ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
חטא העגל וחטא המרגלים היו שני החטאים החמורים שחטאו ישראל במדבר, איזה חטא חמור יותר?
תוספות (יבמות דף עב ע"א) אומר שחטא המרגלים חמור יותר, וז"ל:
"נזופין היו - אמר רבינו יצחק ממעשה מרגלים, ולא כמו שפירש בקונטרס ממעשה העגל, שהרי מחל להם הקב"ה ואמר להם 'סלחתי' שאחר כך נעשה משכן והשרה שכינתו ביניהם".
דברי התוספות קשים להולמם, שכן 'סלחתי' אמר הקב"ה אחרי חטא המרגלים ולא על חטא העגל, כך נאמר בפרשת שלח (במדבר פרק יד כ-כג)
"וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ: וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ: כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי: אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ:"
קושיא זו אינה רק על התוספות אלא גם על רש"י 2 ומדרשים
רבים שמבאים את הפסוק "וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" על חטא העגל והוא פלא! קושיא זו אינה רק על התוספות אלא גם על רש"י 2 ומדרשים
החזקוני וגם דעת זקנים מבעלי התוספות מישבים קושי זה ומפרשים את הפסוק הזה הנאמר אחרי חטא המרגלים כך: "וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ - היינו בעבר בחטא העגל אבל בחטא המרגלים איני סולח ולכן - וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ: וגו'. אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ:"
לאחר כל זאת, צריך להבין מדוע על חטא העגל סלח להם יותר מחטא המרגלים? הלא לכאורה חטא העגל שהוא חטא עבודה זרה חמור יותר, ובמיוחד שישראל חטאו בו בשעה שעמדו על יד הר סיני בתוך ארבעים יום למתן תורה, "עד שהמלך במסיבו נרדי נתן ריחו", כיצד אפשר לצייר חטא חמור מזה, ועל חטא חמור זה מחל להם, לעומת זאת חטא המרגלים היה לשון הרע על ארץ ישראל, שהוציאו דיבת הארץ רעה, וזה יותר חטא במחשבה לא סלח להם, וקשה להבין מדוע על חטא זה לא מחל להם?
כמו כן אנו מוצאים הבדל בין החוטא ועונשו בבית ראשון לבין החטא ועונשו בבית שני. אמרו חז"ל (יומא דף ט ע"ב)
"מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלשה דברים שהיו בו: עבודה זרה, וגלוי עריות, ושפיכות דמים... אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם. ללמדך ששקולה שנאת חנם כנגד שלש עבירות: עבודה זרה, גלוי עריות, ושפיכות דמים".
ואם רצונך לדעת איזה חטא חמור יותר שנאת חנם של בית שני, או שלש עבירות חמורות: עבודה זרה, גלוי עריות, ושפיכות דמים של בית ראשון, צא ולמד מן העונש שקבלו בכל אחד מהם: " אמר ליה: בירה תוכיח, שחזרה לראשונים ולא חזרה לאחרונים. שאלו את רבי אלעזר: ראשונים גדולים או אחרונים גדולים? - אמר להם: תנו עיניכם בבירה" .
וגם כאן הפליאה חוזרת איך אפשר לומר שחטא שנאת חנם חמור יותר משלושת עבירות חמורות שבתורה?
נראה לבאר את הדברים על פי המדרש הבא (שמות רבה (וילנא) פרשה כז ד"ה ט)
" 'שמעו דבר ה', משל למלך שאמר לעבדיו שמרו לי ב' כוסות הללו, א"ל הוי זהיר בהם עד שהוא נכנס לפלטין היה עגל אחד שרוי על פתח הפלטין נגח העבד ונשבר אחד מהם, והיה העבד עומד ומרתית לפני המלך, אמר לו למה מרתית? אמר שנגחני עגל ושבר אחד משני הכוסות, א"ל המלך א"כ דע והזהר בשני, כך אמר הקב"ה שני כוסות מזגתם בסיני: 'נעשה ונשמע' שברתם 'נעשה' עשיתם לפני עגל הזהרו ב'נשמע', הוי 'שמעו דבר ה' בית יעקב' ". קיום התורה הוא מכוח מה שקבלו ואמרו "נעשה ונשמע", נעשה הוא קיום המצוות בפועל, ונשמע הוא הרצון לשמוע ולקיים את בתורה. חטא העגל היה שבירת ה"נעשה" בפועל, כי לבם היה עם ה', וכפי שכתבו הראשונים וביניהם הכוזרי, שכוונתם היתה לה' לעשות אמצעי שדרכו יוכלו לעבוד את ה', והחטא היה שה' אסר עליהם לעובדו כך, אם כן זה חטא במעשה. אמר להם הקב"ה שברתם את הנעשה עתה הזהרו בנשמע, לעורר את הרצון ואת כוח השמיעה 'שמעו דבר ה' בית יעקב' , שע"י הרצון אפשר להחזיר עטרה של נעשה ליושנה. נראה לומר שחטא המרגלים היה שבירת ה"נשמע", הם אבדו את הרצון להמשיך את תהליך הגאולה ולהיכנס לארץ. מחשבתם על ה' היתה שלילית "בשנאת ה' אותנו" וכפירש רש"י (דברים פרק א פסוק כז)
"בשנאת ה' אתנו - והוא היה אוהב אתכם, אבל אתם שונאים אותו. משל הדיוט אומר, מה דבלבך על רחמך מה דבלביה עלך: בשנאת ה' אתנו הוציאנו מארץ מצרים - הוצאתו לשנאה היתה. משל למלך בשר ודם, שהיו לו שני בנים ויש לו שתי שדות אחת של שקיא ואחת של בעל, למי שהוא אוהב נותן של שקיא, ולמי שהוא שונא נותן לו של בעל. ארץ מצרים של שקיא היא, שנילוס עולה ומשקה אותה, וארץ כנען של בעל, והוציאנו ממצרים לתת לנו את ארץ כנען".
קשה להבין איך יכלו לפרש את כל הטובה אשר עשה ה' לישראל באופן הפוך כל כך, ולא לראות את אהבת ה' לישראל. ספורנו מנסה לישב קצת ולומר שהם חשבו שמגיע להם עונש על מה שעבדו ע"ז במצרים ועל מה שחטאו בחטא העגל, ולכן פירשו את התוצאה של הליכתם במדבר לרעה. והוא דוחק. צריך לומר שכך הוא האדם "עקוב הלב מכל וענוש הוא מי ירפאנו" אם מחשבתו של אדם אינה טובה הוא יפרש לפיה את כל הסובב אותו כך לרעה. וקשים הרהורי עבירה מעבירה שמביאים לכל רע ולא מאפשרים לחזור בתשובה. ולכן חטא המרגלים חמור מחטא העגל. על חטא העגל שהיה חטא במעשה הם חזרו בתשובה והקב"ה סלח להם כי תשובתם היתה שלימה, אולם על חטא המרגלים שהיה חטא במחשבה לא סלח להם כי קשה להחזיר את הרצון שאבד, ולא בקלות אפשר לשוב מזה. ולכן גם אחרי שחזרו בתשובה והמעפילים אמרו "הננו ועלינו", הקב"ה לא קבל את תשובתם כי עדין היו חסרים את כוח הרצון להיכנס לארץ, ולא די היה במעשה ספונטאני של המעפילים, צריכים הם להכשיר את עצמם בעבודת נפש מאומצת שתמשך ארבעים שנה עד שהם יחזירו לעצמם את הרצון האמיתי להיכנס לארץ, והגזרה של הגלות תמשך עד שתחזור האהבה ותחפץ "אל תעירו ואל תעוררו את האהבה עד שתחפץ".
לאחר ארבעים שנה שוב הם עומדים לפני כניסה לארץ ומשה אומר להם (דברים פרק כט ג) "וְלֹא נָתַן ב' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה", היינו שעתה יש לכם לב לדעת שאין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה, ויכולים אתם לקבל את התורה מרצון ולהיכנס לארץ. וכך פירש רש"י
"עד היום הזה - שמעתי שאותו היום שנתן משה ספר התורה לבני לוי, כמו שכתוב (לקמן לא, ט) ויתנה אל הכהנים בני לוי באו כל ישראל לפני משה ואמרו לו משה רבינו אף אנו עמדנו בסיני וקבלנו את התורה ונתנה לנו, ומה אתה משליט את בני שבטך עליה, ויאמרו לנו יום מחר לא לכם נתנה, לנו נתנה. ושמח משה על הדבר, ועל זאת אמר להם היום הזה נהיית לעם וגו' (לעיל כז, ט), היום הזה הבנתי שאתם דבקים וחפצים במקום".
לכאורה בקשת השבטים מזכירה את קורח שאמר "כי כל העדה כולם קדושים", אולם שם זה נאמר מתוך קנטור וכאן מתוך רצון אמיתי להתקרב לקב"ה ולכן שמח משה על ההתפתחות הזאת בכוח השמיעה של ישראל.
וכך גם ניתן להסביר את ההבדל בין חורבן בית ראשון לשני, וכך אמרו חז"ל (יומא שם) " רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי תרווייהו: ראשונים שנתגלה עונם - נתגלה קצם, אחרונים שלא נתגלה עונם - לא נתגלה קצם ". חורבן בית ראשון היה על חטא ב"מעשה" שעם כל חומרתו התשובה עליו קלה יותר מפני שהוא חטא גלוי וידוע כיצד לשוב ממנו, מחטא שהיה ב"מחשבה" שבגללו נחרב בית שני, שהוא אינו גלוי והתשובה עליו קשה יותר ולכן אורך הגלות כדי לתקן חטא זה שבמחשבה, ועל זה עלינו להתעורר " שמעו דבר ה' בית יעקב "'שמעו ותחי נפשכם' .
^ 1 תלמוד בבלי מסכת תענית דף כח עמוד ב
^ 2 רש"י שמות פרק לג פסוק יא בעשרה בתשרי נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ובלב שלם, ואמר לו למשה סלחתי כדברך, ומסר לו לוחות אחרונות.
^ 2 רש"י שמות פרק לג פסוק יא בעשרה בתשרי נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ובלב שלם, ואמר לו למשה סלחתי כדברך, ומסר לו לוחות אחרונות.

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

שופר

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

כאב הגלות ותקוות הגאולה

איך מותר לנקות בגדים בשבת?

הלכות שטיפת כלים בשבת

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.

מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.

י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.

י"ז בתמוז כוח הראייה בחודש תמוז
שיחה כללית
הרב מנתח את הקשר העמוק בין חטא העגל לחטא המרגלים, תוך הדגשה כיצד שניהם נובעים מקלקול כוח הראייה המיוחס לחודש תמוז. בנוסף, מוסבר כי ימי בין המצרים נועדו לתיקון הפגם הזה, במטרה להשיב את החיבור האמיתי בין עם ישראל, ארץ ישראל וקבלת התורה כסם החיים.

האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.

האור החיים הקדוש משנת אור החיים הקדוש
השיעור עוסק בגישתו הרוחנית העמוקה של אור החיים הקדוש כלפי לימוד התורה, תוך פירוט שלוש ההכנות הנדרשות להשגת אורה: פרישות מהחומר, עמל עצום וחיפוש האמת, ויראת שמיים טהורה. בנוסף, מוסברת כמיהתו העזה לגאולת השכינה, שהובילה לעלייתו ההיסטורית לארץ ישראל והקמת ישיבת "כנסת ישראל" בירושלים מתוך דבקות ואהבת השם.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת פנחס
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָבִיאוּ כַּפָּרָה עָלַי שֶׁמִּעַטְתִּי אֶת הַיָּרֵחַ. - איזה חסרון מצא הקב"ה במה שמיעט את הירח עד שנזקק לכפר על כך | וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ - לכאורה אין מקומו כאן כי אם בפרשת קֹרַח | וַיְהִי אַחֲרֵי הַמַּגֵּפָה פ מה הטעם שיש כאן פרשה פתוחה והפסק אע"פ שהיא באמצע הפסוק | וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה - מדוע התורה כופלת את דבריה הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה | משה רבינו אמר לקב"ה שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח - מאין למד רבי יונתן בן עוזיאל מהפסוק שהכוונה לפנחס ועוד!

רביבים בין מלאכת החיים להלכות אבלות
מעבודתו של יעקב אבינו בחריצות רבה אצל לבן הארמי, עלינו ללמוד שיש ערך גדול לעבודה | חכמים אמרו שבזכות שעבד בחריצות, חייו של יעקב אבינו ניצלו | צריך ללמד את הילדים שחשוב מאוד שכל אדם יעבוד ויפרנס את משפחתו | החובה ללמד את הילדים אומנות שיתפרנסו ממנה היא מהתורה | תיקנו חכמים שלא להסתפר ולא לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב | יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, ובתוכם יוצאי מרוקו וג'רבה והנוהגים על פי האר"י, נוהגים להחמיר באיסור תספורת בכל שלושת השבועות

פנחס איש אשר רוח בו
על רקע רוחות הבחירות, פרשת השבוע מזכירה לנו שמנהיגות אמיתית אינה נמדדת רק בחזון או ביכולת ביצוע, אלא בהקשבה עמוקה ובמסוגלות הייחודית "להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד"

עסקי גוג ומגוג הכנעני שהיה בבית ה'
בסיום נבואת זכריה כתוב שלא יהיה עוד כנעני בבית ה', הכוונה היא שאלו שעמלים רק בתורה יכבדו את אלו שדומים ליהושע בן נון ועמלים בתורה ובצבא, ולא יתייחסו אליהם עוד כאילו הם גויים.

אור החיים על הפרשה בני יהודה בתור משל לחורבן הבית והגאולה העתידה
אור החיים על פרשת פנחס חלק א'
האור החיים מפרש את הפסוק על בני יהודה בתור משל לעם ישראל בשני זמני חורבנות בתי המקדש ובזמן הגאולה העתידה.

נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.

יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.

לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.

חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.

חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
















