ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
מרן הרב זצ"ל עסק רבות במשנתו ביחסי דתיים-חילונים. אחת הדוגמאות לכך היא התייחסותו לבקשתו של אב הרוצה לשלוח את בנו להתחנך בארץ ופונה אל הרב בשאלה שייעץ לו היכן לחנך את בנו.וכך השיב לו הרב:
"על דבר הגימנסיא (גימנסיה הרצליה) לפי מצבה כעת אין לנו בה שום עסק. היא עוקרת בידיים את שורש האמונה ומכבה את זיק אש דת קודש שבלב חניכיה. ניסיון עושה בזה הלאומיות הקרועה מעל הקדושה הישראלית עם נשמותיהם של בני עמנו, לראות איך מתגדלת לאומית כופרת. אבל אנו יודעים מראש לפתור שהניסיון לא יצלח, זהו פשוט בחירת אלוהים חדשים"
(אגרות הראי"ה, אגרת שסג).
יחד עם כל הסתייגותו ממוסדות החינוך החילוני, אין הוא מוכן לצאת בהודעה גלויה נגד הגימנסיא. על מדוכה זו, האם לגנות גינוי פומבי את הגימנסיא, הוא ישב ימים רבים, ולבסוף החליט שאי אפשר לעשות צעד זה, שכן יש בזה קריאת מלחמה עליהם. את החלטתו הוא מנמק בכמה טעמים: "א. מפני דרכי שלום- הישוב שלנו בארץ הקודש הולך ומתרחב ב"ה ואנו חייבים לראות שכל אחד יחזק את חבירו בכל ענייני החיים, לעמוד יחד נגד האויבים הרבים מבני הנכר המתנכלים לנו, ואסור לנו לפי מעמדנו כעת לעורר מדנים ומלחמת אחים ואפילו בשביל מטרה היותר קדושה, ועל כך נאמר: 'חבור עצבים אפרים - הנח לו'. ב. אנו רואים שיד ה' נטויה לטובה לצמיחת קרן ישועה לישראל בארץ הקודש, ואין שום ספק דלא עביד קודש אבריך הוא ניסא לשיקרא (שהקב"ה לא עושה נס לשקר) ומפני הסיבות הללו הוא כותב כי:
"על כן עלינו להמשיכם בחבלי אהבה והתקרבות וסבלנות גדולה שהוא יותר קרוב להצליח מדרך האיבה והתהלכות בזעם"(שם, אגרת תקלא).
הצעה אחרת שהופנתה אליו היתה לחזק את חיי הדת בארץ בעזרת הממשלה התורכית הוא דוחה אותה בתוקף וכותב:
"מוכן אני להיות תמיד חבר ליראי ה' המבקשים לחזק את תורתנו הקדושה ובמיוחד בארץ ישראל. עם זאת מחובתי להעיר שהעוסקים בכך ישימו את הדעת נר לרגליהם (כלומר לקבל החלטות הגיוניות)".
ולדעתו ההצעה הזו לעשות תיקון באמצעות הממשלה הוא אפסי, כי ירידת הדור באה לא מפני שלא מיחו רבנן על בתי הכופרים המחריבים את ארץ הקודש, אלא מפני שרק מיחו ולא עוד. דבר נוסף יש בדבריו:הוא מתלונן על שאנחנו מטפלים רק בצדדים החיצוניים של היהדות,
'הכל פונים עכשיו לתקן את ה"פראסטע פרומקיט" (החרדות הפשוטה) כאילו אפשר להחיות את העולם בגוף בלא נשמה, והאור האלקי נזנח מן הלב והמוח.'
מרן הרב אינו קובע רק מה לא לעשות במקביל הוא מציג דרכים אלטרנטיביות כיצד לטפל בכפירה, וראש לכולם הוא רואה באחדות המחנה הדתי וכך הוא כותב: א. שנתאגד אגודה אחת להזריח את האור האלקי בעולם בחכמה בתבונה ובדעת. ועוד הוא מוסיף: ב. להימנע מפנים זועפות ועצובות ולהרבות בחסד מכל הלב בניגוד למצב ההווה, בו "סר אור החסד מתוך הלב וכל הפנים הינם נזעמים מלאים דינים תקיפים, קשים ועצובים ועל כן הכל נופל. ג. לחזק הישיבות שהענינים האלקיים יהיו נלמדים בהם בקביעות ובשכל טהור וצלול. ד. שהיהדות הדתית תיקח תחת ידה את החלק המעשי של ישוב ארץ הקודש, לא להסתפק רק במוסדות לנדבות אלא להקים מפעלי עסקים ושל אומנויות, ככל שתתרבה המעורבות של אנשי אמונה ביישוב המעשי והכלכלי של הארץ כן יותש כוחה של הרשעה. וכל מה שנוסיף פעולות יהיה הענין הולך ומאיר, ורבים ישובו בתשובה והסיגים יודחו ויתבטלו (שם, אגרת קלב) ה. להרבות עבודות חיוביות לשפר מחננו מבפנים, להוסיף תיקון וסידור, לשכלל כמה דאפשר בהיתר את מוסדותינו (החינוכיים) הקדושים בשכלול חיצוני ופנימי, ולא להפנות את עיקר המבט על השלילה שיש בפעולות אחרים (שם, אגרת תרנד). ו. הננו מוזהרים להתנהג בדרך כבוד ונימוס גם עם אחינו הרחוקים שאנו מוכרחים לאסור עליהם מלחמת מגן או גם של תנופה, להלחם על הרע והחטא ולא על רעים וחוטאים, שהם אולי שוגגים, אנוסים או מוטעים, ועל ידי דרכי נועם ונתיבות כבוד ושלום נוכל הרבה יותר לתקן ולהציל מאשר על ידי משטמה וקינטוריא (שם). ז. הגם שאנחנו מתאמצים ללחום בעד אותם הדברים הקרובים לרוחנו, צריכים אנו שלא להיות מכורים בעד רגשותינו, ולדעת תמיד שגם לרגשות ההפוכות משלנו יש מקום רחב בעולם, ורעיון זה אף על פי שלא ימנע אותנו מלהילחם על הקדוש, האמת והיקר לנו, אבל ימתן אותנו מליפול ברשת הקטנות (שם, איגרת שיד) ח. אסור לנו להפריד ולפורר את כנסת ישראל, אסור לומר ' זה הוא שלנו ואנו דואגים עליו וזה הוא לא שלנו', אמנם כשנעסוק לפעמים בפרטים, ודאי שיש מקום להפלות בין איש לאיש וסיעה לסיעה לפי ערכם, אבל כשאנו מטפלים ביסודות הכלליים אין אנו רשאים להבדיל בין טובים לרעים, וגם אם אנו מוכרחים להתפלל עם העבריינים אין הדבר אומר שיש להתחשב בדעותיהם, אלא בה בעת יש להסתייג מדעותיהם העברייניות ולא להזמינם במחיצתנו בתור מנהיגים.
לקט זה הינו חלקי בלבד, אך בולטת בו הבעייתיות שבנושא, שכן יחסי דתיים חילונים הם מורכבים ומסובכים. הטיפול בבעיה זו אסור שיעשה ביחס של משטמה ודחייה, אך גם לא בהתרפסות והתבטלות, אלא בעמידה איתנה על האמת היהודית שלנו, תוך ביקורת נוקבת על השלילה וההרס שבחיים המתנכרים לדרכה של תורה. כל זאת יש לעשות בדרכי כבוד ונימוס, וכל ניסיון להשפיע על המתרחקים ולשנות אותם בכוח, לא רק שלא יועיל, אלא יזיק וירחיק. על כן יש לקרבם לאט לאט, באהבה ובסבלנות, וסופם שישובו בתשובה.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
למה ללמוד גמרא?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד אמונה?
למה לשמור על הקדושה?
איך עושים קידוש?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות שטיפת כלים בשבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
