ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא קמא
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
להלכה נפסק כי תשלום "חצי נזק" של שור תם הוא קנס. לכן אומרת הגמרא (טו עמוד ב) שאין לחייב בתשלום על נזקי קרן של שור תם בבבל כיוון שאין שם דיינים סמוכים. אף על פי כן, אומרת הגמרא שהניזק רשאי "לעשות דין לעצמו" ולתפוס מנכסי המזיק כשיעור מה שמגיע לו על פי דין.
נחלקו הראשונים באשר להיתר זה. לדעת רבינו תם (שם, תוספות ד"ה ואי תפס) ניתן לתפוס רק את הבהמה שהזיקה, אך לא ניתן לתפוס משאר נכסי המזיק. טעמו הוא, שכיוון שאין אנו דנים דיני קנסות, לא נוכל לברר שאכן הניזק תפס רק את אשר מגיע לו, ולכן יש להגביל את ההיתר לתפוס. הרא"ש (א, כ) חולק ומתיר לתפוס גם משאר נכסי המזיק, כיוון שלאחר שיתפוס הבית דין ישומו כמה היה ראוי שיתפוס, ואם תפס יותר ישיבו את המותר לבעליו.
עוד נחלקו הראשונים, אם בכל מקרה שיש חיוב קנס מותר לתפוס. לדעת הרמ"ה (מובא ברא"ש שם) ההיתר מוגבל רק עד שיעור הנזק, אך בקנסות שמעניקים לאדם מעבר למה שהוא ניזוק, כמו כפל וארבעה וחמישה (קנסות לגנב) אין היתר לתפוס. לדעת הרמ"ה ההיתר לתפוס הוא תקנה מיוחדת שתיקנו חכמים, ותקנה זו נעשתה רק כדי שהניזק לא יפסיד, אך לא כדי הוא ירוויח. הרא"ש חולק וסובר שההיתר לתפוס אינו תקנה, אלא מעיקר הדין האדם רשאי לתפוס. כיוון שהמזיק חייב לו, אלא שאין בית דין בו הוא יכול לתבוע אותו, רשאי הוא לעשות דין לעצמו, ולכן מותר לתפוס בכל הקנסות.
השולחן ערוך (חושן משפט א, ה) פסק כדעת הרא"ש בשתי המחלוקות הללו. עוד מביא השולחן ערוך תקנה נוספת של הגאונים שבית הדין מנדה את המזיק עד שיפייס את הניזק בכך שישלם לו סכום ראוי. כיון שנידוי זה הוא בודאי רק תקנה, כתב הש"ך (סעיף קטן יח) שלכולי עלמא מנדים רק עד שיעור הנזק, ולא על תשלום שמעבר לכך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
