ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- ברכות
- ברכות הריח, הראיה והשמחה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ברכת 'שהחיינו' נתקנה על דברים חדשים שמשמחים את נפשו של האדם, כגון מי שקנה בגדים או כלים או רהיטים או תכשיטים, או שקיבלם במתנה. אבל על חיי השגרה, כמו על משכורת חודשית שאדם מקבל, למרות ששווייה גבוה בהרבה משוויו של בגד חדש, אין מברכים 'שהחיינו'. וכן על המזון שאדם קונה מעת לעת, למרות שמחירו גבוה, אין מברכים 'שהחיינו'. אפשר לומר שעל חיי השגרה תקנו חכמים את הברכות הקבועות שאנו מברכים בתפילה ובברכות הנהנין, ואילו ברכת 'שהחיינו' נתקנה לדבר שיש בו חידוש ושמחה.
ואף על בגד רגיל, כדוגמת חולצה נאה, כל ששמח בה מברך. ואפילו מי שכבר יש לו חולצות רבות, אם קנה חדשה או קיבלה במתנה, והוא שמח בה, יברך 'שהחיינו'. ואפילו אם קנה או קיבל במתנה בגד משומש, אם הוא בגד שאנשים מתכבדים בו, והוא שמח בו, יברך 'שהחיינו'. וכן הדין לגבי כלי אוכל, תכשיטים וכיוצא בהם (שו"ע רכג, ג).
אמנם אנשים עשירים או אדישים, שקניית בגד רגיל אינה משמחת אותם, אינם יכולים לברך עליו, שהיאך יברכו "שהחיינו וקיימנו והגיענו" והם אינם שמחים. אבל על בגד חשוב, כחליפה או שמלה יוקרתית, יברכו. ומי שגם בבגדים חשובים מאוד אינו שמח - הפסיד את הברכה (רדב"ז, מ"ב רכג, יג)
אבל הרבה אנשים שמחים בקניית בגדים רגילים, כדוגמת חולצה, מכנסיים, עניבה נאה, חצאית, טלית קטן מצמר, כובע נאה ופיג'מה, ועל כל קנייה של בגד כזה, יודו לה' בברכת 'שהחיינו'. ורק על קניית בגדים פשוטים שאין רגילים לשמוח בהם, כגרביים, לבנים, מטפחת ראש פשוטה, חולצת טריקו פשוטה, אין לברך 'שהחיינו'.
ואפילו אדם עני, ששמח מאוד בקנייתם, לדעת רוב הפוסקים, לא יברך, שאין ראוי לומר ברכה על דבר פעוט שאינו נחשב כמשמח בעיני הבריות. אבל ראוי שיודה לה' בלשונו, או יאמר את הברכה בלא שם ומלכות. 1
לסיכום, שני תנאים נצרכים לברכת 'שהחיינו', האחד, שהמברך יהיה שמח בבגד או בכלי החדש. השני, שהוא בגד או כלי שאנשים רבים רגילים לשמוח בו.
ה - זכייה בכסף ומענקים
המקבל מתנה כספית, או זכה בהגרלה, או קיבל ירושה כספית - מברך 'שהחיינו', ואם הם שותפים מברכים 'הטוב והמטיב' (ברכות נט, ב; שו"ע רכג, ב). אלא שצריך שסכום הכסף יהיה בעל חשיבות. שכן יש הבדל בין זכייה בכסף לקניית בגד או קבלתו. שבבגד יש לאדם שמחה מיידית, ולכן גם אם שוויו נמוך יחסית, הואיל ובפועל הוא שמח בו, עליו לברך. אבל זכייה כספית רק מאפשרת לו לקנות דברים, וכדי שהשמחה בכסף תהיה ממשית, צריך שסכום הזכייה יהיה גבוה בהרבה ממחיר בגד רגיל.
ונראה שלאנשים פשוטים, כמו צעירים שעדיין לא התחילו לעבוד, או מבוגרים שמצבם דחוק, חמש מאות שקלים (בשנת תשס"ח) יכולים להיחשב כסכום גדול, שאם ישמחו בו - יברכו. אבל אנשים שיש להם יותר כסף, יהיו שמחים שמחה ממשית רק אם זכייתם תהיה גדולה יותר, והכל לפי אופיים ועושרם. אמנם אין צורך שהזכייה הכספית תהיה גבוהה כמו המשכורת החודשית, אלא אפילו מי שמרוויח חמשת אלפים שקלים בחודש, אם זכייה בחמש מאות שקלים משמחת אותו - יברך.
על הטבות ומענקים שמקובל להעניק לעובדים במסגרת עבודתם - אין מברכים, כי אין בהם חידוש. וכן אין לברך על רווחים שוטפים שאדם רגיל להרוויח בעסקיו. אבל אם הרוויח פתאום רווח גדול, מעל ומעבר למקובל, אף שהוא במסגרת עסקיו - יברך (הלק"ט א, ר; סדבה"נ יב, י).
עני שנתנו לו צדקה גדולה, לא יברך, כי יש לו בושה בקבלתה. אבל אם נתנו לו בגד והוא שמח בו - יברך (א"ר, מ"ב רכג, כ).
המקבל מענק כספי או מלגה, עבור לימודים או עבור דבר נאה שעשה, אין לו בזה בושה, ואם המענק מספיק גדול כדי לשמח אותו - יברך. ובתנאי שהוא מענק מיוחד שאין הכל מקבלים אותו, אבל אם זה מענק או מלגה שמעניקים לרבים כדרך שגרה, הרי הם כמשכורת שאין בה שמחה חדשה.
^ 1. לרא"ש, רדב"ז ושו"ע או"ח רכג, ו, עני השמח בקניית דברים פעוטים, יברך, כי הכל תלוי בשמחתו האישית. אולם מהתוס' (ברכות נט, ב, 'ור' יוחנן') משמע שהולכים אחר מנהג העולם, ומאחר שקנייה פעוטה אינה נחשבת כמשמחת, אין לברך עליה. וכן דעת רוה"פ (רא"ה, תה"ד, רמ"א, לבוש, סדבה"נ, פמ"ג, בא"ח ראה ג, מ"ב רכג, כד, חזו"ע). אבל ראוי שהשמח בדברים פשוטים, יאמר את הברכה תוך הרהור השם בליבו (מ"ב רכג, כד; כה"ח רכג, מה). אפשר לומר, שקניית בגד או כלי או תכשיט ששוויו בחנויות רגילות כחמישים שקלים, שזה מחיר חולצה נאה כיום (תשס"ח), הוא כבר דבר שיש בו חשיבות, ואם הקונה או המקבל אותו שמח - יברך 'שהחיינו'.
על נעליים נהגו בעבר שלא לברך, וכפי הנראה לא היתה בהן חשיבות, כי נועדו רק למנוע פגיעה ברגליים. אבל נראה שכיום שמשקיעים בעיצוב הנעליים וצבען וכו', והן יקרות וחשובות, השמח בקנייתן רשאי לברך.
על נעליים נהגו בעבר שלא לברך, וכפי הנראה לא היתה בהן חשיבות, כי נועדו רק למנוע פגיעה ברגליים. אבל נראה שכיום שמשקיעים בעיצוב הנעליים וצבען וכו', והן יקרות וחשובות, השמח בקנייתן רשאי לברך.
איך ניתן לברור מרק בשבת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
אנחנו קודש למענך
איך מתכוננים לקבלת התורה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
