ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
ימי מלחמה כמוהם כימים נוראים. בתוך סערת המלחמה ומתוכה, דברים רבים עשויים להשתנות, בפרט ובכלל, מהפכות לאין שעור היא מחוללת בתוך האומה.
זיכנו ה' בשנה זו, שנת תשס"א, להיות מתמודדים בפרק נוסף גדול וחשוב בתהליך שיבת עם ישראל לארצו! לכל המצוי בנבואות, אין בתופעת המלחמה שלאחר קיבוץ גלויות כשלעצמה, דבר מן החידוש. פרקי תהילים רבים מתפרשים כתפילות המכוונות לתקופה הקודמת לביאת משיח, תקופה בה יתגלה הקב"ה ויעשה צדק בין ישראל לאומות העולם. גם חז"ל התייחסו בהרחבה למציאות של חבלי משיח וחבלי מלחמת גוג ומגוג. (ראה בהרחבה במאמר "משיח בן יוסף ואנשי אמנה בירושלים").
נדמית היא התמודדות זו שזימן לנו הקב"ה כהתמודדות קשה עד מאד, אולם מקובלים אנו, שלא נועדו המשברים אלא על מנת להוליד כוחות חדשים באומה, כוחות כאלה, שאלמלא המשבר לא יוצאים אל הפועל כלל. אין חולק, רבות נעשה ביובל הראשון למדינת ישראל. אלא עתה אנו נתבעים לעלות קומה נוספת, "ואולך אתכם קוממיות", מוטל עלינו להפיח רוח ונשמה בכל אלו המסגרות הלאומיות הקיימות. אמנם, רק מתוך אמונה גדולה תצלח משימתנו, משימת קודש זו.
אנו עומדים בשנת השביעית, שנת השמיטה, שעליה נאמר: "ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ שבת לה'". כל האוהב ומסור בלב ונפש לארץ ישראל, מסוגל בשנה זו לחוש בעוצמה יתירה סגולת השנה הזו שעניינה - כמו השבת בזמן - שנת התקרבות לה'.
שעת מלחמה היא זו. שעה בה הקב"ה קרוב לישראל במאד מאד. נמצא הוא בתוך מחנה ישראל פנימה, בעת שארון ברית ה' - המודיע במציאותו בינותינו השראת השכינה בישראל - יוצא לפניהם במלחמתם, מלחמת ה' בגיבורים. (על כך ראה במאמר "בשביעית מלחמות") אנשי המלחמה השוהים בחזית, זוכים בשעות אלה לחוש קרבת ה' מיוחדה והשגחה פרטית מופלאה. "כי אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איבך לפניך והיה מחניך קדוש". אכן, בשעה שהקב"ה קרוב אלינו, נתבע מאתנו להיות ראויים במיוחד, אנשי מעלה, כיאה לכל מי שהוא "עם המלך במסיבו". "כי אלוקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איבך לפניך והיה מחניך קדוש".
המידות הראשיות להתפתחות בעת מלחמה הן שתים: האמונה והביטחון. האמונה היא הנכונות ללא שיור להיות הולכים אחרי ה' בכל מחיר. מי שנותר בחזית המלחמה ולא נסוג, הוא המאמין הגדול, בהיותו נכון לשלם את המחיר שידָרש. הביטחון מובלט בתכונת שלוות הנפש הנסוכה על פני הבוטח בה', היודע בודאות פנימית עמוקה, שגורלו אינו נתון ביד אחרים, אלא ביד אביו שבשמים לבדו.
יושבי ארץ ישראל הנמצאים בחזית המלחמה, כולנו שולחי דרחמנא אנו, העושים שליחותו נאמנה. ומתוך כך מידת אמונתם הולכת ורבה היא מיום ליום. כל יום נוסף המוצא אותנו בחזית המלחמה, בלא שניסוג אחור, מוסיף קניין על קניין במידת האמונה.
ועימה הולכת ומזדככת גם מידת הביטחון. חז"ל, בתארם את תקופת עקבתא דמשיחא בסוף מסכת סוטה, כך חתמו דבריהם: "אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים". בשום פנים ואופן, אין במשפט זה "ברירת מחדל". אלא צפו חז"ל ברוח קודשם, כי בשלבי הגאולה האחרונים, יתעלו הכל להכרה שהמשענת היותר יציבה היא זו של אבינו שבשמים, "אשרי שאל יעקב בעזרו, שִׂברו על ה' אלקיו".
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
למה ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות קבלת שבת מוקדמת
לקום מהתחתית של התחתית
כאב הגלות ותקוות הגאולה
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
