ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עוד לא מצאנו נחמה או אפילו תחושה של סגירת מעגל בכל הנוגע לטרגדיה הלאומית שלנו, השואה, הגם שחלפו יותר משישים שנה מאז שהתרחשה. אין זה אמור להפתיע אותנו, שכן העם היהודי, במידה רבה, עוד לא התנחם על חורבן הבית ועל הגלות שהתרחשו לפני אלפיים שנה כמעט.
בחיים היהודיים אין אדם או מוסד שאי אפשר בלעדיו, ובכל זאת, אין לו תחליף. החלל שנשאר בגלל עובדה זו הוא שמונע מאתנו לחוש נחמה אמתית. מסיבה זו חש העם היהודי חוסר מנוחה ופעמים רבים אפילו בלבול בגלות הארוכה שפקדה אותו.
העצבות של עשרת הימים הראשונים בחודש אב מחלחלת לתוכנו ומהדהדת בנו דווקא משום שאיננו מצליחים לחוש נחמה או להרגיש שסגרנו מעגל.
התלמוד אומר שיש הוראה משמים שגורמת לחיים לשכוח את האנשים שהלכו לעולמם. אך אם מושא היגון והאובדן לא באמת מת אלא רק נעדר, כמו הצער של יעקב אבינו על אובדן יוסף, במקרה כזה אין גם תחושת נחמה וסגירת מעגל. זאת הסיבה שהתורה מספרת לנו שיעקב לא מיאן להתנחם ולקבל דברי נחמה ממשפחתו. הואיל ויוסף לא מת, הצו השמימי לשכוח, ההוראה שמאפשרת לנו להתנחם, לא פעל במקרה שלו.
סבורני שבדרך אירונית ומוזרה העובדה שהעם היהודי עדיין מתייסר בכאב השואה, נובעת מהמאמצים העזים של הקהילה היהודית למנוע את שכחת השואה. מכחישי השואה הם אלה שמבקשים לנסוך בנו תחושת נחמה כוזבת, להכריז שזה חלף ולכן צריך לשכוח את זה, לתת לשואה להפוך לנחלת העבר.
התנ"ך מספר לנו שרחל אמנו ממאנת להינחם על גלות בניה מפני שהיא בטוחה שהם לא אבדו או גלו לעד. היא בטוחה שהם עוד ישובו. במובן זה יש צד חיובי בסירוב להינחם. הסירוב מאפשר חיבור לעתיד לא ידוע שיביא עמו לא רק נחמה אולי אלא אפילו תחליף למי או מה שאבד.
העצבות והקדרות בחלק הראשון של חודש אב מלוות אותנו גם מאות שנים אחרי חורבן בית-המקדש, מפני שבמעמקי לבו ונפשו של העם היהודי המקדש לא אבד, הוא רק נעדר. מפעל השבת מיליוני יהודים לארץ ישראל במאתיים השנים האחרונות והקמת מדינה יהודית במולדתנו העתיקה הם סימן לכך שבשביל היהודים ארץ ישראל ובית המקדש אינם דברים מתים.
קהילות ויהודים שהכריזו ש"ברלין היא ירושלים שלנו" ולכן ביקשו למצוא נחמה קבועה בהפיכתם לגרמנים "טובים", או לרוסים, לפולנים וכדומה, לא הסתדרו כל כך יפה בעולמו של הקב"ה. נחמה כוזבת מזיקה הרבה יותר מהיעדר נחמה. היהודים שלא שכחו שהם מציון ומירושלים היו אלה שנאלצו לקום ולסייע לעם היהודי לשרוד את המאה העקובה מדם והקשה ביותר בהיסטוריה הארוכה שלנו.
הנביא מזהיר אותנו "הוי השאננים בציון". אסור לנו להיות שאננים בציון. החיים בארץ-ישראל הם אמנם מעשה קדוש, מאתגר ומעורר השראה, אך אינם בהכרח חוויה נוחה. בחיים בארץ-ישראל אנחנו נעשים מודעים למה שהשגנו כנגד כל הסיכויים, אך גם מבינים שיש דברים שעדיין חסרים לנו. המודעות הזאת למה שחסר היא שמונעת מאתנו להרגיש נוח מדי, להיות שאננים בציון.
במובן זה חודש אב מסמל את כובד המשימה והאתגר שיש בחיים יהודיים: הכרת תודה על מה שיש בלי לאבד את תחושת אובדן על מה שעדיין חסר. מי ייתן והחודש הזה אכן יהיה "מנחם", ונזכה כולנו לימים טובים יותר ולנחמה שהבטיחו לנו הקב"ה ונביאיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
