ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
(עשה ג') שהאוכל פרות שביעית מקיים מצות עשה. ולפי זה מובא בשבת הארץ(קונטרס אחרון, כ"א):"...שאסור לשבת בתענית רשות מי שיש לו פרות שביעית...". לפיו ברור שיש להשתדל לאכול פרות שביעית מאוצר בית דין כדי לקיים את המצוה ולחזק את החקלאים שבחרו לעשות אוצר בית דין.
אולם בפרות שביעית אין לעשות מעיקר הדין מלאכות האסורות על ידי יהודי (יש הדנים האם לאסור גם אמירה לגוי כמו באיסור שבת) ויש לשמור בהם קדושת שביעית.
קדושת שביעית גורמת:
1. לאיסור קטיף רגיל אלא אם כן הקוטפים מונו ע"י בית דין.
2. לאיסור מסחר רגיל ומותר רק לקבל את הוצאות של שלוחי הבית דין. לכן אפשר לחלק את הפרות רק ע"י עסקים שנתמנו כשלוחי בית דין והתשלום יהיה רק עבור ההוצאות. כאשר משלמים תשלום מלא התשלום נהפך לקדוש ואפשר רק לאכול בו פרות שביעית אלא אם כן קנו בהבלעה.
3. לאיסור מכירה של כמות מדויקת: משקל, מנין אלא צריך למכור בעומד.
4. לאיסור איבוד הפרות. לכן דבר שדרכו לאוכלו חי לא יאכל מבושל ודבר שדרכו לאוכלו מבושל לא יאכל חי, ואין לזרוק את השאריות של הפרות עד שירקיבו. מכאן מובא בשבת הארץ(קונטרס אחרון, כ"ב) :"ראוי לעורר שאין למלא כוס הבדלה יותר ממידתו, לסימן ברכה, שנשפך ומאבד פרות שביעית". יש להוסיף שמשום כך על פי ספר השמיטה אסור לעשות מיץ מפרות בשביעית אולם חלקו עליו.
5. שאין לייצא את הפרות לחו"ל ואין להאכילם לנכרי.
6. שיש לקיים מצות ביעור בפרות, שכאשר הם לא נמצאים בשדה יש להפקירם ולפי הרמב"ם לאבדם.
היות ועדיין לא זכינו שכל החקלאים שומרי תורה קשה לוודא בצורה מוחלטת שכולם לא עשו מלאכות האסורות בשביעית.
וגם אם נפסוק כפוסקים הסוברים שנעבד באיסור לא נאסר הרי עדיין לא זכינו שכל הקונים שומרי תורה ומצוות ואם כן ברור שחלק מהקונים יקנו במשקל ולא בהבלעה ולא ישמרו קדושת שביעית בפרות ולא יקיימו מצות ביעור. ויש לצערנו בארץ לפחות כחמישית מהתושבים נוכרים שגם הם קונים את הפרות. נוסף לכך קשה למנות את כל בעלי החנויות כשליחי בית דין ואם כן ברור שחלק יסחרו באסור.
ברצוני להוסיף שרוב היקבים עשו השנה אוצר בית דין לכן יש לשמור קדושת שביעית ביין ולקיים מצות ביעור בערב פסח. יש לציין שלמרות שהיין אוצר בית דין לפעמים מחירו כמעט שווה למחיר הרגיל.
חלק מהיקבים פסטרו יין אוצר בית דין ומתכוונים לייצא אותו. דבר זה בפשטות בניגוד לפסיקת הרמב"ם(שמיטה ויובל ה', ג'), המוזכרת לעיל,:"ולא ישנה פרות מברייתן...דבר שדרכו לאכול חי לא יאכלנו מבושל...", שמשום קדושת שביעית אין לקלקל ולהפסיד את פרות השביעית. ידוע שהייננים מתנגדים לבשל/לפסטר יין כי תהליך זה מקלקל את היין. וכן בזמן התהליך היין מתנדף ואסור לאבד יין של שביעית. וכן הזכרנו לעיל את ההלכה (שם, י"ג') :"פרות שביעית אין מוציאין אותן מהארץ לחו"ל...ואין מאכילין אותן לא לעכו"ם...". האיסור בפשטות הוא תמיד וגם מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל(שבת הארץ קונטרס אחרון כ"ג) שכתב: "ובמקום הדחק יש לסמוך על דברי התוס' (פסחים נ"ב ע"ב ד"ה ר"ס) די"א שלסחורה המותרת מותר להוציא לחו"ל" - לא סמך על כך שהרי עשה "היתר מכירה" וכתב במשפט כהן(פ"ו): "כשאני לעצמי אין לי עסק בפרות שביעית ח"ו ואיך אתעסק להוציאם לחו"ל". מרן ראש הישיבה הגאון הרב אברהם שפירא זצ"ל תמיד לפני שפסק שאל מה נהגו? כי לא רצה לשנות מהמנהג. היות ולצערנו עדיין לא כל כלל ישראל שומר מצוות אם כן אין לנו לשנות ולעשות אוצר בית דין לכל הפרות ולפגום בקדושת שביעית, אלא לעשות רק כמות המספקת לשומרי שביעית.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









