ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- שמחת החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
בחג הסוכות ישנם עניינים רבים שצריך להבין את שורשם, ואת הקשר שביניהם. נשאל מספר שאלות שדרכם נוכל לחדד את העניין:
1. מדוע קוראים מגילת קהלת בחג הסוכות, הרי זו מגילה שמלאה בפסימיות וייאוש מן העולם, ואילו חג הסוכות הוא חג השמחה, כפי שכתוב בתורה לגבי חג הסוכות: "ושמחת בחגך... והיית אך שמח"?
2. מדוע יש מצווה מיוחדת לשמוח דוקא בחג הסוכות?
3. מה הסיבה שקבע ה' את חג הסוכות בתקופה הזאת של השנה דוקא?
4. מדוע הסכך, חייב להיות דוקא מן הצומח?
5. מדוע מנסכים בחג הסוכות את המזבח במים, בנוסף לניסוך היין שהיה כל יום?
קריאת קהלת בסוכות
בחג הסוכות אנו קוראים את מגילת קהלת. הגמרא 1 מספרת לנו: "בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה, ומפני מה לא גנזוהו - מפני שתחילתו דברי תורה וסופו דברי תורה... ומאי דבריו סותרין זה את זה? ... כתיב (קהלת ח) ושבחתי אני את השמחה וכתיב (קהלת ב) ולשמחה מה זה עשה... {ומיישבת הגמרא את הסתירה} ושבחתי אני את השמחה - שמחה של מצוה, ולשמחה מה זה עשה - זו שמחה שאינה של מצוה."
וצריך להעמיק בדברי הגמרא, מדוע שמחה של מצווה היא השמחה היחידה שהיא לגיטימית. ונראה להסביר, שבאמת כשמתעמקים בחיים בעולם הזה, מגלים שאין משמעות לחיים כאן. כפי שכתוב רבות בספר קוהלת 2 : "דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת:... כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת:... רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ:". שלמה המלך מתאר את החיים בעולם הזה כמחזוריות, שאין לה שום משמעות, שהרי כולם מתים בסופו של דבר. ואין יתרון לא לעשיר בעושרו ולא לחכם בחכמתו, משום שכולם בסוף ימותו. אנו חיים בשביל כל מיני מטרות שונות ושוכחים את העיקר.
מי שמעמיק בספר, רואה שקהלת נותן לנו גם תשובות לשאלותיו. ועל כך אמרו חז"ל בגמרא, שישנו שמחה חיובית, והיא שמחה של מצווה, משום ששמחה כזאת היא אחיזה בנצח. כאשר השמחה היא חיצונית, ולא מחוברת לעומק ושורש החיים, זו שמחה ריקה, שהיא פסולה: "ולשמחה מה זו עושה". אך כאשר אנו מחוברים לייעוד של החיים שלנו, יש לחיים שלנו משמעות. ומהו הייעוד הזה? זה גילוי רצון ה', ודבקות בו. כשאדם שמח במצווה הוא אוחז בנצח, הוא מחייה את המעשה שמאדיר את שמו של ה' בעולם, ולכן השמחה היא חיובית וטובה, "ושבחתי אני את השמחה".
חג השמחה
סוכות הינו החג היחיד בתורה, שמקבל ציווי 3 פעמים להיות שמחים בו. כפי שכתוב 3 : "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ... וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ:", וכן כתוב 4 : "וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים:"
בטעם שמחה זו כתוב במדרש 5 : "... אבל בחג (סוכות) לפי שנטלו הנפשות דימוס (אישור חנינת חיים) שלהם ביום הכיפורים... ועוד שהתבואה ופירות האילן בפנים, לפיכך כתיב שם שלש שמחות, שנאמר: ושמחת בחגיך (דברים טז: יד), ושמחתם לפני י"י אלהיכם (ויקרא כג: מ), והיית אך שמח (דברים טז: טו)." א"כ הסיבה לשמחה בחג הסוכות, היא מפני שיצאנו זכאים בדין של יו"כ, וכן מפני שזה תקופה של עושר כלכלי, שאדם אוסף את כל התבואה והפירות, ורואה את כל עושרו, וכפי שנקרא חג הסוכות בתורה חג האסיף 6 "וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה:"
החשש בשפע כלכלי
ישנו חשש כשאדם מגיע לשפע רב, הוא סופר את נכסיו ושמח בהם, יתגנב לאדם רצון להתגאות, ולחשוב שמכוחו מגיע לו כל העושר הרב, וכפי שהזהירתנו התורה 7 : "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם: פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ: וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה: וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:... וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה:"
בזמן שיש לאדם את כל השפע של כל השנה, האדם מצווה לצאת מבית הפאר, ולגור במשך שבוע בדירת עראי. לראות את הסכך של הסוכה, שעשוי מחומר טבעי, כפי שכתוב במשנה 8 : "כל דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ מסככין בו:", ולהזכר במי שברא את העולם, ונתן לו את כל השפע הזה. האדם נזכר בראשיתיות, בעראיות, בבורא עולם, ומתוך כך מכוון את כל השמחה שלו אל הנצח, אל הקב"ה, שהניק לו את כל השפע הזה. וכאשר אדם מגיע לתובנה זו, את אותה שמחה שיש לו, הוא מחלק גם לעניים ונזקקים הסובבים אותו, להראות שהשמחה הזאת היא לא רק שלו, אלא של ה', כפי שכתוב בתורה 9 : "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ:". אין בעייה לשמוח בעושר של האדם, רק צריך לכוון את השמחה הזאת כלפי ה', ומתוך שאדם מכוון את השמחה לקדושה, השמחה תהא שלמה.
המים בחג הסוכות
בחג הסוכות ישנו דגש רב על המושג "מים". כבר המשנה מספרת לנו 10 : "ובחג (סוכות) נידונין על המים."
וכן מסופר לנו במשנה על ניסוך המים שהיה בחג הסוכות, בבית המקדש, במשך כל שבעת ימי חג הסוכות 11 : "סוכה וניסוך המים שבעה (נוהגים במשך כל שבעת ימי חג הסוכות)."
וכן ניתן לראות את הקשר בין סוכות למים, בכך שמתחילים להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בסוכות, ונחלקו התנאים האם התחלת אזכרת גשמים, בתחילת החג או בסופו (סיבת המחלוקת נובעת מסיבות שונות), כפי שכתוב במשנה 12 : "מאימתי מזכירין גבורות גשמים (משיב הרוח ומוריד הגשם)? רבי אליעזר אומר: מיום טוב הראשון של חג (סוכות). רבי יהושע אומר: מיום טוב האחרון של חג..."
וכן אנו רואים שכל עניינם של 4 המינים הם לרצות ולבקש על המים כדברי הגמרא 13 : "אמר רבי אליעזר: הואיל וארבעת מינין הללו אינן באין אלא לרצות על המים. וכשם שארבע מינין הללו אי אפשר בהם בלא מים - כך אי אפשר לעולם בלא מים."
רואים מכאן שחג הסוכות קשור בקשר ישיר למים. אמנם היה מקום לומר, שהסיבה לכך היא שמזכירים כ"כ הרבה את המים בחג הסוכות, משום שאנו עומדים לפני תחילת החורף, ואנו מבקשים שנזכה לגשמים בחג זה. אך נראה שיש בכך יותר עומק. הגמרא אומרת שהתורה נמשלה למים, ומסבירה מדוע 14 : "אמר רבי חנינא בר אידי: למה נמשלו דברי תורה למים... לומר לך: מה מים מניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה. ואמר רבי אושעיא: למה נמשלו דברי תורה לשלשה משקין הללו: במים, וביין, ובחלב... לומר לך: מה שלשה משקין הללו אין מתקיימין אלא בפחות שבכלים, אף דברי תורה אין מתקיימין אלא במי שדעתו שפלה."
אנו יודעים שמים הם מקור החיים של האדם, וללא מים האדם לא יכול לחיות. וכן ללא התורה, שמראה לנו את דרך החיים, אין משמעות לחיים שלנו, כפי שראינו לעייל בספר קוהלת. וכן ראינו בגמרא, שהתורה נקנית דוקא במי שמשפיל עצמו, וחי בענווה שלמה כלפי ה'. ולכן בחג הסוכות אנו יוצאים מהבית ונכנסים לסוכה, וכפי שהיא מכונה בזוהר 15 : "צלא דמהימנותא {צל האמונה}", אמונה ש-ה' הוא המשפיע שלנו, ומתוך כך השמחה הופכת להיות שמחה גדולה ושלמה.
הגשם הוא השפע האלוקי הגשמי שיורד אלינו, וכאשר אנו מתבטלים אליו, ומכירים בכך שכל השפע שקבלנו, וכל השפע שה' ייתן לנו, הוא מתנת חינם מאת ה', אז ה' מתרצה וממשיך להשפיע לנו מטובו הגדול.
השלמות שבחג
א"כ נמצאנו למדים, שחג הסוכות עניינו שמחה, שמחה מגיעה כשיש שלמות לאדם. סוכות הוא החג האחרון בתורה, מבין שלושת הרגלים, אחרי יציאת מצרים, קבלת תורה, מגיע סוכות שעיינו הוא ארץ ישראל. ארציות, להוריד את הקדושה שקבלנו, לחיים המעשיים, שמחה בשלמות, מתוך הכרה וענווה גדולה כלפי ה'. כמו"כ סוכות הוא אחרי הימים הנוראים, שאדם יצא מהם זכאי בדין, האדם שמח בכך שזכה לחיות עוד שנה את חייו, מתוך חיבור וקישור לבורא עולם. וכמו שראינו זהו גם הזמן, שהאדם נמצא בשיא העושר הכלכלי, חג האסיף.
סוכות אינו חג של סיום, אלא יש בו גם שמחה של התחלה, של ריצוי לפני הגשמים, של בקשה מ-ה' שימשיך לעזור לנו, כפי שהיה עד עכשיו. וגם השנה הזאת תהיה שנה טובה מכל הבחינות. וכאשר ה' רואה שאנו שמחים בו, ומקיימים מצוותיו, הוא ממשיך להשפיע עלינו מטובו הגדול.
שנזכה בעזה"י, ללקט את כל האורות הגדולים שיש בחג הזה, לרצות על הגשמים, ולשמוח בשמחה אמיתית, ושחיי החומר שלנו יתעלו לחיי נצח וקדושה, ו נזכה לשנה של שפע חומרי ורוחני, שיקרבנו אליו, ולגאולה השלמה בקרוב.
^ 1 מסכת שבת דף ל עמוד ב.
^ 2 קהלת פרק א, ד-יד.
^ 3 דברים פרק טז יד-ט.
^ 4 ויקרא פרק כג, מ.
^ 5 פסיקתא דרב כהנא- דברים טז- ד"ה ושמחת בחגיך.
^ 6 שמות פרק כג, טז
^ 7 דברים פרק ח יא- י.
^ 8 מסכת סוכה פרק א משנה ד.
^ 9 דברים פרק טז, יד.
^ 10 ראש השנה פרק א משנה ב.
^ 11 מסכת סוכה פרק ד משנה א.
^ 12 תענית דף ב עמוד א.
^ 13 תענית דף ב עמוד ב.
^ 14 מסכת תענית דף ז עמוד א.
^ 15 זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף קג ע"א.
^ 2 קהלת פרק א, ד-יד.
^ 3 דברים פרק טז יד-ט.
^ 4 ויקרא פרק כג, מ.
^ 5 פסיקתא דרב כהנא- דברים טז- ד"ה ושמחת בחגיך.
^ 6 שמות פרק כג, טז
^ 7 דברים פרק ח יא- י.
^ 8 מסכת סוכה פרק א משנה ד.
^ 9 דברים פרק טז, יד.
^ 10 ראש השנה פרק א משנה ב.
^ 11 מסכת סוכה פרק ד משנה א.
^ 12 תענית דף ב עמוד א.
^ 13 תענית דף ב עמוד ב.
^ 14 מסכת תענית דף ז עמוד א.
^ 15 זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת אמור דף קג ע"א.
אנחנו קודש למענך
איך נראית נקמה יהודית?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
דיני פלסטר בשבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד גמרא?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
