ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- כתבי הראי"ה
- למהלך האידיאות בישראל
אנו ממשיכים ומעמיקים בניתוח הגלות. הנפילה הקשה שהייתה מנת חלקן של שתי האידיאות, הלכה והחמירה. המלכות הוסרה מעל כנה, ונותר לו רק הרגש הלאומי. רגשות אחווה וקרבת דם, עם לקט זיכרונות קולקטיביים. שותפות בגעגועים ובערגה לכל הטוב שהיה ואינו, וגם היצרפות כואבת בכור הסבל והרדיפות.
אֲבָל הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית וְהָאִידֵאָה הַלְּאֻמִּית, הַיִּשְׂרְאֵלִית, הִנָּן כָּל-כָּךְ מַתְאִימוֹת זוֹ לָזוֹ, עַד שֶׁבְּכָל אַחַת מֵהֶן מֻנָּח תָּמִיד גַּם כֹּחַ שָׁרָשֶׁיהָ שֶׁל הַשְּׁנִיָּה.
האידיאות מתאימות בשל היותן מבחינה מסוימת תאומות.
למהלך האידיאות בישראל (39)
הרב זאב סולטנוביץ'
26 - למהלך האידיאות בישראל פרק ד' שיעור שלישי
27 - למהלך האידיאות בישראל פרק ד' שיעור שני
28 - למהלך האידיאות בישראל פרק ד' שיעור ראשון
טען עוד
הָאִידֵאָה הַלְּאֻמִּית בְּכָל-אֹפֶן נוֹשֵׂאת הִיא בְּתוֹךְ-תּוֹכָהּ אֶת הָאִידֵאָה הָאֱלֹהִית,
במידה מסוימת בתוך תוכה כוללת כל אחת מהאידיאות את חברתה. הלאומיות הישראלית טומנת בחובה את האידיאה הא-להית, אפילו אם בצורה מוקטנת: עדיין יש מקדש מעט, יש ברגש הלאומי גחלת א-להית שטרם כבתה. השותפות והאחדות שבאומה מחפשות את הביטוי הא-להי שלהן, בלימוד התורה, בקיום המצוות ובתקוות המשמעות לעתיד.
וְהָאַחֲרוֹנָה לֹא תּוּכַל לְהִכָּחֵד מֵהַשְׁפָּעָתָהּ עַל אוֹתָהּ הָאֻמָּה, שֶׁהִיא מְקוֹם מְנוּחָתָהּ עַל הַמֶּרְחָב הַהִיסְתּוֹרִי הַכְּלָלִי, עַל-כֵּן תְּחַיֶּה בְּאֵיזוֹ צוּרָה גַּם אֶת הָרֶגֶשׁ הַלְּאֻמִּי,
גם בכיוון ההפוך, האידיאה הא-להית עודנה מקרינה על האידיאה הלאומית, אף בחשכת הגלות, ומספקת לה כלים לבטא את הרגש הלאומי. בן העם היהודי מגדיר את עצמו ככזה בכך שהוא נשמר מחילול שבת, מקפיד על כשרות מאכליו ומתפלל בבית הכנסת. גם אלה סממנים לאומיים. ההקרנה הזו של האידיאה הא-להית על הלאומית מעניקה גם היא מקום אחיזה לרגש הלאומי -
אֲפִלּוּ בְּמַצָּב יוֹתֵר יָרוּד וְכֵהֶה.
עם כל תהליך החורבן והריסוק, הפיזור וההקטנה, עדיין קרובים השורשים של שתי האידיאות ואחוזים זה בזה. ובמקום שיש אידיאה אחת נמצאת גם השנייה.
יש כאן הגדרה ממצה של הרב למערכת היחסים בין האידיאות: האידיאה הלאומית היא מקום מנוחתה של האידיאה הא-להית על המרחב ההיסטורי הכללי. אלו יחסים של אור וכלי. ישנו מצע - העולם שמתפרס לפנינו כמרחב היסטורי כללי. כיצד יחול עליו אור האידיאה הא-להית? איך תשרה בו השכינה? על ידי קיומה של האידיאה הלאומית הישראלית בכל מקום וזמן שהוא. שם מגעה ואחיזתה במציאות. כך פועלת מערכת היחסים שבין שתי האידיאות.
פעולה זו קיימת הן בפסגות הגדוּלה והן במעמקי הגלות. על אף חורבן מלכותה של האומה הישראלית ופיזור בניה בין האומות, למרות דלדול שורותיה וכנגד כל הפגעים והמוראות שעברו עליה - נותרה האומה הישראלית מקום מנוחתה הבלעדי של האידיאה הא-להית. רק בה יכולה לחדור השראת השכינה בטהרתה, במידה המירבית האפשרית.
ממצב זה מושפעות כל שאר המדינות והממלכות, התרבויות והדתות. מערכות ערכים ודתות גדולות קמות ונופלות בהשפעת מערכת היחסים הזאת בין האידיאות. מגעיה של האידיאה הא-להית עם האידיאה הלאומית מופיעים בעולם כגלי רוח הנושאים עימם תחושות בשורה וייעוד למיליוני אנשים, אבל גם מפח נפש מעוד אמונה שהכזיבה. כוחה של האידיאה הא-להית עומד לה גם כאשר היא יורדת למציאות של רגש לאומי בלבד, אפילו במצבה היותר ירוד וכהה.
בהמשך נראה שיש מצב נוסף של הופעת האידיאה הא-להית, אך לא כשהיא מוגדרת כהשראת השכינה וכנוכחות א-להית, אלא כרובד גבוה של רעיונות ורוח נטולי מציאות וחיים. כלומר אידיאה אלהית המנותקת מכל מציאות לאומית כמו בדתות האוניברסליות - הנצרות, האסלם והבודהיזם.
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ה' שיעור שמיני
בית ראשון ובית שני. האידיאה הדתית. המצב הישראלי ויחוסו לאנושיות.
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ו' שישי
התאחדות האידיאות בכנסת-ישראל בתחיתה בארצה, רשמי דרכיה ופעולותיה
למהלך האידיאות בישראל למהלך האידיאות בישראל פרק ה' שיעור חמישי
בית ראשון ובית שני. האידיאה הדתית. המצב הישראלי ויחוסו לאנושיות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
