יציאה ל"בין הזמנים"

בשאלה כיצד אפשר לשמור על הרמה הרוחנית בסביבה חילונית מתירנית מתחבטים בני ישיבה בצאתם מהישיבה. כל עוד אדם נמצא בישיבה, הוא מתקדם עם הזרם והולך ועולה במעלות התורה. אבל כאשר אדם יוצא מהישיבה ופונה ללימודים אחרים או לעבודה, כיצד ישמור על רמתו הרוחנית? כיצד יתמודד מול השפעות הסביבה המתירנית הנהנתנית החומרנית? איך ישמור על הרצון הטוב שלא יישׁחק? איך יבטיח את עצמו שלא יפול? חכמינו ז"ל ענו על כך במשפט קצר ותמציתי בפרקי אבות. פרקי אבות מורכבים מכללים גדולים של חכמה ומידות טובות במשפטים קצרים, ובפרק ראשון משנה ו נאמר: "רבי יהושע בן פרחיה אומר: עשה לך רב וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות". במילים מועטות אלו מקופלת הדרכה כללית שההולך על-פיה בטוח בדרכו. כאשר יש לאדם רב, יש לו מקור עוצמה רוחני שמחזק אותו ומאיר את דרכו. יש לו על מי להשען, זה נותן לו ביטחון. וכן כאשר אדם מתחבר לחברה טובה, לחבר טוב, עם שאיפות זהות, הוא לא לבד במערכה, הוא אינו בודד ללא גיבוי וללא סביבה תומכת. אם אדם לא מאמץ את דברי חכמים אלו, הרמה הרוחנית שלו הולכת ויורדת, הרצון נשחק והוא הולך ומאבד גובה.

"עשה לך רב", - צריך לעשות את הרב. גם אם לא מצאת רב שהוא דומה בעיניך כמלאך ד' צבאות, גם אם לא מצאת רב שהוא כליל השלמות, אל תישאר ללא רב. מצאת רב גדול, מה טוב. אבל גם אם לא מצאת רב מושלם, עשה לך רב, שתוכל להיות קרוב אליו, להעזר בו, להשען עליו. עצם הקשר אל הרב נותן כח וחיזוק רוחני. וכן "קנה לך חבר", צריך להתאמץ לקנות חבר, גם אם לא מצאת חבר כלבבך, בכל זאת קנה לך חבר טוב, חבר לדרך, ויחד איש לרעהו יעזורו. טובים השניים מן האחד, והחוט המשולש לא במהרה ינתק. זה היה אחד החידושים של תנועת החסידות. עשה לך רב, "רֶבּ'ה". ו"קנה לך חבר", הֶיה קשור לחברה חסידית. על-ידי כך הצליחה החסידות לשמור על ציבור רחב מפוזר בעיירות ובמקומות קטנים, ולא רק לשמור שלא יתרחק, אלא להעלות אותו ולחזק את יהדותו.