ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת טורקיה
עברתי ב"ה כבר כמה לידות, אבל כעת אני בתקופה שיש לי ממש פחדים מהריון ולידה נוספים. אני מדמיינת את הגרוע מכל ונתקפת בחרדה שמא יארע לי משהו, חלילה. זה משפיע מאוד על חיי המשפחה שלנו וגורם לרצון להתרחק מבעלי. הוא מצידו ממש עושה מאמץ אמיתי אבל זה לא כל כך משפיע.
תשובה:
אחת מהצורות בהם אנו נפגשים ב"יצר הרע" היא הפחד. הוא משתק את פעולותינו, וגורם לנו רפיון ידיים בכל אשר נפנה. חכמים (ברכות ס') מביאים שני פסוקים סותרים: "פחדו בציון חטאים", ו"אשרי אדם מפחד תמיד", ומפרשים: "ההוא בדברי תורה", כלומר, מותר לפחד כאשר אדם דואג שמא יישַכחו ממנו דברי תורה או בהרחבת העניין, שמא לא יצליח לעמוד במשימות שנטל על עצמו. הפחד לפי זה, הוא כוח מדרבן הדוחף אדם לעשייה חיובית ונותן לו משנה מרץ לבצע את המשימות הטובות אשר באחריותו. לעומת זאת פחד הגורם להתכנסות ולמעצורים, הוא פחד שלילי שיש להתגבר עליו ולסלק אותו. במשפחתכם, הפחד הוא גורם מפריע לחיי המשפחה, אבל הוא יכול להופיע גם בצורות שונות ובנושאים אחרים. אנשים סובלים במקום עבודה ואינם מעיזים לעשות הסבה מקצועית בגלל פחד. ראשי ממשלה ושרים מקבלים החלטות שגויות בגלל פחד. לכן, ברור שיש ללמוד כיצד להתייחס להרגשה זו ולהתמודד איתה.
הרמב"ם בשמונה פרקים, פרק שביעי, עוסק בקבלת נבואה. הוא קובע שמדרגת הנביא נקבעת, עפ"י רמת תכונותיו במידות (בנוסף לתכונות השכליות שלו). כדוגמא לכך הוא מביא את יעקב אבינו ואת שמואל הנביא, שלא הגיעו לדרגת נבואתו של משה רבנו, באספקלריה המאירה, מפני שלשניהם היה פגם במידות, והוא הפחד. על יעקב נאמר: "וירא יעקב מאוד" מפני עשו אחיו, ובשמואל נאמר שפחד מפני שאול "ושמע שאול והרגני". דברי הרמב"ם טעונים הסבר, שהרי חכמים מסבירים, שלשניהם הייתה סיבה טובה לפחד. על יעקב נאמר שפחד מפני עשו "שמא יגרום החטא" (ברכות ד') ועל שמואל נאמר שפחד משאול, למרות שהלך בשליחות מצווה, מפני "ששכיח היזיקא" (פסחים ח') כלומר, כשהנזק מצוי ורגיל צריך לחשוש לו. אם כן, מדוע כותב הרמב"ם שזה היה אצלם פגם במידות. אלא, שמדבריו נלמד כלל גדול: גם במקום שיכול לבוא נזק על אדם, אסור לו לפחוד. הסיבה היא, מידת האמונה. אם אדם מאמין שכל מה שהוא עושה מעשה נכון וטוב, זה אכן הדבר שהוא מחויב לו. אין לו סיבה לפחוד. מפני שהאמונה מתנה לנו דרך, ואנו יודעים שאם יקרה לנו חלילה נזק זה רצונו של מקום. שהרי כאשר אנו פועלים לטובה, אנו שליחים של הקב"ה, ואם הוא רוצה שייגרם לנו נזק, אין לשאול את עצמך, מהו הדבר הנכון לעשותו, על פי דרכה של תורה. אם המשך גידול המשפחה הוא המעשה הנכון, ודאי שיש בו גם סיכונים. אולם, למרות הסיכונים, יש להמשיך בדרך, ולא לתת לפחד לכוון את חיינו. כאשר את חושבת על הריון נוסף, אל תנסי לשכנע את עצמך שאין בכך קושי, ואף סכנה מסוימת. יש ויש. אך כך מתנהלים החיים בצורה נכונה. יש חששות אך הן לא ישתלטו על חיינו ולא על פיהן ייקבע מה לעשות ומה לא לעשות. שוחחי על כך עם בעלך ויחד צאו לדרך וקבלו באומץ את ההחלטות הנכונות.
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לאן נעלמה האמת?
רצונם המיוחד של 250 איש מקריבי הקטורת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
