שמות פרק כט

(א) וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילם שנים תמימם: (ב) ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם: (ג) ונתת אותם על סל אחד והקרבת אתם בסל ואת הפר ואת שני האילם: (ד) ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים: (ה) ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפד ואת האפד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפד: (ו) ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקדש על המצנפת: (ז) ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו: (ח) ואת בניו תקריב והלבשתם כתנת: (ט) וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו: (י) והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר: (יא) ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד: (יב) ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנת המזבח באצבעך ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח: (יג) ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היתרת על הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה: (יד) ואת בשר הפר ואת ערו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא: (טו) ואת האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל: (טז) ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב: (יז) ואת האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על נתחיו ועל ראשו: (יח) והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא: (יט) ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל: (כ) ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנוך אזן אהרן ועל תנוך אזן בניו הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב: (כא) ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו: (כב) ולקחת מן האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא: (כג) וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה: (כד) ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה: (כה) ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה: (כו) ולקחת את החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה: (כז) וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו: (כח) והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה: (כט) ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם: (ל) שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש: (לא) ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקם קדש: (לב) ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד: (לג) ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם: (לד) ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא: (לה) ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם: (לו) ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו: (לז) שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש: (לח) וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד: (לט) את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים: (מ) ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רביעת ההין יין לכבש האחד: (מא) ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה ליהוה: (מב) עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם: (מג) ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי: (מד) וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי: (מה) ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים: (מו) וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם: