ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- סעודה וברכות הנהנין
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
והנה האדון יוצר הכל ב"ה ערך שלחן ענקי מלא כל טוב ומעדנים, והכין בו מזון ומחיה לבריותיו, ירקות ופירות, תבואות שדה וכרם, להנאת האדם ולתועלתו לבל יחסר לו מאומה, והכל בשפע רב כיד המלך העליון יתב"ש, למען יתפנה האדם להבין ולהשכיל בלימוד התוה"ק וקיום מצוותיה, ולהתעמק בדברים רוחניים, ולהשיג טפה מן הים הגדול מגדולתו ורוממותו יתברך שאין לה קץ וגבול, ומפעולותיו הנעלות והנשגבות לאין חקר ולאין תכלית. ולזה קבעו רז"ל ברוח קדשם, ברכה מיוחדת ומתאימה לכל מיני מאכל או משתה או מאורע (פרט לברכת המזון שהיא מן התורה).
וכל הברכות כלולים בשלשה סוגים. א. ברכות המצות. ב. ברכות ההודאות. ג. ברכות הנהנין. ולכולן מטרה אחת, לנטוע בלב האדם האמונה הטהורה וההכרה האמיתית שיש מנהיג לבירה המשגיח על הכל, והוא סבת הכל. ולכן יש להודות לו ולברך לשמו הנקדש והנערץ. וכמ"ש רז"ל, כל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל (ברכות ל"ה ע"ב). וכונתם ז"ל בזה להורות שהאדם, המברך על הפירות או על אחת מהנאות העולם, מגלה דעתו שהוא מאמין שהוא יתב"ש הוא מנהיג העולם, והוא סבת הכל, ואעפ"י שהגלגלים בסיבובם והארץ בטבעה מצמיחים ומגדלים הפירות והתבואות, אין כחם מצד עצמם אלא מצד השפע הנשפע עליהם ממנו יתב"ש שהוא הסבה הראשונה והעליונה המשגיח על הכל. ועי"ז גם ה' יתן הטוב וארצו תתן יבולה להשביע נפש שוקקה. הפך הדעה הכוזבת של כמה אנשים הנותנים כל הכוחות לגלגלים הפועלים בארץ בטבעם ושוללים הכל ממנו יתב"ש. ועי"ז, ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן יבולה. וזה אומרם הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה, ששולל ממנו הכח שהוא סבת הכל ואינו מכיר בחסדו. ואז מדה כנגד מדה שהארץ לא תתן פריה, והרי הוא גוזל לכנסת ישראל (ראה רבינו הרשב"א זלה"ה שם).
והן בעון יש כמה סכלים ופתאים, שבזה שהם חורשים וזורעים וקוצרים ונוטעים ובוצרים וכדומה, טועים בדמיונם הכוזב וחושבים שהם הם העושים את הכל, ולא ה' פעל כל זאת, ח"ו. ועליהם אפשר להמליץ את דברי הנביא ע"ה, באומרו היתפאר הגרזן על החוצב בו? אם יתגדל המשור על מניפו? (ישעיה י' ט"ו) ה' הטוב יכפר בעדם.
תכלית הדברים, להאמין באמונה שלימה שהוא יתב"ש רבון כל המעשים יסוד הכל ותכלית הכל. ולכן יש להודות לו ולברך לשמו, לפני ואחרי כל דבר מאכל או משקה או מאורע, הברכה הראויה כפי מה שקבעו רבותינו הקדושים ז"ל. והברכה הרצויה והמקובלת לפניו יתב"ש היא זאת שתהיה במתינות, בישוב הדעת, ובהטעמת כל מלה. כי המברך במהירות ובחפזון מוכרח לבלוע או לדלג מילים. ומלבד שמראה על עצמו שהברכה מעמסה עליו כמשא כבד ורוצה לפרוק את עולה מעליו, כי הרי לא ממהר כשהוא אוכל אלא כשהוא מברך הוא ממהר, נמצא שהאוכל הוא העיקר אצלו והברכה טפל ח"ו, נוסף לזה שמברך ברכה לבטלה שמשנה ממטבע שטבעו חז"ל בברכות. וכמו כן לבטא המילים בפיו, ולא לברך במחשבה, כי לפי ההלכה רק אם הוא אנוס או בדיעבד יצא אם בירך במחשבה. וכן לקבוע במחשבתו, כשמזכיר השם הקדוש ב"ה, לכוין שהוא אדון הכל היה הוה ויהיה. ובשם אלהים, יכוין שהוא בעל היכולת המוחלטת הבלתי מוגבלת, ובעל הכוחות כלם, יתברך שמו בפי כל, ומרומם על כל ברכה ותהלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
