ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסתר בת רחל
"כי ניחם ה' ציון ניחם כל חרבותיה...", סיים נחמיה את החזרה האחרונה לקראת קריאת הפטרת בר המצוה שלו, וקולו הנעים והחזק הדהד ברחבי הבית. הוא עצם לרגע את עיניו וראה בעיני רוחו את התגשמות הנבואה.
- אני כל כך אוהב את הפסוק הזה, שח לאביו שישב לצידו, הגאולה המתוארת בפסוק זורמת בהשקט ובנחת, הארץ הולכת ונבנית, וכך אכן קורה במציאות.
- אתה עוד צעיר נחמיה, חייך האב בחיוך נוגה, לא ראית מה שאני ראיתי. לצערנו יש הרבה סיבוכים ובעיות בתהליך הגאולה.
- אבל למה, אבא, למה?
- אני כל כך אוהב את הפסוק הזה, שח לאביו שישב לצידו, הגאולה המתוארת בפסוק זורמת בהשקט ובנחת, הארץ הולכת ונבנית, וכך אכן קורה במציאות.
- אתה עוד צעיר נחמיה, חייך האב בחיוך נוגה, לא ראית מה שאני ראיתי. לצערנו יש הרבה סיבוכים ובעיות בתהליך הגאולה.
- אבל למה, אבא, למה?
מדרגות שמעל הטבע
הרב חיים שטיינר שליט"א - ר"מ בישיבות 'מרכז הרב' ו'עטרת נחמיה' ת"א
בשנת תק"א, לפני כ- 207 שנים, התחילה הגאולה האחרונה, שאין אחריה יותר גלויות (כך קבע הגאון מוילנא, כמובא בספר'קול התור'). בשנת תקל"ב ניסה הגאון מווילנא להגיע בעצמו לארץ ישראל, ולא אסתעייא מילתא. בשנת תקל"ז- שלח הגאון כ- 70 נפש לארץ כדי להתחיל בקיבוץ גלויות וכן עלו ארצה גם כ- 300 מתלמידי הבעל שם טוב.
בספר 'קול התור' - יש מתווה מדויק של המשך תהליך הגאולה: הגאולה מתחילה "במידת הדין", כנאמר (תהילים ט"ז, ו'): "חבלים נפלו לי בנעימים, אף נחלת שפרה עלי". תהיה התעוררות מלמטה כמו שהיה בימי כורש. עקבות משיח ילוו בהפרעות ומכשולים, אבל מכל צרה יוצאת ישועה, כנאמר (בירמיה ל', ז'): "...ועת צרה היא ליעקב, וממנה יוושע". את הארץ יקנו כמו בימי עזרא ונחמיה, אך יהיה גם צורך לכבוש אותה במלחמה כמו בימי יהושע, אבל בחמלת ד' עלינו - תהיה זו מלחמה מחולקת לחלקים, ועלינו ללחום בכל עוזנו, ולהתגבר במעשים ובתיקונם עד השלמת הגאולה.
כל התהליך הזה מתגשם ממש בשלמות. התקדמנו התקדמות עצומה, ותוך כדי חבלי לידה קשים, במלחמות ובאסונות ובשואה הנוראה, זכינו להארת פנים של חזרת המלכות לישראל, כיבוש והתנחלות בחלק גדול מהארץ, וריבוי עצום של לימוד תורה וקיומה. הכול מתוך התמודדויות רוחניות וגשמיות קשות, ואנו בטוחים שהמשך ההתקדמות תבוא בקרוב ממש.
המהר"ל מפראג (נתיב הייסורין) מסביר את המושג "ייסורין של אהבה" - "כאשר האדם הוא צדיק, וראוי אל מעלה עליונה, אבל מצד הגוף יש בו צד מה שאינו ראוי לאותה מעלה... הקב"ה מביא עליו ייסורין ממרקים הנפש...". וכפי שהגדיר זאת מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק (צמח צבי, ל"ח): "כך דרכה של תורה ועבודת ד' - הזדמנות, מניעות ועיכובים - מחזקת את הרוח, ומגבירה את השאיפה הפנימית...".
אף במסכת ברכות (ה') אומר רשב"י: "שלוש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, וכולם לא נתנן אלא על ידי ייסורין, ואלו הן: תורה, ארץ ישראל והעולם הבא".
והסביר מרן הרב (עין איה שם), שיש מעלות שאפשר להשיגן באופן טבעי, ואז משיגים אותם לא על ידי ייסורים. אבל כשרוצים להשיג מעלות שלמעלה מן הטבע - אין כוחות הגוף הטבעיים מוכנים לזה, כי אם על ידי ייסורים. וכמו שביאר הרמב"ם (יסודי התורה ז', ב') - שכאשר הנביא מתנבא "איבריו מזדעזעים, וכוח הגוף כושל... ותישאר הדעה פנויה להבין מה שתראה", כי הנבואה היא מעלה עליונה מחוץ לטבע, ואין הגוף מקבלה כי אם על ידי ייסורים.
וממשיך הרב שם ואומר, שהאדם מורכב משכל, גוף ונפש. בשלושת הכוחות הללו הוא רוכש מעלות טבעיות, אבל הקב"ה הכין את ישראל בשלושת המרכיבים הללו להתרומם מעל חוקי הטבע. מצד השכל - נתן להם את התורה לרומם את שכלם מעל לטבע. מצד הגוף - ארץ ישראל ארץ גופנית, אבל יש בה כוח קדושה סגולי למעלה מהטבע, ועולם הבא - בו הנפש זוכה למעלה העליונה מעל לטבע, ולכן כולם על ידי ייסורים.
לסיכום: בגאולה האחרונה צומחת ישועה מכל צרה. אצל האדם הפרטי תפקיד הייסורים הוא להשתחרר מהשעבוד הגופני ולהתעלות למעלות הרוחניות, על ידי התעוררות ושאיפה להתקדמות בעקבות הייסורים. וכן בעם ישראל - הייסורים מעוררים לשאיפת הגאולה, שהיא בעצם מצב של "מעל לטבע", וכוללת עליה אדירה בקניין תורה, בקניין הארץ ובקניין עולם הבא, וקניין שבא על ידי ייסורים הוא הקניין הנצחי מעל למגבלות הטבעיות והפרטיות.
בשביל להרוויח עוד משהו
הרב שמואל יניב שליט"א - מחבר סדרת הספרים 'צפונות בתורה'
מעלת הגאולה היא ב'אתערותא דלתתא' (=התעוררות מלמטה), כלומר - בלי מאמץ עד דרגה של מסירות נפש, זו לא גאולה. יכולה להיות תוצאה של גאולה, אבל הבסיס לגאולה הוא בנפש, בנשמה ובעשיית האדם, לכן המאמץ הוא הוא הבסיס גאולה .
זו הסיבה, שבתהליך הגאולה שהחל עוד בגירוש ספרד, מכל 'מצוקה' או 'צרה' (בלשון ההמון), שהייתה לעם ישראל במאות השנים הללו, הרי כשישראל התאמצו להיגאל התהפכה ה'צרה' ל'אוצר'. וזה כל המעלה של הגאולה, שישראל עושים את הגאולה.
זהו המסר אותו ביקש הגאון מווילנה להעביר לתלמידיו, בלמדו אותם את הפסוקים והמסרים שהראו לו בחלום בעת שעשה עליית נשמה - "עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע" ו - "אל תירא עבדי יעקב, מכל צרה תצמח ישועה גדולה".
ואכן, אם נעקוב אחרי כל שאירע לישראל בשנות הגאולה האחרונה, נראה שמכל צרה צמחה ישועה:
מהמצוקה של מלחמת העולם הראשונה צמחה הצהרת בלפור, מפרעות תרפ"ט צמח הגוף העברי הלוחם, מהשביתה הגדולה של הערבים בשנות תרצ"ו-תרצ"ז נכבשו מקומות העבודה, והעבודה העברית הפכה לגורם המרכזי במשק, מהשואה צמחה התקומה - מדינת ישראל 'ראשית צמיחת גאולתנו', מהמצוקה שלפני מלחמת ששת הימים נוצרה אחדות כל קהילות ישראל בעולם והישועות הגדולות של ששת הימים, ממצוקת מלחמת יום כיפור צמח 'גוש אמונים' ומהמצוקה הגדולה של החומריות צומחת והולכת תנועת התשובה הגדולה.
הכלל הגדול הוא - "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ". הסיבוכים הגדולים של תהליך הגאולה מגלים את הכוחות העצומים שיש באומה, כוחות שיובילו לתחיית העולם כולו, שהרי הגאולה איננה רק בשביל עם ישראל אלא היא גאולת העולם כולו .
ולסיום - העיקר שנזכור את הכלל היסודי, שהמאמין לא שופט את העולם בעיני בשר, אלא יודע וזוכר תמיד ש"ישועת ה' כהרף עין", וכאשר אנו עושים את אשר ביכולתנו עד קצה גבול היכולת, השכינה מברכת אותנו בניסים ונפלאות ישועות ונחמות.
מגאולה חלומית לגאולה השלמה
הרב יהודה מלמד שליט"א - ר"מ בישיבת ההסדר רמת גן
השאלה מניחה אפשרות של גאולה ללא סיבוכים. גאולה ללא סיבוכים זוהי הגאולה, כפי שהיא מופיעה בחלום . בחלום - הגאולה מופיעה כדבר פשוט. הכול הולך, הכול מצליח, אין שום עיכוב, עם ישראל מכובד בין העמים, והיהודים מתקבצים לארץ ישראל. במידה ויש מלחמות, עם ישראל מנצח בהם ונוצר מצב שאין רצון להלחם בישראל. התורה חוזרת ללומדיה, הסנהדרין ללשכת הגזית ובית המקדש למקומו.
זהו משיח ללא חבלי משיח, אבל זהו החלום של המשיח ולא משיח ממשי. ההתעקשות להיצמד לחלום זוהי התודעה הגלותית. תודעה שמעדיפה חלום מושלם על פני מציאות חלקית. המוכנות להתעורר מהחלום ולקום ולפעול בתוך מציאות חסרה ודוויה זהו המעבר מתודעה של גלות לתודעה של גאולה. זהו המעבר מרעיון בוסרי של גאולה לרעיון בשל.
לעיתים, ישנם אנשים שרעיון הגאולה עבר אצלם הבשלה חלקית. במצב זה האדם והציבור מוכנים לעכל את הרעיון שיש קשיים בדרך, אבל רק קשיים שמשתלבים בתוך תוכנית ערוכה וצפויה מראש. מבחינתם, לקשיים יש תפקיד בתוך ההצגה הגדולה והם אמורים להופיע בדיוק בזמן המיועד להם ולבצע את תפקידם באופן מדויק כפי המתוכנן להם מראש. אצל אנשים אלו, כאשר מגיעים סיבוכים לא צפויים ולא מתואמים לתוכנית - יש ייאוש, תסכול ואובדן דרך.
ממילא, המציאות האמיתית של הגאולה, הכוללת סיבוכים לא צפויים, מכריחה אותנו להגיע להבשלה מלאה, כך שנהיה מוכנים להכיר במציאות הגאולה, שלא בנויה לפי בהתאם לדרך שאנחנו במחשבתנו עיצבנו לה .
בכך גנוזה זווית הבנה נוספת למושג 'תשובה', דהיינו לשוב מן הדרך בה חשבנו ללכת ולהכיר בכך שצריך ללכת בדרך חדשה ואחרת.
השאלה האמיתית אותה עלינו לשאול היא לא - מהי התוכנית שהקדוש ברוך הוא מתכנן בתהליך הגאולה, (כאשר אז אנו עלולים לשקוע כל הזמן במאמצים ליישב את המציאות עם התוכנית האלוקית), אלא עלינו לשאול - מה אנו צריכים לעשות בכל מצב שאנו נקלעים אליו. כך זוכה האדם להיות שותף מלא בתהליך הגאולה. זוהי שלמות הגאולה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













