ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- שמחת החג
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם שפירא זצ"ל
על אף שמזג האוויר לא תמיד משתף פעולה, - ובסוכות איננו נהנים מהנוחות של הבית ושל חדר האוכל שלנו - היהודים תמיד שמחים לשבת בסוכה. תחושה של שמחה וסיפוק לא תמיד קשורה לנוחות של הגוף או למותרות. מטרת החג היא לגרום לנו לחוש שמחה פנימית, לשמוח בחלקנו ולשים את מבטחנו בשנה הבאה עלינו לטובה ובכל ברכותיה.
יהודים גדולים ישבו בסוכות אפילו במזג אוויר קר מאוד, על אף שעל פי ההלכה מי שסובל מהישיבה בסוכה בגלל תנאי מזג האוויר פטור מהמצווה. הם אמרו שלא חשו שום סבל בישיבה בסוכה. עד כדי כך עזה הייתה תחושת הסיפוק שחשו על קיום מצוות הישיבה בסוכה בחג. מזג האוויר יכול להשפיע על מצב רוחנו, אך אין הוא מעכיר את נשמתנו או מונע מאתנו לחוש סיפוק ושמחה פנימית.
כשהייתי ילד, הוריי גרו בשיקגו בבניין דירות שלא הייתה בשום פנים ואופן אפשרות להקים סוכה בתחומו. שירכתי רגליים עם אבי לסוכה גדולה שהישיבה בנתה בשכונה שלנו. נוכחותה של אמי בשולחן החג חסרה לי, והאוכל תמיד היה כבר קר כשהגענו לסוכה. תמיד תהיתי מדוע, למרות כל זאת, אבי חש שלווה ושמחה בסוכה הגדולה של הישיבה כשהוא מוקף אנשים זרים ואוכל קר. הבטחתי לעצמי, הבטחה של ילד, שכאשר אגדל תהיה לי סוכה משלי.
כמה שנים אחרי שנישאתי, הצלחתי לקנות בית עם חצר אחורית, והתחלתי להקים שם סוכה בשמחה. השכן היהודי שלי מיד דיווח למחלקת הבנייה של עיריית שיקגו שאני בונה מבנה בלי רישיון. למחרת היום הלכתי למחלקת הבנייה והשגתי את הרישיון הנחוץ, שאותו הצגתי לעין כול. השכן צעק לעברי שכל השטויות האלה הן מטרד. אני, בקור רוח, הזמנתי אותו לבוא לאכול אתנו בסוכה. הוא פלט משהו, עזב ולא דיבר אתי שוב לעולם. התקרית רק חיזקה את הנחישות שלי להקים תמיד סוכה משלי בסוכות. הקב"ה שמע לתפילתי, וכבר יותר מחמישים שנה ברציפות יש לי בחג סוכה משלי לשמוח בה. הלוואי שזה יימשך גם בעתיד.
חג הסוכות מסתיים ביום שמח במיוחד, שמחת תורה. אולי אין עוד יום בשנה שמאפיין כל כך את היחסים של העם היהודי עם התורה כמו היום הזה. צעירים וזקנים, תלמידי חכמים ותלמידים מתחילים, אדוקים בדתם ואדוקים פחות - כולם מתאחדים ביום הזה ושמחים על הייחודיות שהתורה העניקה לעם ישראל. היום הזה מחזק את הדעה של רבנו סעדיה גאון (שכתב בבבל לפני 1200 שנה ש"אין אומתנו אומה אלא בתורותיה". אנחנו עם אחד ומאוחד רק בזכות התורה. התורה מעניקה לחיינו מיקוד ומצפן מוסרי. היא מבטיחה לעם עתיד ונצחיות. היא קושרת יחד קבוצות אתניות שונות ומגשרת על פערי הזמן והדורות. משום כך אין פלא שהיהודים שמחים בשמחת התורה וחשים התעלות פנימית שלא מצריכה שום גירוי חיצוני.
יום שמחת תורה הוא לא רק השיא של חג הסוכות אלא גם הסיכום הסופי של חודשי אלול ותשרי שקדמו לו. יום שמחת תורה משמש ניגוד לימים הרציניים ומעניק משמעות ברורה ותכלית לימים השמחים. אשרינו שזכינו לקבל אוצר כזה, הנגיש לכולם ונצחי במשמעותו ובמסריו. אני מאחל לכולנו ששמחת החג תלווה אותנו בכל השנה החדשה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.















