ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
וברור הדבר, שמי שלא טעם מצוף דבשה ונועם אמריה ונעימות הליכותיה של התוה"ק, תהיינה המצוות בעיניו כנטל כבד וכמעמסה קשה מנשוא. כי הוא דומה לעור שא"א להסביר לו צבעי השושנה הנחמדים ומרהיבים ביופים עין כל רואה. ולזה הזהירונו רז"ל בהרבה מקומות בש"ס ובמדרשים על לימוד התורה, וכמ"ש ותלמוד תורה כנגד כולם (פאה פ"א מ"א), וכן באמרם, אמר להם הקב"ה לישראל, בני, בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין, אם אתם עוסקים בתורה, אין אתם נמסרים בידו, ואם אין אתם עוסקים בתורה, אתם נמסרים בידו (קדושין למ"ד ע"ב). ורצונם ז"ל להורות בזה, שרק לימוד התורה הוא המסוגל לרסן את האדם לבל יתגאל בתאות נמבזות ובהמיות ובתענוגי העוה"ז שהבל המה ואין בם מועיל, וכשם שהתבלין מסוגלים להעביר המרירות ולהמתיק האוכל כך לימוד התורה מסוגל להעביר המרירות ולהמתיק העצות של יצה"ר, המתגרה באדם ומסנור עיני שכלו לרדוף אחרי ההבל. וכדברי החכם, הרודף אחרי חמודות תבל, סופו ינחל אכזבה מפח נפש יגון ואנחה, כי אין קץ לדברי הבל, ומי ישיג במרוצתה אילה שלוחה, ע"כ.
והנה ידוע שכל האסונות והפגעים הבאים על הכלל או על הפרט, אינם אלא בעון ביטול תורה שזה הגורם הראשי לכל עון ולכל חטאת. וכמ"ש רז"ל אם רואה אדם שיסורין באים עליו יפשפש במעשיו, פשפש ולא מצא, יתלה בביטול תורה (ברכות ה' ע"א). וע"ז ממליצים מ"ש התנא אוי להם לבריות מעלבונה של תורה (אבות פ"ו), שר"ל, שהאוי והאבוי שיש לבריות, בגלל עלבונה של תורה, דהיינו בטול תורה. ואין ספק שמי שמתבונן ומסתכל בעין חודרת במצב הכללי העגום השורר בתקופתנו זאת, שאין רגע בלי פגע, רחמנא ליצלן, יוכח בנקל בצדקת דברי רבותינו הנ"ל, שכל המלחמות והצרות הניתכות על שונאי ישראל, כולן בעון בטול תורה.
וכדברי רבינו הקדוש הרמב"ם זיע"א (הלכות תשובה פ"ט ה"א), וז"ל: הקב"ה נתן לנו תורה זו עץ חיים היא, וכל העושה כל הכתוב בה ויודעו דעה גמורה נכונה, זוכה בה לחיי העוה"ב, ולפי גודל מעשיו ורוב חכמתו הוא זוכה, והבטיחנו בתורה, שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש, ונהגה בחכמתה תמיד, שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה, כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא בהן, וישפיע עלינו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה, כגון שובע ושלום וריבוי כסף וזהב וכו'. נמצא פירוש כל אותן הברכות והקללות על דרך זו, כלומר אם עבדתם את ה' בשמחה ושמרתם דרכו משפיע לכם הברכות האלו ומרחיק הקללות מכם, עד שתהיו פנויים להתחכם בתורה ולעסוק בה, כדי שתזכו לחיי העוה"ב, וייטב לך לעולם שכולו טוב ותאריך ימים לעולם שכולו ארוך, ונמצאתם זוכין לשני עולמות, לחיים טובים בעוה"ז, המביאים לחיי העוה"ב, וכו', ואם עזבתם את ה' ושגיתם במאכל ובמשתה וזנות ודומה להם, מביא עליכם כל הקללות האלו ומסיר כל הברכות עד שיכלו ימיכם בבהלה ופחד, ולא יהיה לכם לב פנוי ולא גוף שלם לעשות המצוות כדי שתאבדו מחיי העוה"ב, ונמצא שאבדתם שני עולמות, שבזמן שאדם טרוד בעוה"ז בחולי ובמלחמה ורעבון, אינו מתעסק לא בחכמה ולא במצוות שבהן זוכין לחיי העוה"ב, עכל"ה.
המתעמק היטב בדבריו הקדושים, ימצא התשובה והסיבה הנכונה לכל הצרות הפוקדות את עמנו והיורדות ללא הרף על ראש הצבור והיחיד, ח"ו. ובעוה"ר, הרפיון בלימוד התוה"ק, אם כל חי, נגע גם בקרב הת"ח, המשרתים בקדש, שגם הם נתחבים בזרם העכור של התקופה, ומבזבזים הזמן היקר באסיפות וכנסים והופעות וכדומה, שאין בהם שום מצוה כו"ע, ולא תצמח מהם שום תועלת. ורובם ככולם מסתיימים כאותו משל, שהצפורים מחליטים בכל ערב, שמחר יבנו להם עיר לגור בה, למחר בבקר כל אחד יוצא מקנו ופורח, באומרו שהנותרים יבנו העיר, עד שכולם פורחים וכך נשארו עד היום ללא עיר, והנמשל מובן מאיליו. ולזה כבוד התורה ירד פלאים בעיני ההמון ודברי נושאי דגלה אינם נשמעים. וכמ"ש רז"ל כל המרפה עצמו מדברי תורה אין בו כח לעמוד ביום צרה (ברכות ס"ג ע"א). ה' הטוב יכפר בעדם ויחזיר העטרה ליושנה בב"א. ולכן מי שרוצה באמת ובתמים לזכות לכתרה של תורה, יגשים במלואה עצתם הנאמנה של רבותינו הקדושים באמרם אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשים עצמו כמי שאינו, שנאמר והחכמה מאין תמצא (סוטה כ"א ע"ב).
תכלית הדברים. מי האיש החפץ חיים גשמיים ורוחניים בעוה"ז ובעוה"ב, אל ילוזו מנגד עיניו דברי רבינו הרמב"ם זלה"ה הנ"ל, היורדים חדרי בטן, ולא יבלה זמנו ברדיפה אחרי הבלי העולם ותענוגות בשרים, שכולם הבל ומעשה תעתועים, וישליך אחרי גוו כל הדברים המפריעים לו ללימוד התורה ולקיום מצותיה, שהן תכלית הבריאה ועמודי אשיותיה כאמור. וזה כל האדם.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













