ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- יציאה לחוץ לארץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
מסופר בתלמוד שרב אסי שאל את רבי יוחנן: מהו לצאת מהארץ לחוצה לארץ? אמר לו: אסור. שאל רב אסי: ולצאת לקראת האמא, האם מותר? אמר לו רבי יוחנן: איני יודע, כלומר, אפילו לצאת על מנת לקבל את פני אמו ולחזור, גם זאת לא התיר רבי יוחנן במפורש.
ואמר רב ספרא, שכשהיו נפרדים חכמים זה מזה, היו נפרדים בעכו, מפני שאסור לצאת מן הארץ לחו"ל. בני חוץ לארץ שבאו ללמוד בארץ ישראל, ואחר כך היו שבים לבתיהם בחוצה לארץ, כשהיו בני ארץ ישראל מלווים אותם, לא ליוום אלא רק עד גבול ארץ ישראל ולא יותר.
אף על פי שהמלווים ליוו על מנת לחזור, בכל זאת לא יצאו מגבולות ארץ-ישראל.
הרמב"ם בהלכות מלכים כותב שאסור לצאת מארץ ישראל לעולם, אלא ללמוד תורה, או לישא אשה, או להציל מן הגויים ויחזור לארץ ישראל. וכן יוצא הוא לסחורה, אבל לשכון בחוצה לארץ אסור. ומוסיף הרמב"ם ואומר: ואם אינו מוצא במה להשתכר ואבדה פרוטה מן הכיס, יוצא הוא לכל מקום שימצא בו פרנסה, ואע"פ שמותר לצאת, אינה מידת חסידות, שהרי מחלון וכליון שני גדולי הדור היו, ומפני צרה יצאו ונתחייבו כליה למקום.
העולה מדבריו, שאסור לצאת לחו"ל אפילו על מנת לחזור, אלא למטרות גדולות והכרחיות, כמו ללמוד תורה, או לשאת אשה, ולחזור בחזרה, אבל לטייל בחו"ל אסור.
ישיבת ארץ ישראל חשובה כל כך, עד שאם לא מצא אשה בארץ ישראל ומצא אשה בחוץ לארץ אבל זו איננה רוצה לעלות עימו לארץ-ישראל, לא ישא אשה זו, ויגור בארץ-ישראל.
עוד מסופר בתלמוד על אדם אחד שיצא לחו"ל ונשא שם אשה ומת, והותירה זקוקה ליבום, כי לא נולדו להם ילדים. אחיו שהיה בארץ ישראל בא לפני רבי חנינא ושאל, האם מותר לו לצאת לחו"ל ולייבם את אשת אחיו. אמר רבי חנינא: אחיך נשא כותית, ברוך המקום שהרגו. ואתה תרד אחריו? כלומר, חכמים ראו את היציאה לחוצה לארץ כדבר שלילי ביותר.
ובאמת מסקנת ההלכה היא כך: הרמב"ם והשו"ע וחבל ראשונים סוברים שאסור לצאת מארץ-ישראל לחוצה לארץ לטיול אף על מנת לחזור. אמנם ישנה גם דעה שמותר לצאת על מנת לחזור, זו דעת המוהרי"ט, ואף הוא אומר שאין זו מידת חסידות, אבל ההלכה נפסקת תמיד כהרמב"ם והשו"ע.
אמנם, גם אילו לא היתה קובעת ההלכה שאסור לצאת מארץ ישראל לצורך טיול, גם בלי האיסור, איך יפסיד אדם את מעלותיה של הארץ? הרי אמרו חכמים: כל הדר בארץ ישראל הרי הוא כמי שיש לו אלוה וכל הדר בחו"ל כמי שאין לו אלוה.
ואמרו עוד: כל המהלך ד' אמות בא"י, הרי הוא בן העוה"ב, ועוד ועוד.
מי שמודע למעלותיה של ארץ ישראל, איך יצא לחו"ל ואפילו לזמן מועט, הרי יפסיד את המעלות של א"י?
איך יסכים האדם להיות מרוחק מהשכינה.
על כן יש לקרוא לכל המטיילים לטייל בא"י דוקא.
וכל המהלך ד' אמות בא"י הרי הוא בן העולם הבא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
