק את המקרה הצר שעומד לפניו.
הרב רוזנברג היה תלמיד חכם גדול, אדם שידע עם מי ומתי להתייעץ בענייני הלכה ומדיניות והתגלמות היעילות והיושר בכל מעשיו. אבל ההישג הגדול ביותר שלו היה שבכל מקום ועם כל אדם המפגש אתו תמיד היה חוויה של קידוש השם.
הרב רוזנברג חזה את היום, שאכן הגיע, שבו יהודי יוכל להיכנס כמעט לכל מרכול בצפון אמריקה ולקנות אוכל כשר בהשגחת הארגון האורתודוכסי. כל יהודי שנסע לכל מקום בארה"ב - לאלסקה, להוואי, ליוטה, לצפון דקוטה, ממש לכל מקום - יכול להעריך את השירות הגדול שהרב רוזנברג עשה כאשר הנהיג את הארגון בשנותיו המעצבות והפך את הרעיון של הפצת מוצרים כשרים לעניין שגרתי בתעשיית המזון הכללית.
הוא לא הסכים לפשרות בסטנדרטים של הכשרות ובכל זאת הבין היטב את הבעיות שהיו ליצרני מזון שרצו לעמוד בדרישות הכשרות. הוא תמיד אמר למנהלים של מפעלי המזון שהיו תחת השגחה: "אנחנו כאן כדי לעזור לכם. אנחנו לא הבעיה. אנחנו כאן כדי לתת לכם את הפיתרון."
מוצרים רבים היום כשרים היום בזכות הרוח החדשנית של הרב רוזנברג, בזכות הדיפלומטיה השקטה שלו ורצון הברזל שלו. הוא היה החלוץ והמשכלל של שיטת השחיטה ההמונית של עופות כשרים, שלאחר שיפורים ושכלולים טכנולוגיים נוספים הפכה לשגרה בכל העולם היהודי היום.
היה זה הרב רוזנברג שהדגיש בפני יצרניות מזון אמריקניות גדולות כמו קולגייט-פלמוליב, אייץ'-ג'יי היינס, ריצ'ס, פרוקטור אנד גמבל, בסט פודס ואחרות, את היתרונות שיוכלו להשיג אם יסכימו לייצר מזון כשר ויסכימו לפיקוח על הכשרות. התנהגותו האצילית, מראהו הנאה, לבושו המוקפד, יושרתו, חוכמתו ואמונתו הם שהטביעו רושם חזק ביותר על החברות הלא-יהודיות וכבשו את לבן עד שהתירו לרבנים "לברך את המכונות שלהם" ולהשגיח על המלאי ועל הספקים.
הרב רוזנברג אהב יהודים, את כל היהודים, מה שלא תמיד קל לעשות כשמעורבים בפעילות המעשית והיומיומית של הפיקוח והניהול של הכשרות. הייתה לו סבלנות אדירה. הוא מחל על כל עלבון אישי שהוטח בו על ידי אנשים קנאים ומרירים ותמיד חיפש הזדמנויות לעזור לזולת.
הרב רוזנברג היה נציג הרבנים למחנות העקורים בגרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה. שם הוא נחשב למלאך גואל, בייחוד על ידי רבנים ומנהיגי חסידויות שניצלו. כשרבים מהם הגיעו לאמריקה כמה שנים אחר-כך, הרב רוזנברג עזר להם להתבסס וסייע להם בעצה, בכסף (הוא היה מפורסם בנדיבותו המופרזת), במשרות ובעידוד אישי.
הוא נהג ללכת לוויליאמסבורו ולבורו פארק בברוקלין בשנות לפני יובל שנים בחול-המועד ופשוט לעמוד שם, להתבונן בעגלות התינוקות, בבגדי החג, בדור שצעד שם אחרי השואה, ולחייך מבעד לדמעות.
לא אגזים אם אומר שאת הבסיס להרבה "הכשרים חסידיים" שקיימים היום הניח הרב רוזנברג. זה נכון גם לגבי הרבה ארגוני כשרות "פרטיים" מצליחים, שכולם אז, וכנראה גם היום, נשענים על השגחת הארגון האורתודוכסי בכל הנוגע לחומרי הגלם במוצרים "שלהם". הרב רוזנברג היה רחב לב ונדיב להפליא, ואם הוא חשב שעזרה למאמצים של אדם או ארגון אחר תסייע למטרה של השגת כשרות אמיתית, הוא תמיד תרם מעצתו, משיקול דעתו ומניסיונו.
בכוונה תחילה לא הכבדתי עליכם בטור הזה באינספור אנקדוטות על הרב רוזנברג, ויש לי רבות כאלה. אבל אני מבקש לסיים את הדברים על הרב רוזנברג בסיפור הבא:
אני התמניתי מיד אחרי הרב רוזנברג לאחראי הכשרות בארגון הקהילות היהודיות האורתודוכסיות. בשנת ה'תשל"ד בעיצומו של חרם הנפט הערבי על המערב, בעקבות מלחמת יום הכיפורים (זוכרים את הימים הטובים ההם?) אחד משני הספקים העיקריים של הגליצרין הכשר בארה"ב נאלץ להפסיק את המשלוחים שלו בגלל מחסור בנפט. מנהל חברה שהיתה בהשגחת הארגון, קונצרן גדול מאוד, התקשר אליי בבהלה. היו להם עוד מאה אלף תוויות עם הכשר של הארגון. לא היו להם תוויות אחרות למוצר שלהם, ולכן היה חשש שיצטרכו לסגור את המפעל ליומיים או שלושה עד שיוכלו להשיג תוויות ללא ההכשר, דבר שהיה גורם להם הפסד כספי ניכר. אמרתי להם שאנסה לעזור להם.
התקשרתי לספק האחר של הגליצרין הכשר והסברתי את הבעיה לסגן הנשיא שאחראי לשיווק. ביקשתי ממנו למכור כמה מכליות של גליצרין לאותה חברה, על אף שהיא לא היתה לקוחה קבועה שלו. סגן הנשיא הרהר בבקשתי רגע ואז הסכים ואמר לי שהוא יגבה ממנה את המחיר שהוא גובה מן הלקוחות הקבועים שלו.
הוא שאל אותי: "רבי, אתה חושב שהרב רוזנברג בגן עדן יודע מה אני עושה בשבילך?". לאיש העסקים הקשוח והלא-יהודי הזה לא היה ספק שהרב רוזנברג בגן עדן! טוב, גם לי אין ספק.
בשם כולנו, כל המיליונים שמוצאים מזון כשר בקלות ובשפע, אני מודה לך, הרב רוזנברג.

מאמרים נוספים

הרב דוב בערל ויין זצ"ל

רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.

בהר
בהר-בחקותי
אייר תש"ע
ישראל והעמים
תפילה לשלום
סיון תשע"ד
בחוקותי
פרשת בחוקותי תשע"ד
תשע"ד
תזריע
תזריע תשע"ד
תשע"ד

מאמרים נוספים

מאמרים נוספים
נפול תפול
עודד מזרחי | טבת תש"ע
מאמרים נוספים
איש הדמיון
הרב נתנאל יוסיפון | חשוון תשע"ח
פרשת שבוע
נחום איש גמזו מול ר' עקיבא
תרגום ירושלמי מול תרגום אונקלוס
הרב משה ארנרייך | אב תשס"ח
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
תורת הבן איש חי זיע"א
הרב שמואל אליהו | תשרי תשע"ב

מאמרים נוספים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
דיני כשרות
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
5 דק'
נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הרב עודד מילר | סיון תשפ"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב חגי לונדין
הרב שמואל אליהו
הרב דוד דודקביץ'
הרב חיים אביהוא שוורץ
הרב אליהו ברין
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הרב שמעון קליין
הרב חיים כץ
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו