ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שיחות לשלשת השבועות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
עוד לא מצאנו נחמה או אפילו תחושה של סגירת מעגל בכל הנוגע לטרגדיה הלאומית שלנו, השואה, הגם שחלפו יותר משישים שנה מאז שהתרחשה. אין זה אמור להפתיע אותנו, שכן העם היהודי, במידה רבה, עוד לא התנחם על חורבן הבית ועל הגלות שהתרחשו לפני אלפיים שנה כמעט.
בחיים היהודיים אין אדם או מוסד שאי אפשר בלעדיו, ובכל זאת, אין לו תחליף. החלל שנשאר בגלל עובדה זו הוא שמונע מאתנו לחוש נחמה אמתית. מסיבה זו חש העם היהודי חוסר מנוחה ופעמים רבים אפילו בלבול בגלות הארוכה שפקדה אותו.
העצבות של עשרת הימים הראשונים בחודש אב מחלחלת לתוכנו ומהדהדת בנו דווקא משום שאיננו מצליחים לחוש נחמה או להרגיש שסגרנו מעגל.
התלמוד אומר שיש הוראה משמים שגורמת לחיים לשכוח את האנשים שהלכו לעולמם. אך אם מושא היגון והאובדן לא באמת מת אלא רק נעדר, כמו הצער של יעקב אבינו על אובדן יוסף, במקרה כזה אין גם תחושת נחמה וסגירת מעגל. זאת הסיבה שהתורה מספרת לנו שיעקב לא מיאן להתנחם ולקבל דברי נחמה ממשפחתו. הואיל ויוסף לא מת, הצו השמימי לשכוח, ההוראה שמאפשרת לנו להתנחם, לא פעל במקרה שלו.
סבורני שבדרך אירונית ומוזרה העובדה שהעם היהודי עדיין מתייסר בכאב השואה, נובעת מהמאמצים העזים של הקהילה היהודית למנוע את שכחת השואה. מכחישי השואה הם אלה שמבקשים לנסוך בנו תחושת נחמה כוזבת, להכריז שזה חלף ולכן צריך לשכוח את זה, לתת לשואה להפוך לנחלת העבר.
התנ"ך מספר לנו שרחל אמנו ממאנת להינחם על גלות בניה מפני שהיא בטוחה שהם לא אבדו או גלו לעד. היא בטוחה שהם עוד ישובו. במובן זה יש צד חיובי בסירוב להינחם. הסירוב מאפשר חיבור לעתיד לא ידוע שיביא עמו לא רק נחמה אולי אלא אפילו תחליף למי או מה שאבד.
העצבות והקדרות בחלק הראשון של חודש אב מלוות אותנו גם מאות שנים אחרי חורבן בית-המקדש, מפני שבמעמקי לבו ונפשו של העם היהודי המקדש לא אבד, הוא רק נעדר. מפעל השבת מיליוני יהודים לארץ ישראל במאתיים השנים האחרונות והקמת מדינה יהודית במולדתנו העתיקה הם סימן לכך שבשביל היהודים ארץ ישראל ובית המקדש אינם דברים מתים.
קהילות ויהודים שהכריזו ש"ברלין היא ירושלים שלנו" ולכן ביקשו למצוא נחמה קבועה בהפיכתם לגרמנים "טובים", או לרוסים, לפולנים וכדומה, לא הסתדרו כל כך יפה בעולמו של הקב"ה. נחמה כוזבת מזיקה הרבה יותר מהיעדר נחמה. היהודים שלא שכחו שהם מציון ומירושלים היו אלה שנאלצו לקום ולסייע לעם היהודי לשרוד את המאה העקובה מדם והקשה ביותר בהיסטוריה הארוכה שלנו.
הנביא מזהיר אותנו "הוי השאננים בציון". אסור לנו להיות שאננים בציון. החיים בארץ-ישראל הם אמנם מעשה קדוש, מאתגר ומעורר השראה, אך אינם בהכרח חוויה נוחה. בחיים בארץ-ישראל אנחנו נעשים מודעים למה שהשגנו כנגד כל הסיכויים, אך גם מבינים שיש דברים שעדיין חסרים לנו. המודעות הזאת למה שחסר היא שמונעת מאתנו להרגיש נוח מדי, להיות שאננים בציון.
במובן זה חודש אב מסמל את כובד המשימה והאתגר שיש בחיים יהודיים: הכרת תודה על מה שיש בלי לאבד את תחושת אובדן על מה שעדיין חסר. מי ייתן והחודש הזה אכן יהיה "מנחם", ונזכה כולנו לימים טובים יותר ולנחמה שהבטיחו לנו הקב"ה ונביאיו.
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הדלקה וכיבוי ביום טוב
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
חכמת התורה וחכמות החול
הלכלוך הקדוש
למה ללמוד גמרא?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
