ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- רפואה ושמירת הנפש
- שיעורים נוספים ברפואה
- מדורים
- מכון פוע"ה
- חידושים ברפואת נשים תשס"ט
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבקה גרינולד ע"ה בת רפאל
לפני שניגשים להדרכה הלכתית ליולדת, יש להבחין מהו הגדר של יולדת. כדי שנוכל לקרוא לה בשם "מסוכנת", יש להגדיר מהו התהליך המגדיר להלכה את תחילת הלידה.
ירידת מים
ירידת מים אינה נחשבת לתחילת לידה. כך גם ירידת מים לא נחשבת לטומאה. כך כתב אמו"ר הגר"ע יוסף שליט"א בכמה מקומות. פרופ' אברהם סופר התכתב עם הרב יצחק זילברשטיין האם ירידת מים נחשבת כתחילת לידה, מהמשא ומתן יוצא שאין תשובה סופית. זאת, כיון שאי אפשר להשליך מאישה אחת לחברתה, אין דמיון בין מקרה אחד למשנהו, כל מקרה צריך לדון לגופו. ישנן נשים שרק אחר חמש - שש לידות, ירידת מים מבשרת לידה קרובה, אך יש נשים שכבר בלידה הראשונה יש לה את אותה תחושה של אישה שילדה חמש - שש לידות. זהו עניין אישי ולא ניתן לקבוע על פיו קריטריון הלכתי לכלל הנשים.
הופעת צירים
הופעת הצירים היא ההגדרה המקובלת לתחילת לידה, צירים בתכיפות כזו שהאישה מבינה בעצמה שהיא כבר לא יכולה להחזיק מעמד. הפוסקים אמנם כתבו שמדובר בזמן שנתמכת על ידי חברותיה ולא יכולה ללכת בכוחות עצמה ורק אז זה נקרא לידה, אך בזמנם היו יולדים בבית. כיום, כולן הולכות לבית יולדות וההליכה לבית יולדות היא בעצמה חלק בלתי נפרד מהלידה. אם היא תאחר מעט, עלולים להתפתח מצבי סיכון. נמצא, שבהליכה לבית היולדות אני מונע את הסיכון מלהגיע וזה נקרא פיקוח נפש. להלכה, פיקוח נפש שעתיד להתרחש בוודאי, דנים אותו כפיקוח נפש של עכשיו. פיקוח נפש שיש ספק האם יגיע, אליו לא מתייחסים כפיקוח נפש, אלא כספק רחוק. יולדת זהו פיקוח נפש וודאי, שהרי אישה יולדת זה דבר טבעי. בגלל שזה דבר טבעי, ההתייחסות צריכה להיות זהירה, ולכן גם מקילים עוד לפני ש"לא יכולה ללכת בכוחות עצמה".
יישוב הדעת של היולדת
יישוב הדעת של היולדת חשוב לנו מאוד. ככל שהאישה מיושבת בדעתה יותר, היא פחות מגיעה למצבי סיכון.
ויש לכך כמה השלכות:
יולדת הגרה במרחק מבית היולדות- יולדת לא חייבת לשבות בחודש התשיעי, בימים שבהם היא ראויה לילד, במקום קרוב לבית היולדות והיא יכולה להישאר בביתה.
תומכת לידה- יולדת שיש לידה "תומכת לידה" זהו מצב מצוין ומותר לתומכת לחלל שבת כדי לסייע. ההיתר לתומכת לידה אינו רק בלידה ראשונה, ששם זה בא לידי ביטוי מוחשי מחמת הפחדים הגדולים והתומכת לידה מיישבת את דעתה. גם בלידות מתקדמות, פעמים שיש תסבוכות בהריון, התומכת לידה אמורה לשחרר ממנה את הפחדים, אמורה להדריך אותה כיצד לנשום נכון ואת התנועות הנכונות. תומכת לידה זה מצב נפשי, ואף על פי כן מותר לה לחלל את השבת כדי ליישב את דעתה.
בית חולים שיש בו כשרות מהדרין- יש בתי חולים מסויימים שיש בהם כשרות מהדרין שלא ניתן להשיג בבתי חולים אחרים. אישה הרוצה ללדת במקום שתוכל להשיג אוכל למהדרין, זה כבר נקרא יישוב הדעת ובשביל סיבה כזו היא רשאית ליסוע לאותו בית חולים כדי שתתישב דעתה.
הגעה לבית החולים
ישנן שלוש אפשרויות להגעה לבית החולים: ברכב פרטי, במונית ובאמבולנס.
א. האפשרות המועדפת היא אמבולנס . אמבולנס נכון לקריאה בכל רגע, לאמבולנס אין בעיה לכבות את המנוע, לחזור ולהתניע, כיון שהוא צריך להיות מוכן לקריאה בכל רגע. גם נהג אמבולנס יהודי אמור לכבות את המנוע ולהניח אותו במצב שיהיה מוכן לזינוק מיידי לכל קריאה שיידרש.
ב. הדרגה השניה היא מונית . מותר ליסוע עם מונית, אין חובה לחשב חשבונות איך הוא יחזור, האם בגללי הוא יחלל שבת. אך צריך להשתדל מראש שיימצא סכום כסף בארנק, כשמכינים את המסמכים לקראת הלידה בתיק, יש להשאיר גם כסף. כשנוסעים לבית החולים, יש לפתוח את הארנק כדי שהנהג ייקח את הכסף. נהגי מוניות בדרך כלל חשדנים, הנהג דורש את כספו (בצדק) ואנו צריכים לתת לו את מה שמגיע לו.
ג. האפשרות הפחות טובה היא להשתמש ברכב הפרטי . בעבר, היו מכוניות עם הילוכים ידניים, ברכב ידני קל מאוד להורות איך מתנהגים במצב כזה. ברגע שמשחררים את הקלאצ' הרכב מייד כבה מאליו, הנהג לא עושה מעשה בידיים. בעת הירידה מהרכב, הבעל צריך לתמוך באשתו ולעזור לה לרדת מהמכונית, ויהיה לו מותר לנהוג כך ולשחרר את הקלאצ'. אם מראש עמדת החניה היא כזו שאפשר להחנות את הרכב ולהשאיר את המפתחות בפנים, אין שום בעיה. גם אם המצבר יגמר כיוון שלא כיבה את המנוע זה לא נורא (הלידה שווה חמש מאות שקל). כשהכיבוי נעשה בכניסה ולא בחניה, אין עצה אלא שהשומר יקח את הרכב. אם מורידים את האישה סמוך לכניסה ועכשיו הרכב עומד בכניסה וחוסם את המעבר לרכב הבא, מישהו יצטרך להניע את הרכב ולהכניס אותו לחניה. אם בעמדת השומר יש מישהו שאינו יהודי, הוא יכול לקחת את המפתחות ולעשות מה שהוא מבין. אם השומר יהודי, אין ברירה אחרת, אלא יניע את הרכב ויכניס אותו לחניה.
מי מצטרף לנסיעה ללידה?
אישה בשעת הלידה אמורה לקבל את הרוגע המקסימלי כדי שהלידה תעבור בשלום. לכן, כל מה שניתן לעשות כדי שהאישה תהיה רגועה, מי שבהימצאותו ליד היולדת יוכל להרגיע אותה, יכול להצטרף ולחלל שבת יחד עם היולדת.
תומכת לידה- מותר לתומכת לידה לחלל שבת בעצמה כדי להגיע לחדר הלידה ולתמוך ביולדת. תומכת לידה לא ישנה עם היולדת, היא גרה בביתה וצריכה להגיע עם האישה לבית החולים. עדיף לבקש מהנהג לעבור בביתה, לרדת ולבקש ממנה להצטרף. אמנם היא מחללת שבת, אך זה מותר כחלק מהתהליך של פיקוח נפש. אם אין ברירה, אם האישה מרגישה שלא יכולה להחזיק מעמד וצריכה להגיע במהירות, מטלפנים לתומכת הלידה ומבקשים ממנה שתיסע עם הרכב שלה ותבוא. מותר לה גם להניע את הרכב שלה בנפרד כדי להגיע אחרי היולדת אל בית היולדות.
אמא- יולדת הרוצה שאימה תהיה לידה בשעת הלידה, מותר לאימה להצטרף כיון שמסייעת לה ומרגיעה אותה.
בעל- במקרים לא מעטים כשאישה רואה את בעלה לידה היא נרגעת. הרוגע הזה בלידה נותן את כל התמיכה לאישה, את היכולת ללדת בצורה נכונה. לכן, מותר בהחלט לבעל להצטרף לאישה.
הסתפקות במועט- בדרך כלל, בלידה ראשונה החמות רוצה להצטרף והאימא בוודאי והבעל לא מוותר. צריך מראש לתת לאישה אפשרות לבחור את הנחוץ ביותר, ולבקש ממנה שתסתפק במועט. מדובר בשבת, אישה יראת ה' מבינה את ההבחנה ותסתפק במועט. לפעמים תגיד מספיק לי שבעלי יבוא איתי ולפעמים תאמר אני רוצה גם את אימא שלי. אם רוצה גם את האימא וגם את הבעל, מותר גם לבעל להצטרף אפילו שכבר האימא נמצאת לידה ויכולה בהחלט למלא את מקומו של הבעל. החוסר נחת, המחשבה 'איך יכול להיות שבעלי לא יהיה לידי בלידה', גורם למתח פנימי לאישה והאישה בשעת הלידה צריכה להיות רגועה כדי שהלידה תעבור בשלום.
הפלה
דיני יולדת כוללים גם מצב של הפלה ל"ע. דין המפלת שווה לדין היולדת. אישה שמקבלת דימום צריכה להגיע בדחיפות לבית היולדות. אישה שאמורה להפיל, וההפלה כרגע נמצאת במצב דחוף, שחייבת להתבצע בשבת, יכולה לבצע אותה בשבת. אין הבדל בין מפלת ליולדת. כמו שיולדת בשלשה ימים הראשונים ללידתה, בין אם היא רוצה שיחללו עליה שבת ובין אם לא רוצה, בין אם הרופא אומר ובין אם לא, נקראת 'מסוכנת' ומחללים עליה את השבת. כך גם הדין במפלת, אישה שהפילה והיא בתוך שלשה ימים להפלה, דנים אותה כמסוכנת, בין אם מבקשת ובין אם לא. לכן, גם לפני ההפלה, כאשר האישה מבינה שיש לה בעיה רפואית והיא מבינה שהיא נמצאת בתסבוכת שהפיתרון היחיד הוא להגיע בדחיפות לבית החולים, תיסע לבית החולים ברכב כרגיל.
צירים מוקדמים
אישה שמרגישה קצת צירים וכבר חושבת שהולכת ללדת, אם רואה את זה ביום שישי צריכה להשתדל כבר בערב שבת ללכת לבית היולדות. פעמים שהאישה לא מתקבלת ללידה כיון שיש עוד הרבה זמן עד שתלד ואומרים לה שאין מקום בשבילה והיא חייבת לחזור לבית. אם מדובר ביום שישי, אין שום בעיה, יכולה לחזור לביתה לפני שבת. הבעיה מתעוררת כשמדובר בשבת, בבית היולדות היא הרגישה צירים ובבית היולדות אחר בדיקה אומרים לה שעדיין מוקדם לפני הלידה. אסור לה בהחלט לחזור לביתה, אין שום סיבה לכך. צריך לעורר על כך בבתי היולדות שאישה שמגיעה ללידה והיא עדיין רחוקה מתהליך הלידה, אם היא אישה שומרת מצוות או כל יהודיה, צריך להשתדל להשאיר אותה שם (אולי לא במיטה אלא שתסתובב במסדרון או ברחבי בית החולים עד שיתפתחו צירי הלידה כמו שצריך) כיון שאסור לה לחזור, אין לחזרה גדר של פיקוח נפש.
חזרה מבית החולים בשבת
תומכת לידה שהגיעה לבית היולדות על פי קריאת האישה וכן הבעל בעצמו שהשאירו בבית ילדים קטנים וצריך מישהו שישגיח עליהם, הדין תלוי במיקום בית היולדות לעומת בתיהם. אם מדובר במקום עירוני כולו נחשב עיר אחת. לדוגמא: מקצה פתח תקווה ועד מערב ראשון לציון, מהצפון לדרום, הכל נחשב עיר אחת. יולדת הולכת ללדת בבית החולים מעייני הישועה והאבא רוצה לחזור לביתו במערב ראשון לציון, מותר לו לחזור עם נהג גוי לביתו. כך גם הדין בעניין תומכת לידה. הבעיה מתעוררת כאשר היולדת הלכה ללדת מחוץ לתחום וצריך לחזור לביתם. יש מחלוקת גדולה אם תחומין אסורים מדאורייתא או מדרבנן. לכן, בכל המצבים שבית היולדות נמצא רחוק, בשבתות של החודש התשיעי ראוי מאוד שההורים יסכמו מראש עם מישהו בוגר שיישאר עם הילדים אם יצטרכו ללכת ללדת, כך שהבעל לא יצטרך לחזור. לתומכת לידה אין פיתרון, ומחוסר לידה נתיר לאישה שהיא תומכת לידה וצריכה להניק את בנה, לחזור אפילו עם נהג אמבולנס יהודי שבין כה וכה אמור לחזור לאזור הסמוך לביתה, להצטרף לאותו האמבולנס ולהגיע לביתה.
* שיעור זה שוכתב לעלוי נשמתה של רבקה גרינולד ע"ה ב"ר רפאל.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רמב"ם וכוזרי
שיא השיאים בפסח!
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך עושים קידוש?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
