ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
חטא העגל וחטא המרגלים היו שני החטאים החמורים שחטאו ישראל במדבר, איזה חטא חמור יותר?
תוספות (יבמות דף עב ע"א) אומר שחטא המרגלים חמור יותר, וז"ל:
"נזופין היו - אמר רבינו יצחק ממעשה מרגלים, ולא כמו שפירש בקונטרס ממעשה העגל, שהרי מחל להם הקב"ה ואמר להם 'סלחתי' שאחר כך נעשה משכן והשרה שכינתו ביניהם".
דברי התוספות קשים להולמם, שכן 'סלחתי' אמר הקב"ה אחרי חטא המרגלים ולא על חטא העגל, כך נאמר בפרשת שלח (במדבר פרק יד כ-כג)
"וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ: כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי: אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ:"
קושיא זו אינה רק על התוספות אלא גם על רש"י 2 ומדרשים
רבים שמבאים את הפסוק "וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" על חטא העגל והוא פלא! קושיא זו אינה רק על התוספות אלא גם על רש"י 2 ומדרשים
החזקוני וגם דעת זקנים מבעלי התוספות מישבים קושי זה ומפרשים את הפסוק הזה הנאמר אחרי חטא המרגלים כך: "וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ - היינו בעבר בחטא העגל אבל בחטא המרגלים איני סולח ולכן - וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ: וגו'. אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ:"
לאחר כל זאת, צריך להבין מדוע על חטא העגל סלח להם יותר מחטא המרגלים? הלא לכאורה חטא העגל שהוא חטא עבודה זרה חמור יותר, ובמיוחד שישראל חטאו בו בשעה שעמדו על יד הר סיני בתוך ארבעים יום למתן תורה, "עד שהמלך במסיבו נרדי נתן ריחו", כיצד אפשר לצייר חטא חמור מזה, ועל חטא חמור זה מחל להם, לעומת זאת חטא המרגלים היה לשון הרע על ארץ ישראל, שהוציאו דיבת הארץ רעה, וזה יותר חטא במחשבה לא סלח להם, וקשה להבין מדוע על חטא זה לא מחל להם?
כמו כן אנו מוצאים הבדל בין החוטא ועונשו בבית ראשון לבין החטא ועונשו בבית שני. אמרו חז"ל (יומא דף ט ע"ב)
"מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלשה דברים שהיו בו: עבודה זרה, וגלוי עריות, ושפיכות דמים... אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם. ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות: עבודה זרה, גלוי עריות, ושפיכות דמים".
ואם רצונך לדעת איזה חטא חמור יותר שנאת חנם של בית שני, או שלש עבירות חמורות: עבודה זרה, גלוי עריות, ושפיכות דמים של בית ראשון, צא ולמד מן העונש שקבלו בכל אחד מהם: " אמר ליה: בירה תוכיח, שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים. שאלו את רבי אלעזר: ראשונים גדולים או אחרונים גדולים? - אמר להם: תנו עיניכם בבירה" .
וגם כאן הפליאה חוזרת איך אפשר לומר שחטא שנאת חנם חמור יותר משלושת עבירות חמורות שבתורה?
נראה לבאר את הדברים על פי המדרש הבא (שמות רבה (וילנא) פרשה כז ד"ה ט)
" 'שמעו דבר ה', משל למלך שאמר לעבדיו שמרו לי ב' כוסות הללו, א"ל הוי זהיר בהם עד שהוא נכנס לפלטין היה עגל אחד שרוי על פתח הפלטין נגח העבד ונשבר אחד מהם, והיה העבד עומד ומרתית לפני המלך, אמר לו למה מרתית? אמר שנגחני עגל ושבר אחד משני הכוסות, א"ל המלך א"כ דע והזהר בשני, כך אמר הקב"ה שני כוסות מזגתם בסיני: 'נעשה ונשמע' שברתם 'נעשה' עשיתם לפני עגל הזהרו ב'נשמע', הוי 'שמעו דבר ה' בית יעקב' ". קיום התורה הוא מכוח מה שקבלו ואמרו "נעשה ונשמע", נעשה הוא קיום המצוות בפועל, ונשמע הוא הרצון לשמוע ולקיים את בתורה. חטא העגל היה שבירת ה"נעשה" בפועל, כי לבם היה עם ה', וכפי שכתבו הראשונים וביניהם הכוזרי, שכוונתם היתה לה' לעשות אמצעי שדרכו יוכלו לעבוד את ה', והחטא היה שה' אסר עליהם לעובדו כך, אם כן זה חטא במעשה. אמר להם הקב"ה שברתם את הנעשה עתה הזהרו בנשמע, לעורר את הרצון ואת כוח השמיעה 'שמעו דבר ה' בית יעקב' , שע"י הרצון אפשר להחזיר עטרה של נעשה ליושנה. נראה לומר שחטא המרגלים היה שבירת ה"נשמע", הם אבדו את הרצון להמשיך את תהליך הגאולה ולהיכנס לארץ. מחשבתם על ה' היתה שלילית "בשנאת ה' אותנו" וכפירש רש"י (דברים פרק א פסוק כז)
"בשנאת ה' אתנו - והוא היה אוהב אתכם, אבל אתם שונאים אותו. משל הדיוט אומר, מה דבלבך על רחמך מה דבלביה עלך: בשנאת ה' אתנו הוציאנו מארץ מצרים - הוצאתו לשנאה היתה. משל למלך בשר ודם, שהיו לו שני בנים ויש לו שתי שדות אחת של שקיא ואחת של בעל, למי שהוא אוהב נותן של שקיא, ולמי שהוא שונא נותן לו של בעל. ארץ מצרים של שקיא היא, שנילוס עולה ומשקה אותה, וארץ כנען של בעל, והוציאנו ממצרים לתת לנו את ארץ כנען".
קשה להבין איך יכלו לפרש את כל הטובה אשר עשה ה' לישראל באופן הפוך כל כך, ולא לראות את אהבת ה' לישראל. ספורנו מנסה לישב קצת ולומר שהם חשבו שמגיע להם עונש על מה שעבדו ע"ז במצרים ועל מה שחטאו בחטא העגל, ולכן פירשו את התוצאה של הליכתם במדבר לרעה. והוא דוחק. צריך לומר שכך הוא האדם "עקוב הלב מכל וענוש הוא מי ירפאנו" אם מחשבתו של אדם אינה טובה הוא יפרש לפיה את כל הסובב אותו כך לרעה. וקשים הרהורי עבירה מעבירה שמביאים לכל רע ולא מאפשרים לחזור בתשובה. ולכן חטא המרגלים חמור מחטא העגל. על חטא העגל שהיה חטא במעשה הם חזרו בתשובה והקב"ה סלח להם כי תשובתם היתה שלימה, אולם על חטא המרגלים שהיה חטא במחשבה לא סלח להם כי קשה להחזיר את הרצון שאבד, ולא בקלות אפשר לשוב מזה. ולכן גם אחרי שחזרו בתשובה והמעפילים אמרו "הננו ועלינו", הקב"ה לא קבל את תשובתם כי עדין היו חסרים את כוח הרצון להיכנס לארץ, ולא די היה במעשה ספונטאני של המעפילים, צריכים הם להכשיר את עצמם בעבודת נפש מאומצת שתמשך ארבעים שנה עד שהם יחזירו לעצמם את הרצון האמיתי להיכנס לארץ, והגזרה של הגלות תמשך עד שתחזור האהבה ותחפץ "אל תעירו ואל תעוררו את האהבה עד שתחפץ".
לאחר ארבעים שנה שוב הם עומדים לפני כניסה לארץ ומשה אומר להם (דברים פרק כט ג) "וְלֹא נָתַן ב' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה", היינו שעתה יש לכם לב לדעת שאין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה, ויכולים אתם לקבל את התורה מרצון ולהיכנס לארץ. וכך פירש רש"י
"עד היום הזה - שמעתי שאותו היום שנתן משה ספר התורה לבני לוי, כמו שכתוב (לקמן לא, ט) ויתנה אל הכהנים בני לוי באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו משה רבינו אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה ונתנה לנו, ומה אתה משליט את בני שבטך עליה, ויאמרו לנו יום מחר לא לכם נתנה, לנו נתנה. ושמח משה על הדבר, ועל זאת אמר להם היום הזה נהיית לעם וגו' (לעיל כז, ט), היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום".
לכאורה בקשת השבטים מזכירה את קורח שאמר "כי כל העדה כולם קדושים", אולם שם זה נאמר מתוך קנטור וכאן מתוך רצון אמיתי להתקרב לקב"ה ולכן שמח משה על ההתפתחות הזאת בכוח השמיעה של ישראל.
וכך גם ניתן להסביר את ההבדל בין חורבן בית ראשון לשני, וכך אמרו חז"ל (יומא שם) " רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרווייהו: ראשונים שנתגלה עונם - נתגלה קצם, אחרונים שלא נתגלה עונם - לא נתגלה קצם ". חורבן בית ראשון היה על חטא ב"מעשה" שעם כל חומרתו התשובה עליו קלה יותר מפני שהוא חטא גלוי וידוע כיצד לשוב ממנו, מחטא שהיה ב"מחשבה" שבגללו נחרב בית שני, שהוא אינו גלוי והתשובה עליו קשה יותר ולכן אורך הגלות כדי לתקן חטא זה שבמחשבה, ועל זה עלינו להתעורר " שמעו דבר ה' בית יעקב "'שמעו ותחי נפשכם' .
^ 1 תלמוד בבלי מסכת תענית דף כח עמוד ב
^ 2 רש"י שמות פרק לג פסוק יא בעשרה בתשרי נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ובלב שלם, ואמר לו למשה סלחתי כדברך, ומסר לו לוחות אחרונות.
^ 2 רש"י שמות פרק לג פסוק יא בעשרה בתשרי נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ובלב שלם, ואמר לו למשה סלחתי כדברך, ומסר לו לוחות אחרונות.

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

רכישת ארבעת המינים בשנת השמיטה

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

הלכות שטיפת כלים בשבת

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

שופר

פריחת הגאולה!

מה זה בכלל אמונה?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.

יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.

לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.

חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.

חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.

יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.

כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.

אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.

אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.

אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.

רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !

אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית
















