ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
"ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים". ממש, חזון אחרית הימים: שלום כלל עולמי, אומות מאוחדות, שוק עולמי משותף, מזרח תיכון חדש... גם הטכנולוגיה מתפתחת: אם אין אבנים במקומנו - לא נגור באהלים כילידים פרימיטיביים: "ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחומר". ובעזרת התיחכום הטכנולוגי - "נבנה לנו עיר, ומגדל וראשו בשמים...".
חברה מתקדמת ומפותחת זו, מה תכליתה? מהו ייעודה? תשובה אחת יש לה בתורה: "ונעשה לנו שם...". השם, הפירסום, הכבוד - הם תכלית הכל. האחדות והשלום - מדומים הם, ובנויים על שיתוף אינטרסים צר וחולף. ואז, כאשר כל אחד יתחרה בחברו ברצותו לעשות לו שם, כיצד לא יהיה "אדם לאדם זאב"? כיצד תוכל החברה להתקיים לאורך ימים ושנים?
יתרה מזאת. חברה זו, כל מטרתה היא עצם קיומה, ללא ערכים וללא מטרות נשגבות. את תפילת "יתגדל ויתקדש שמיה רבה" תמיר ותחליף ב... יתגדל ויתקדש שם האדם... "בנסעם מקדם" - אין פירושו אלא בבחינת "הסיע עצמו מקדמונו של עולם". חברה אשר כזאת, איזו זכות קיום יש לה? איך תוכל לשמור את אחדותה ללא מטרה משותפת? חברת אנשי השם ואבירי ה"רייטינג" - אחת דינה: "ויפץ ה' אותם... ומשם הפיצם ה'...". ואחר אשר "יתפרדו כל פועלי אוון", מגיע זמנו של אברהם העברי להכריז: "ואתה מרום לעולם ה'".
ותימלא הארץ חמס
שאלו חכמינו, זכרונם לברכה:
"וכי איזו קשה? ...אלו (דור המבול) - לא פשטו יד בעיקר, ואלו (דור הפלגה) - פשטו יד בעיקר. ואלו (דור המבול) נשטפו, ואלו (דור הפלגה) - לא נאבדו מן העולם. אלא שדור המבול היו גזלנים והיתה מריבה בינים, לכך נאבדו. ואלו היו נוהגים אהבה וריעות ביניהם..." (רש"י).
חנון ורחום הוא ריבונו של עולם, ארך אפים ורב חסד. יכול הוא למחול למורדים בו. אך אין הקב"ה יכול לסבול את חברת הגזלנים. "ותימלא הארץ חמס" - ניגוד מוחלט יש בה ל"מלוא כל הארץ כבודו". הראש והראשית לקשר שבין הקב"ה לעולמו, אינם אלא היושר האישי. זאת עוד לפני האמונה ועבודת ה'. "דרך ארץ קדמה לתורה".
גם דוד המלך (תהלים כד), אחר שהוא קורא "לה' הארץ ומלואה" - שואל הוא: "מי יעלה בהר ה', ומי יקום במקום קדשו"? ומהי תשובתו? איש התורה והאמונה? לא! יש מדריגה שהיא בסיסית יותר: "נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה". יושר המעשה, יושר הלב ויושר הדיבור. אלו הן תכונות היסוד של העם אשר בחר לו י-ה, עם ישראל. העם ה'ישר עם א-ל'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
