ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- יעדי הבית היהודי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הוגט בת טורקיה
עברתי ב"ה כבר כמה לידות, אבל כעת אני בתקופה שיש לי ממש פחדים מהריון ולידה נוספים. אני מדמיינת את הגרוע מכל ונתקפת בחרדה שמא יארע לי משהו, חלילה. זה משפיע מאוד על חיי המשפחה שלנו וגורם לרצון להתרחק מבעלי. הוא מצידו ממש עושה מאמץ אמיתי אבל זה לא כל כך משפיע.
תשובה:
אחת מהצורות בהם אנו נפגשים ב"יצר הרע" היא הפחד. הוא משתק את פעולותינו, וגורם לנו רפיון ידיים בכל אשר נפנה. חכמים (ברכות ס') מביאים שני פסוקים סותרים: "פחדו בציון חטאים", ו"אשרי אדם מפחד תמיד", ומפרשים: "ההוא בדברי תורה", כלומר, מותר לפחד כאשר אדם דואג שמא יישַכחו ממנו דברי תורה או בהרחבת העניין, שמא לא יצליח לעמוד במשימות שנטל על עצמו. הפחד לפי זה, הוא כוח מדרבן הדוחף אדם לעשייה חיובית ונותן לו משנה מרץ לבצע את המשימות הטובות אשר באחריותו. לעומת זאת פחד הגורם להתכנסות ולמעצורים, הוא פחד שלילי שיש להתגבר עליו ולסלק אותו. במשפחתכם, הפחד הוא גורם מפריע לחיי המשפחה, אבל הוא יכול להופיע גם בצורות שונות ובנושאים אחרים. אנשים סובלים במקום עבודה ואינם מעיזים לעשות הסבה מקצועית בגלל פחד. ראשי ממשלה ושרים מקבלים החלטות שגויות בגלל פחד. לכן, ברור שיש ללמוד כיצד להתייחס להרגשה זו ולהתמודד איתה.
הרמב"ם בשמונה פרקים, פרק שביעי, עוסק בקבלת נבואה. הוא קובע שמדרגת הנביא נקבעת, עפ"י רמת תכונותיו במידות (בנוסף לתכונות השכליות שלו). כדוגמא לכך הוא מביא את יעקב אבינו ואת שמואל הנביא, שלא הגיעו לדרגת נבואתו של משה רבנו, באספקלריה המאירה, מפני שלשניהם היה פגם במידות, והוא הפחד. על יעקב נאמר: "וירא יעקב מאוד" מפני עשו אחיו, ובשמואל נאמר שפחד מפני שאול "ושמע שאול והרגני". דברי הרמב"ם טעונים הסבר, שהרי חכמים מסבירים, שלשניהם הייתה סיבה טובה לפחד. על יעקב נאמר שפחד מפני עשו "שמא יגרום החטא" (ברכות ד') ועל שמואל נאמר שפחד משאול, למרות שהלך בשליחות מצווה, מפני "ששכיח היזיקא" (פסחים ח') כלומר, כשהנזק מצוי ורגיל צריך לחשוש לו. אם כן, מדוע כותב הרמב"ם שזה היה אצלם פגם במידות. אלא, שמדבריו נלמד כלל גדול: גם במקום שיכול לבוא נזק על אדם, אסור לו לפחוד. הסיבה היא, מידת האמונה. אם אדם מאמין שכל מה שהוא עושה מעשה נכון וטוב, זה אכן הדבר שהוא מחויב לו. אין לו סיבה לפחוד. מפני שהאמונה מתנה לנו דרך, ואנו יודעים שאם יקרה לנו חלילה נזק זה רצונו של מקום. שהרי כאשר אנו פועלים לטובה, אנו שליחים של הקב"ה, ואם הוא רוצה שייגרם לנו נזק, אין לשאול את עצמך, מהו הדבר הנכון לעשותו, על פי דרכה של תורה. אם המשך גידול המשפחה הוא המעשה הנכון, ודאי שיש בו גם סיכונים. אולם, למרות הסיכונים, יש להמשיך בדרך, ולא לתת לפחד לכוון את חיינו. כאשר את חושבת על הריון נוסף, אל תנסי לשכנע את עצמך שאין בכך קושי, ואף סכנה מסוימת. יש ויש. אך כך מתנהלים החיים בצורה נכונה. יש חששות אך הן לא ישתלטו על חיינו ולא על פיהן ייקבע מה לעשות ומה לא לעשות. שוחחי על כך עם בעלך ויחד צאו לדרך וקבלו באומץ את ההחלטות הנכונות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.













