ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- סוכות
- שמחת החג
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בארץ-ישראל מזג האוויר בסוכות לא מציב לנו אתגרים מיוחדים. אך אני זוכר את חג הסוכות של נעוריי בשיקגו הקרה שבה, כילד, קבלתי בפני אבי על הצינה בזמן הישיבה בסוכה. הוא השיב לי בעדינות שכאשר אתבגר אבין כמה חם ונעים לשבת בסוכה בלי שום קשר לטמפרטורה בחוץ. עכשיו אני בוודאי מבוגר מספיק, תודה לאל, כדי להבין למה הוא התכוון וכדי לחוות את החום והזוהר הפנימי שישיבה בסוכה מביאה עמה. ואם אדם זוכה שצאצאיו יושבים עמו בסוכה, אזי השמחה והסיפוק שלמים. הרעיעות של הסוכה תורמת לתחושת היציבות והנצחיות שנוכחות המשפחה וקיום מצוות האלקים מעוררים בנו בסוכות.
התלמוד אומר לנו שאמו של התנא הגדול, חכם המשנה, שמאי, בן דורו של הילל, הביאה אותו לסוכה כשעוד היה תינוק. חוץ מהמשמעות הברורה מאליה, קרי, שחז"ל מלמדים אותנו שצריך להתחיל לחנך יהודים לקיים מצוות מגיל צעיר, יש בסיפור הרגיל לכאורה הזה לקח עמוק יותר. אמו של שמאי רצתה שישאף את ניחוח הנצח שהסוכה מביאה עמה. בסוכה נמצאים אורחים בלתי נראים אך נוכחים בכל, אבות העם - האושפיזין. מעל הסוכה מרחפים ענני הכבוד שליוו אותנו במדבר סיני וגם זיכרונות של דורות רבים של סוכות שנבנו בכל העולם בעבר שלנו וגם בהווה.
אך תינוקות רואים את הבלתי נראה. הם עדיין קרובים למקור הנצח במקום שממנו באו לעולם לא מכבר. שמאי התינוק מרגיש בבית בסוכה, כי כל מה שבלתי נראה לאנשים המבוגרים עדיין אמיתי וקיים בשביל התינוק. מחקרים מראים שתינוקות חולמים בשנתם. מה הם חולמים? זיכרון של הנשמה מן המקום ממנו באה והגיעה לעולם הזה, לא? שמאי התינוק חש בבית בסוכה מפני שהיא גם מקום של נצח ושל יופי, תזכורת לעולם הנצח עצמו.
תחום אחד שבו חלה תחייה גדולה בעולם היהודי בעשורים האחרונים הוא הזמינות הרבה מאוד של אתרוגים, לולבים, הדסים וערבות לכבוד חג הסוכות. שוב, אני נזכר שבילדותי, בבית הכנסת שבו אבי שימש רב, היו בבית הכנסת רק שלושה סטים של ארבעת המינים ל-750 האנשים שבאו לתפילות! בין ההישגים הרבים של מדינת ישראל בתחום התחדשות הרוחנית של המנהגים היהודיים ולימוד התורה, הפופולריזציה של מצוות ארבעת המינים תופסת מקום חשוב. ארבעת המינים בסוכות הפכו לתעשייה חשובה בפני עצמה. אדם חש ריגוש מסוים כאשר הוא אוחז בידו את פירות ארץ-ישראל המתחדשת, שנותנת בשפע את תנובתה לילדיה ששבו אליה מקרוב ומרחוק.
בשו"ת הרבניים יש אינספור אזכורים לקשיים שהיו ליהודים בגולה להשיג את ארבעת המינים וכמה יגיעה וכסף הם השקיעו כדי להשיג אותם לחג הסוכות. והנה היום, עם קיומה של מדינת ישראל בארץ הקודש, כמה קל ופשוט לקיים את המצווה המשמחת הזאת. די בזה כדי שחג הסוכות יהיה באמת זמן שמחתנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.















