ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- שמחת החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
על אף שמזג האוויר לא תמיד משתף פעולה, - ובסוכות איננו נהנים מהנוחות של הבית ושל חדר האוכל שלנו - היהודים תמיד שמחים לשבת בסוכה. תחושה של שמחה וסיפוק לא תמיד קשורה לנוחות של הגוף או למותרות. מטרת החג היא לגרום לנו לחוש שמחה פנימית, לשמוח בחלקנו ולשים את מבטחנו בשנה הבאה עלינו לטובה ובכל ברכותיה.
יהודים גדולים ישבו בסוכות אפילו במזג אוויר קר מאוד, על אף שעל פי ההלכה מי שסובל מהישיבה בסוכה בגלל תנאי מזג האוויר פטור מהמצווה. הם אמרו שלא חשו שום סבל בישיבה בסוכה. עד כדי כך עזה הייתה תחושת הסיפוק שחשו על קיום מצוות הישיבה בסוכה בחג. מזג האוויר יכול להשפיע על מצב רוחנו, אך אין הוא מעכיר את נשמתנו או מונע מאתנו לחוש סיפוק ושמחה פנימית.
כשהייתי ילד, הוריי גרו בשיקגו בבניין דירות שלא הייתה בשום פנים ואופן אפשרות להקים סוכה בתחומו. שירכתי רגליים עם אבי לסוכה גדולה שהישיבה בנתה בשכונה שלנו. נוכחותה של אמי בשולחן החג חסרה לי, והאוכל תמיד היה כבר קר כשהגענו לסוכה. תמיד תהיתי מדוע, למרות כל זאת, אבי חש שלווה ושמחה בסוכה הגדולה של הישיבה כשהוא מוקף אנשים זרים ואוכל קר. הבטחתי לעצמי, הבטחה של ילד, שכאשר אגדל תהיה לי סוכה משלי.
כמה שנים אחרי שנישאתי, הצלחתי לקנות בית עם חצר אחורית, והתחלתי להקים שם סוכה בשמחה. השכן היהודי שלי מיד דיווח למחלקת הבנייה של עיריית שיקגו שאני בונה מבנה בלי רישיון. למחרת היום הלכתי למחלקת הבנייה והשגתי את הרישיון הנחוץ, שאותו הצגתי לעין כול. השכן צעק לעברי שכל השטויות האלה הן מטרד. אני, בקור רוח, הזמנתי אותו לבוא לאכול אתנו בסוכה. הוא פלט משהו, עזב ולא דיבר אתי שוב לעולם. התקרית רק חיזקה את הנחישות שלי להקים תמיד סוכה משלי בסוכות. הקב"ה שמע לתפילתי, וכבר יותר מחמישים שנה ברציפות יש לי בחג סוכה משלי לשמוח בה. הלוואי שזה יימשך גם בעתיד.
חג הסוכות מסתיים ביום שמח במיוחד, שמחת תורה. אולי אין עוד יום בשנה שמאפיין כל כך את היחסים של העם היהודי עם התורה כמו היום הזה. צעירים וזקנים, תלמידי חכמים ותלמידים מתחילים, אדוקים בדתם ואדוקים פחות - כולם מתאחדים ביום הזה ושמחים על הייחודיות שהתורה העניקה לעם ישראל. היום הזה מחזק את הדעה של רבנו סעדיה גאון (שכתב בבבל לפני 1200 שנה ש"אין אומתנו אומה אלא בתורותיה". אנחנו עם אחד ומאוחד רק בזכות התורה. התורה מעניקה לחיינו מיקוד ומצפן מוסרי. היא מבטיחה לעם עתיד ונצחיות. היא קושרת יחד קבוצות אתניות שונות ומגשרת על פערי הזמן והדורות. משום כך אין פלא שהיהודים שמחים בשמחת התורה וחשים התעלות פנימית שלא מצריכה שום גירוי חיצוני.
יום שמחת תורה הוא לא רק השיא של חג הסוכות אלא גם הסיכום הסופי של חודשי אלול ותשרי שקדמו לו. יום שמחת תורה משמש ניגוד לימים הרציניים ומעניק משמעות ברורה ותכלית לימים השמחים. אשרינו שזכינו לקבל אוצר כזה, הנגיש לכולם ונצחי במשמעותו ובמסריו. אני מאחל לכולנו ששמחת החג תלווה אותנו בכל השנה החדשה.
איך עושים קידוש?
אנחנו קודש למענך
למה ללמוד גמרא?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
