מדוע לשוב בתשובה באלול, כשאחר כך שבים ונופלים? | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
קוממיות
בימה תורנית

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
עבודת ה', מצוות ותשובה
תשובה

2519

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

סוף תפילת שחרית. תקיעת השופר מציפה בי זיכרונות ילדות - הנה אני ילד בן עשר ששואל את אביו בקול ילדותי תמים: "המורה בבית הספר אמר שמי שרוצה לחזור בתשובה באלול, כדאי לו לקחת נקודה אחת שהוא חלש בה, ולקבל על עצמו לתקן אותה בשנה הבאה, מה כדאי לי לקבל על עצמי"?
אני מתנער באחת מהרהורי, וחושב באירוניה: והיום? איזו קבלה אקבל על עצמי? האם יש טעם לשוב בתשובה באלול, כשאחר כך שבים ונופלים?

עזרה מרבונו של עולם
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' וראש ישיבה בבת ים
הדריכונו חז"ל לשוב בתשובה בחודש אלול ובימים נוראים. ולכאורה יש לשאול את השאלה - הרי גם חז"ל ידעו כמונו, שאנו עלולים לשוב ולחטוא בחטאים עליהם שבנו בתשובה, ואם כך מדוע להנחותנו לשוב בתשובה? יתר על כן - הרי "האומר אחטא ואשוב אין מספיקים בידו לעשות תשובה (משנה סוף יומא), ואם כן לכאורה אם נחזור וניפול, חלילה, אין תשובתנו תשובה אמיתית?
שתי תשובות בדבר:
ראשית - ברור שבשעת התשובה כוונתו של האדם לשוב באמת בתשובה שלימה, שהרי אם לא מתכוון ברצינות באמת אין זו תשובה כלל. נמצא, שגם אם אחר כך לא הצליח לעמוד במשימה ונפל שוב, הרי כבר קיים את מצוות התשובה, ונוספה לו מצוה בעלת ערך חשוב.
שנית - האדם השב בתשובה באלול ובימים נוראים בכל שנה מחדש, יש לו ניסיון מהשנים הקודמות. יודע הוא, שבשנה שעברה, למרות כל החלטותיו וקבלותיו הטובות, נפל בסופו של דבר מחדש. ואם איש אמת הוא, שמתכוון ברצינות לשוב מחטאיו, הרי בוודאי ישכלל השנה את שיטותיו, וימצא פתרונות יצירתיים להתגבר על כשלונותיו. יכול הוא לקבל על עצמו קבלות קטנות וסבירות יותר, שאותם יהא בכוחו לקיים. אפשר גם לפתח שיטות, שיסייעו לו להתגבר על חולשותיו. לדוגמא - פעם סח לי אדם אחד, שיש לו חולשה להרהורים אסורים, מפני שבמקום עבודתו מצויות נשים לא צנועות, ולמרות כל החלטותיו הטובות הוא נכשל בכל פעם מחדש. הצעתי לו לגדל זקן, אף על פי שאין זו חובה משורת הדין, ואכן בדרך זו הוא הצליח לצמצם באופן משמעותי את נפילותיו.
ובנוסף - ננסה לחשוב, מה יקרה אם נתייאש, חלילה, מהסיכוי לתקן את מעשינו. הרי בדרך זו אנו עלולים להידרדר מטה מטה ללא שום מעצור. נמצא, שאפילו אם התשובה הזמנית באלול, רק עוצרת את הידרדרותנו, יש בה ברכה גדולה. ועוד יש להוסיף - ריבון העולמים הרואה את מאמצינו הבלתי נלאים להיאבק ברוע ולהתקדם, בוודאי יבוא בסוף לעזרתנו וביום מן הימים יגער ביצר הרע ויבטלו מאיתנו.
על כן לא נחליש את עצמנו בשאלות מיותרות, נמשיך ביתר עוז במלחמת הטוב ברע, ונדע שבעצם המאבק טמון אור גדול.

אמונה בכוחה של התשובה
הרב אריה הנדלר שליט"א - סגן ראש ישיבת ההסדר שעלבים
ההלצה העממית הכאובה תמהה על כך שמיד בסיומה של תפילת נעילה פותחים אנו בתפילת ערבית במילים "והוא רחום יכפר עוון", ומשיבה שהעוון הוא דברי הלשון הרע שכבר הספקנו להחליף בינינו אודות טיב תפילתו של החזן בנעילה... הנה כי כן, האדם מועד לנפילות אולם אין בנפילות אלו כדי לעמעם את כוחה של התשובה.
אמרו במשנה בסוף יומא: "האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה". המסר הפשוט העולה מאמירה זו הוא ברור. השאלה היא - מדוע חזרה המשנה פעמיים על אותן שתי מילים: אחטא ואשוב, אחטא ואשוב?
נראה כי התשובה לשאלה זו היא, שבמסגרת תהליך התשובה החוזר על עצמו מידי שנה, הולכת ומתפתחת תפיסת עולם של שגרתיות התשובה. אחטא - ואשוב, אחטא - ואשוב. תהליך זה של 'נופל וקם, נופל וקם' ממעט את ערך התשובה. האדם מפסיק להאמין בתשובה כתהליך מכונן, משנה ומעצב מחדש. בסתר ליבו הוא יודע כבר בשעת החטא, שבסופו של דבר יתוודה עליו, וכבר בעת שמתוודה על חטאיו, יודע שיחטא שוב, וכך הולך הגלגל וסובב.
מול תפיסת עולם מיואשת זו, עלינו להשיב לעצמנו את האמונה בכוחה של התשובה לשנות, גם אם יודעים אנו כי עלולים אנו לשוב ולחטוא.
בספר התניא מבואר, שדברי המשנה האומרת "אחטא ואשוב... אין מספיקין בידו לעשות תשובה" מוסבים על האומר כן בשעת החטא ממש. כלומר, רק מי שבשעת עשיית החטא יונק את ה'היתר' לחטוא מכוח העובדה כי בסופו של דבר יחזור בתשובה, הרי אין מספיקין בידו לעשות תשובה. אך מי שכל ימיו עומד לפני בוראו בשלוש תפילותיו ומבקש על התשובה, ועל מחילת העוון, מי שבכל שנה עומד ומבקש להתחיל דרך חדשה ללא חטא ועוון, איננו נחשב בכלל האומרים "אחטא ואשוב".
האמונה הגדולה בכוחה של התשובה היא שצריכה לנצח . האמונה הגדולה בכוחה של התשובה היא שצריכה להנחותינו להאמין כי למרות שאנו שבים מידי שנה ונופלים, עדיין המגמה הכללית המנחה אותנו בכל הליכותינו היא מגמה של תיקון, של תשובה, של רצון לקרבת אלוקים, וזה מה שקובע!

רצוא ושוב
הרב יחיאל מיכאל (מיכי) יוספי שליט"א - חוות 'יישוב הדעת'
לעיתים אפשר לשאול - מדוע נלך לישון בערב אם בבוקר ממילא אנו קמים. ומדוע לקום בבוקר אם ממילא בלילה הבא נשוב לישון?!
הבריאה כולה בנויה על יסוד ההתחדשות, וחלק מעניין ההתחדשות הוא לשוב ולהחיות את הקשר עם הבורא.
דרכו של עולם, עולם העשיה, בו רבו המסתירים את אור ה', שההתרחקות מאור פני מלך חיים תשוב ותופיע בחיינו, בשגרת העשיה. בעת שדיבר רבי נחמן על מהותה של תשובה הדריך, שכל החפץ בתיקון אמיתי צריך להכיר בחייו את שני מצבי היסוד הרוחניים: רצוא ושוב - התקדמות ונסיגה שנוכחים רבות בחיינו, ועלינו ללמוד כיצד לנהוג בכל אחד מהמצבים הללו - "וכשרוצה אדם לילך בדרכי התשובה, צריך שיהיו לו שני בקיאות היינו בקי ברצוא ובקי בשוב".
דרך הבריאה והחיים בכלל היא שיש התקדמות ונסיגה. ישנם זמנים שאנו במיטבנו וישנם זמנים שאנו בנסיגה, בנפילה ו"המהדרין" אף בהתרסקות... ואנו צריכים את הבקיאות עליה המליץ רבי נחמן, היינו את המיומנות כיצד לנהוג בכל אחד מן המצבים על מנת לחדש את הקשר עם הבורא
מהמקום בו אנו נמצאים.
במעשה הידוע אודות הנכרי שרצה להתגייר בעודו עומד על רגל אחת, מבואר בתורת החסידות שהמשמעות הפנימית של העמידה על רגל אחת היא, שאותו מועמד לגיור אמר שאינו רוצה לחוות את הטלטלה של מצבי הרצוא ושוב, ריחוק וקירבה. הוא רוצה להיות במצב סטטי קבוע מול הבורא יתברך, תמיד במיטבו בדבקות בה'. אולם לא זו הדרך, רק על המלאכים נאמר: "ורגליהם רגל ישרה" היינו שהם במצב רוחני קבוע ללא עליה או ירידה, בשונה מהאדם שנקרא "מהלך", מתקדם ונסוג. אך זהו חלק מנפלאות הבריאה, כח ההתחדשות.
הריחוק מה' הוא צפוי, עקב מסיחי הדעת הרבים בעולמנו, ועל כן מתנה הוענקה לנו - היכולת לשוב ולתקן בכל עת, ובמיוחד בימי אלול המסוגלים ומוכנים לחדוש הקשר עם ה'. ניתן אף לומר שזה גם סוד הזוגיות ושלום בית, ההתרחקות בין בני הזוג צפויה כדרכם של חיים, הסתר פנים הדדי אף הוא צפוי בשיגרת היום יום, אך אלו שהתבוננו בסוד החיים ומודעים לתובנת ההתחדשות, שהיא חלק מסוד הבריאה, שבים ומחדשים את הקשר, בונים מחדש את החברות האיתנה.
אך היכן ההתקדמות אם כל הזמן ישנם מצבי רצוא ושוב? ההתקדמות נמדדת בכך שישנם פסקי זמן ארוכים יותר בין הירידות, והנפילות אינן הופכות להתרסקות וגם שבשעת הנפילה איננו מתיאשים מתיקון ושינוי ואף שם אנו חשים בנוכחות ה'.
ונסיים במשל מבעלי המוסר אודות אותו דייג, שבכל ערב בשובו למעגן היה קושר את סירתו עם חבל רעוע (היחיד שהיה לו), ולעת בוקר עקב תנודות הגלים והחכוך במזח במשך הלילה, נקרע החבל ונסחפה הסירה למרחק קטן מן החוף. בבוקר היה הדייג טורח מעט להגיע לסירתו ולהשיבה אל המעגן. שאלו אחד השכנים: הרי בכל בוקר אתה מוצא את החבל קרוע והסירה נסחפת מעט אז מדוע לקשור בכלל? ענה לו הדייג: יקירי, אם אוותר על הקשירה למעגן לגמרי, הרי שבמהלך הלילה תסחף הסירה הרחק הרחק ולעת בוקר ח"ו לא אמצאה כלל. והנמשל מובן למבינים...

רבנים שונים

קרוב אליך
קרוב אליך פרשת קורח תשפ"ב
גליון 423
סיון תשפ"ב
הרב אברהם שפירא
לימוד יומי לזכרו של הרב אברהם שפירא-חשיבות ומשמעות התורה
חשוון תשפ"ג
לימוד יומי במשנה
מסכת ברכות פרק ד משנה ד-ה
ג שבט תשפ"ב
לימוד יומי במשנה
מסכת פיאה פרק ו משנה ה-ו
יג אדר א תשפ"ב

בימה תורנית

בימה תורנית
עלוני השבת תופעה או מכה?
רבנים שונים | איר תשס"ח
שמחת פורים
מקומה של השמחה ביהדות
רבנים שונים | אדר תש"ע
בימה תורנית
מהו יחס היהדות לכסף?
גליון 223
רבנים שונים | אדר א' תשע"א
בימה תורנית
העלמת מס
רבנים שונים | י"ב בחשוון תשס"ז

בימה תורנית

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
נוסחי תפילה
תפילה לשלום המדינה ולחיילי צה"ל
הסידור המהיר
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
42 דק'
חקת
פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
הרב יצחק חי זאגא | תמוז תשפ"ו

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרה"ג דוב ליאור
הרב יעקב שפירא
הרב חגי לונדין
הרה"ג חיים שטיינר
הרב מרדכי גרינברג
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו