ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
(עשה ג') שהאוכל פרות שביעית מקיים מצות עשה. ולפי זה מובא בשבת הארץ(קונטרס אחרון, כ"א):"...שאסור לשבת בתענית רשות מי שיש לו פרות שביעית...". לפיו ברור שיש להשתדל לאכול פרות שביעית מאוצר בית דין כדי לקיים את המצוה ולחזק את החקלאים שבחרו לעשות אוצר בית דין.
אולם בפרות שביעית אין לעשות מעיקר הדין מלאכות האסורות על ידי יהודי (יש הדנים האם לאסור גם אמירה לגוי כמו באיסור שבת) ויש לשמור בהם קדושת שביעית.
קדושת שביעית גורמת:
1. לאיסור קטיף רגיל אלא אם כן הקוטפים מונו ע"י בית דין.
2. לאיסור מסחר רגיל ומותר רק לקבל את הוצאות של שלוחי הבית דין. לכן אפשר לחלק את הפרות רק ע"י עסקים שנתמנו כשלוחי בית דין והתשלום יהיה רק עבור ההוצאות. כאשר משלמים תשלום מלא התשלום נהפך לקדוש ואפשר רק לאכול בו פרות שביעית אלא אם כן קנו בהבלעה.
3. לאיסור מכירה של כמות מדויקת: משקל, מנין אלא צריך למכור בעומד.
4. לאיסור איבוד הפרות. לכן דבר שדרכו לאוכלו חי לא יאכל מבושל ודבר שדרכו לאוכלו מבושל לא יאכל חי, ואין לזרוק את השאריות של הפרות עד שירקיבו. מכאן מובא בשבת הארץ(קונטרס אחרון, כ"ב) :"ראוי לעורר שאין למלא כוס הבדלה יותר ממידתו, לסימן ברכה, שנשפך ומאבד פרות שביעית". יש להוסיף שמשום כך על פי ספר השמיטה אסור לעשות מיץ מפרות בשביעית אולם חלקו עליו.
5. שאין לייצא את הפרות לחו"ל ואין להאכילם לנכרי.
6. שיש לקיים מצות ביעור בפרות, שכאשר הם לא נמצאים בשדה יש להפקירם ולפי הרמב"ם לאבדם.
היות ועדיין לא זכינו שכל החקלאים שומרי תורה קשה לוודא בצורה מוחלטת שכולם לא עשו מלאכות האסורות בשביעית.
וגם אם נפסוק כפוסקים הסוברים שנעבד באיסור לא נאסר הרי עדיין לא זכינו שכל הקונים שומרי תורה ומצוות ואם כן ברור שחלק מהקונים יקנו במשקל ולא בהבלעה ולא ישמרו קדושת שביעית בפרות ולא יקיימו מצות ביעור. ויש לצערנו בארץ לפחות כחמישית מהתושבים נוכרים שגם הם קונים את הפרות. נוסף לכך קשה למנות את כל בעלי החנויות כשליחי בית דין ואם כן ברור שחלק יסחרו באסור.
ברצוני להוסיף שרוב היקבים עשו השנה אוצר בית דין לכן יש לשמור קדושת שביעית ביין ולקיים מצות ביעור בערב פסח. יש לציין שלמרות שהיין אוצר בית דין לפעמים מחירו כמעט שווה למחיר הרגיל.
חלק מהיקבים פסטרו יין אוצר בית דין ומתכוונים לייצא אותו. דבר זה בפשטות בניגוד לפסיקת הרמב"ם(שמיטה ויובל ה', ג'), המוזכרת לעיל,:"ולא ישנה פרות מברייתן...דבר שדרכו לאכול חי לא יאכלנו מבושל...", שמשום קדושת שביעית אין לקלקל ולהפסיד את פרות השביעית. ידוע שהייננים מתנגדים לבשל/לפסטר יין כי תהליך זה מקלקל את היין. וכן בזמן התהליך היין מתנדף ואסור לאבד יין של שביעית. וכן הזכרנו לעיל את ההלכה (שם, י"ג') :"פרות שביעית אין מוציאין אותן מהארץ לחו"ל...ואין מאכילין אותן לא לעכו"ם...". האיסור בפשטות הוא תמיד וגם מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל(שבת הארץ קונטרס אחרון כ"ג) שכתב: "ובמקום הדחק יש לסמוך על דברי התוס' (פסחים נ"ב ע"ב ד"ה ר"ס) די"א שלסחורה המותרת מותר להוציא לחו"ל" - לא סמך על כך שהרי עשה "היתר מכירה" וכתב במשפט כהן(פ"ו): "כשאני לעצמי אין לי עסק בפרות שביעית ח"ו ואיך אתעסק להוציאם לחו"ל". מרן ראש הישיבה הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל תמיד לפני שפסק שאל מה נהגו? כי לא רצה לשנות מהמנהג. היות ולצערנו עדיין לא כל כלל ישראל שומר מצוות אם כן אין לנו לשנות ולעשות אוצר בית דין לכל הפרות ולפגום בקדושת שביעית, אלא לעשות רק כמות המספקת לשומרי שביעית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
