^ 1 מעין דברי רש"י על נדב ואביהו, ויקרא טז, א. (הערת הרב א.פ.)
^ 2 בסיפור של ז' בטלרז ר' נחמן מספר על הבריחה של בת מלך אל הארמון של מים ועל המרדף אחריה והנסיון לפגוע בה, ולמרות שאין המלך הרודף מסוגל להכנס אל המגדל של המים, בכל אופן החיצים נכנסים ופוגעים בה, עשרה חיצים עם סוגים שונים של רעלים והוא החכם בא ומרפא את בן המלך מפני החיצים האלו. ובביאור על הסיפור הזה של מגדל המים ושל החיצים הסביר בספר למעלה מן הזמן של הרב ארז משה דורון שאלו הרהורים של כפירה ושל מחשבות זרות אשר מנסים לפגוע בנשמה ומגדל המים (כפי שמים באפן כללי מופיע בספורים של ר' נחמן שהם התורה שנמשלה למים) זה התורה שהאדם מבליע את עצמו בה והצדיק החכם בא לנקות את הנפש מהקלקולים אשר חדרו אליה מתוך היותה שרויה בעולם הקלוקל של המלכות דס"א. גם כאן ישנם חיצים אשר מנסים לפגוע ולהמית את החכם הצדיק אך כאן הואיל ומדובר בחכם וצדיק אשר יודע מה משמעות החיצים האלו הוא מסוגל ליצור לעצמו מגדל שאין כל אפשרות לחיצים להפגוע בו אלא הוא עומד על המגדל ומתבונן בהם.
^ 3 כפי שאנו מוצאים במקומות רבים על לב אבן שאין אפשרות לחדור לתוכו.
^ 4 בכך ישנו יסוד חשוב שאפשר ללמוד מהדבר, שפעמים שהאדם צריך להסתגר, להמית עצמו באהלה של תורה בלא לדעת מה קורה בחוץ, להסתגר על מנת לבנות בנין שלם ומבוסס ורק אחר כך לבחון כיצד להתייחס אל המציאות. כאשר לא יפעל באופן הנכון הוא עלול להפסיד מהדבר וכל המציאות תפסיד ממנה. דבר זה אנו מסוגלים לראות גם בהמשך בנשמה היורדת לעולם באופן לא שלם שאין זו דרך בניה טבעית ונכונה אל היא באה מכרח המציאות אך האדם אשר רוצה לבנות את עצמו בצורה המתוקנת ראוי שיבחר את השלב שבו יש לו להסתגר ואת השלב שבו כבר ההסתגרות רק תפיל אותו להיות פרטי ומתנכר לכל הסביבה ובשלב זה יפסיד את כל המעלות שהשיג קודם לכן.
^ 5 דומה הדבר לאדם המדבר בשפה אחרת שגם אם ידברו עליו דברים מעליבים אין הוא מבין כלל את השפה וממילא הדברים כלל לא משפיעים עליו.
^ 6 כפי שמופיע בשיחות הרצי"ה קוק זצ"ל.
^ 7 לכך גם אדם המתנתק מכל הסובב ואיננו מזדהה עם ישראל איננו חש את כאבם ואת שמחתם אף אם הולך הוא בדרכי התורה באופן הפרטי אין לו חלק לעולם הבא כפי שכותב הרמב"ם. שכן כל מציאותו היא מתוך השייכות שלו אל העם ואל היעוד האלוקי של העם, ולכך גם יסודו בכלל ואם צריך הוא להופיע את היעוד שלו הוא דוקא על ידי העם ועל ידי ההופעה דרך העם או ההשפעה על העם. כל בריחה כזו מנתקת אותו ממקור חייו וממילא מרחיקה אותו מהיעוד שלו.
^ 8 סיפור זה מזכיר לנו את הסיפור בגמרא על רשב"י ובנו שברחו למערה מפני הסכנה אשר רצו לפגוע בהם, על היותם סגורים ומנותקים מכל הסובב אותם, ולבסוף היציאה שלהם מן המערה וההתמודדות עם המציאות החיצונית. היציאה ואי ההסכמה עם המציאות החלקית של העולם, והרצון להחריב את הכל, אולי נובע מכך שלא הכירו את העולם, שהם במערה מפני כורח המציאות התנתקו מכל המציאות הסובבת ולכך גם ההגבהה שלהם במגדל שלהם גרמה להם שלא להכיר את הכוחות שמהם יונק העולם המעשי, את הדרכים של האנשים וכו' ולכך גם מציאות שאיננה מקולקלת בפני עצמה גרמה להם להתנגד אליה. לכך היו צריכים לחזור אל המערה ולתקן את עצמם ליציאה נכונה.
^ 9 נכתב ברבים מן הספרים ואין ברצוני להרחיב בדברים שהם יסודות קבליים שאין לי השגה בהם, והמעוניין יכול למצאם בקלות על הפסוק הנ"ל.
^ 10 וזו תפילתה של הנשמה אשר היא מתפללת תדיר (הקדמה לעולת ראיה) שהיא מקורה מן העליונים והיא הנמצאת בעולמות התחתונים היא שוקקת להגיע אל הגילוי שלה, אל ההופעה של המקוריות שלה העליונה, ובכך מתוך הגעגועים הגדולים היא מופיעה בגוף את התפילה העליונה של התשוקה לחזור אל היעוד. ומכאן נובעת התפילה בפנימיות.
^ 11 למרות שבפנימיותה יש בה גדלות עליונה יותר מהכל, שכן דווקא מתוך ההתנגדות, צומח הכח הטוב, והשלמות הגדולה ביותר.
^ 12 תשוקה שמסתמא הופיע תפילה עמוקה שאין כמוה, ובכך באה לידי ביטוי.
^ 13 כל התנגדות נובעת מכך שהמתנגד איננו מבין את המשמעות של הדבר, שהוא חושב בכך איום על מציאותו וכך הוא גם שואף להלחם נגדה, אך כאשר הדבר מופיע בשלמות שלו ממילא אין התנגדות אליו שכן ניכר התפקיד שלו והחשיבות שלו וממילא התשוקה שהדבר יופיע באמת.
^ 14 כפי שהמחלה חמורה יותר כך גם החשיבות היא לטפל בה כמה שיותר מהר על מנת שלא תפגע יותר.