ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא קמא
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
א. קרקע משובחת - עידית
ב. קרקע בינונית
ג. קרקע גרועה – זיבורית
כאשר הקרקע משמשת כאמצעי התשלום בתשלומי נזק המזיק צריך לשלם מהעידית שבנכסיו.
מבחינת הסחירות ברור שכסף נמצא במקום ראשון, מטלטלין בשני וקרקעות בשלישי. מבין הקרקעות הסחירה ביותר היא העידית.
הראשונים נחלקו בעיקר בשאלה האם ניתן לדרוש תשלום בכל מקרה על פי סדר זה. לדעת הרמ"ה (הובא בנמוקי יוסף בדף ב עמוד א בדפי הרי"ף) וסייעתו אין זה משנה מה סיבת החיוב, תמיד רשאי הנפגע לדרוש קודם כל תשלום במזומן, אם אין, הוא רשאי להעדיף מטלטלין, רק אם אין מטלטלין הוא יפוצה בקרקע. כך הדין לגבי גביית נזק, לגבי גבייה מגנב או גזלן וגם לגבי גביית חוב. הרמב"ם, מסכים עם הרמ"ה אבל לשיטתו, אין עדיפות לכסף על פני מטלטלין, החייב רשאי לשלם בשווה כסף - מטלטלין גם אם יש בקופתו מזומנים (נזקי ממון ח, י, גניבה ג, יא, מלוה ולוה א, ד).
לדעת הרא"ש (א, ה וכן א, יא) וסייעתו (גם בעלי התוספות שייכים עקרונית לסיעה זו אלא שישנם כמה מחלוקות ביניהם בפרטי הדינים) יש לחלק בין גביית תשלומי נזק, לבין גביית חוב ולבין החזר גניבה או גזילה. בתשלומי נזק המזיק רשאי לבחור באיזה אמצעי תשלום הוא בוחר לשלם. גם אם יש בקופתו מזומנים וברשותו מטלטלין הוא רשאי לתת לניזק קרקע. בתשלום חוב, כיון שהוא קיבל מזומנים אם יש בקופתו מזומנים המלוה יכול לתובעם. רק אם אין, רשאי הלווה להציע מטלטלין. אם אין לו גם מטלטלין אזי הוא רשאי לפרע בקרקע. בהחזר גניבה או גזילה, צריך להחזיר את מה שנגזל או מה שנגנב ואם החפץ נשבר, צריכים הגזלן או הגנב להחזיר כלי חלופי או לפצות בכסף, שיאפשר לבעלים לקנות כלי חדש.
השולחן ערוך שילב בין השיטות. לגבי תשלומי נזק (חושן משפט תיט, ה) והחזר גניבה (שמח, ה) פסק המחבר כשיטת הרמב"ם שלכתחילה ניתן לשלם במטלטלין ורק אם אין מטלטלין ניתן לשלם בקרקע. בענין תשלום חוב (קא, א-ב) פסק המחבר כשיטת הרא"ש שלכתחילה חייבים להחזיר כסף, רק אם אין לו רשאי לשלם במטלטלין, ואם אין אפילו מטלטלין יקבל קרקע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
