ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
"כי קרוב הוא" כפשוטו אנו מסבירים אף על פי שזו הדרך הקרובה, לא הוליכם ה' בדרך זו והוליכם דרך המדבר. ברם לאור דברי חכמים מתבארים המלים "כי קרוב הוא" מפני שזו דרך קרובה והם עשוים להכנס לארץ יותר מדי מהר. וכך מצאנו בדברי חז"ל: אמר הקב"ה אם אני מכניסם לארץ מיד , זה פונה לכרמו וזה פונה לפרדסו ותורה מה תהא עליה!? - הריני מוליכם במדבר ארבעים שנה עד שתהא התורה נבללת בגופם ואני מכניסם לארץ.
הויע אומר: מטרת ההליכה במדבר - שהתורה תהא נבללת בגופם. מהו המושג "נבללת"? טבעי הוא שהגוף דורש מזון, לאף אחד לא צריך להזכיר שהוא צריך לאכול או לשתות. האדם שנברא בצלם ומבחינה רוחנית יש בטו מותר מן הבהמה זקוק למזון רוחני. והיה זה טבעי אילו היה האדם מרגיש רעב למזון רוחני, דבר שלצערינו במציאות איננו כך. ביחס לעתיד מצאנו בדברי הנביא: "והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה'" (עמוס ח'). זהו אולי כונת חכמים "שתהא התורה נבללת" - שהרעב לתורה יהא טבעי כמו הרעב למזון גופני. ואולי משום כך כלל הקב"ה את צרכינו במדבר ארבעים שנה בלחם מן השמים שנבלל בגוף, להחדיר בנו את הרעב למזון רוחני.
(התשמ"ח)
ב'
"בראותם מלחמה" - זו מלחמת עמלק (מכילתא). למעשה היתה זאת רק דחיה, כי במסע העשירי(!) בהיותם ברפידים בא עמלק ונלחם עם ישראל. ומה אם כן הרווח של ההסבה דרך ים סוף, הן אז עמדו בפני מלחמה עם מצרים, ומשה הרגיע אותם "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון,, דבר זה הן אפשר היה לעשות במלחמת עמלק, ה' ילחם להם והם יחרישו?
ברם מדרך המלחמה שהיתה עם עמלק ברפידים אנו מבינים שהיתה זאת חובה אישית על ישראל להלחם ועל כן אמר משה ליהושע - "בחר לך אנשים וצא להלחם בעמלק" כי זו צריכה להיות מלחמה טבעית ולא ניסית. ובזה תרץ מרן הרב חרל"פ את דברי החינוך שכתב שנשים חייבות במלחמת שבעת העמים ופטורות ממלחמת עמלק. כי מלחמת שבעת העמים היה גם נס "ושלחתי את הצרעה לפניך" ולא רק מלחמה טבעית ע"כ בזה גם הנשים חייבות אבל מלחמת עמלק היתה רק בדרך טבעית, בזה נשים פטורות דלאו בנות כבוש ומלחמה הן.
ונראה לנו לאמר: כל המלחמות, החל מהצורך להלחם עם מצרים ועד כבוש הארץ, היתה לצורכי ישראל, ועל כן "ה' ילחם לכם", בדרך זו או אחרת. מלחמתו של עמלק היתה כביכול כלפי מעלה, לערער את האמונה בה', ולפגוע בכבודו. על כן מלחמה זו חובה היא על ישראל על כבוד המקום וביסוס האמונה בו.
(התשנ"ו)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
