- בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
ספר העיקרים
כתבות בנושא ספר העיקרים
מתחדשים באמונה!
בלימוד היומי באמונה מתחילים ללמוד "תפארת ישראל" למהר"ל. זה הזמן להצטרף!
יהיו משחקי מחשב בעולם הבא?
חבר שלי מאוד אוהב לשחק במחשב ואני מנסה לשכנע אותו שגם בעולם הבא יהיה לו מחשב לשחק, אני צודק?
מה לומדים מהשמש?
מה אנחנו יכולים ומה איננו יכולים להבין? מה הקשר לשמש? עלינו להבין שדווקא הצמצום וההגבלה של האלוקות בעולם מאפשרים לנו לקבל ולהשיג אותו. צפו ברב זלמן ברוך מלמד בשיעור קצר על התפילה.
איך אני אדע מה הייעוד שלי בחיים?
איך אני יודע שאני בדרך הנכונה בשבילי? אולי אני אעבור את כל החיים ולא אמלא את הייעוד שלי? הרב יעקב כהן מרגיע.
סדרה בנושא ספר העיקרים
חתימה בשלום התכליתי
מאמר ד', פרק נ"א - שיעור מס' 54
המחבר באר שהשלום התכליתי, שהוא הטוב המוחלט והגמור, הוא הגמול הנצחי לעוה"ב, והאיזון השלם והשלום בעוה"ז הוא ההכנה אליו, ושעל השני מיני השלום הללו נתברכנו בברכת כוהנים. ובזה הוא חתם את סיפרו בשלום. בשולי דבריו סיימנו בסיכום המאמר הרביעי ובהבנת מבנהו, ובסקירה על עיקר עניינו ומבנהו של כלל הספר ועל חידושו וייחודו של המחבר בו.
ביאור התרעומות בתהילים על הגלות
מאמר ד', פרק נ' - שיעור מס' 53
המחבר באר את שלושת טעמי התרעומת שהתרעמו בכתובים על קושי הגלות, ולימד שלא היה זה מתוך טענה שהגלות אינה כדין אלא רק מציפייה לחסד ה', לקיום הבטחתו ולמען כבוד שמו. המחבר הראה את הדברים בכמה מזמורים, ובאר בפירוט והרחבה את כל מזמור פט בהקשר זה.
"ואני תמיד איחל, והוספתי על כל תהילתך"
מאמר ד', פרק מ"ח-מ"ט - שיעור מס' 52
בפמ"ח חילק המחבר בין התקווה לישועה הפרטית לבין תקוות הישועה הלאומית הכללית ולימד על נחיצותן של שתיהן, ועל ודאות הגעתן (בתקווה הפרטית – בהתאם לרמת התקווה, ובתקווה הכללית בזמן המיועד שיבוא ולא יאחר). ובפמ"ט לימד על מעלתה העליונה של התקווה והציפייה לישועת ה', ושמחמת ודאות הגעתה – לא זו בלבד שהיא אינה מחלישה את האדם, אלא להיפך – היא מחזקת ומעצימה אותו ומרוממת אותו לשיא של אמונה שלמעלה מכל זבח ותהילה.
הציפייה לישועת ה' למען שמו, חסדו ואמיתו
מאמר ד', פרק מ"ז - שיעור מס' 51
המחבר באר מהם שלושת הסיבות שבעבורם אנו מקווים לישועת ה' ומה עניינה הייחודי של כל אחת מהם. והם תקוות החסד (היינו שה' יושיע בחסדו הגדול בלבד בלא כל טענה מצידנו), תקוות הכבוד (היינו שה' יושיע למען כבודו ולא למענינו) ותקוות ההבטחה (היינו שה' יושיענו מצד קיום בריתו והבטחתו לנו את הישועה).
מהות ה"ברית" וברית ה' עימנו לגואלנו
מאמר ד', פרק מ"ה - שיעור מס' 49
המחבר לימד מהו מהות הברית ודרך עשייתו ואת הטעם לכל זה (שהוא אות על עוצם האהבה וההתאחדות בין כורתי הברית כאילו הם גוף אחד, ולכן היו עוברים בין בתרי בעל חיים לאות שהקישור בין כורתי הברית יהיה כמו קישורם של הבתרים שרק המוות יפריד בינותם), וביאר לפי זה את הברית שכרת ה' עם אברהם וכל זרעו לעולם בברית בין הבתרים ובברית המילה, ושהיא אות ברור עבורנו לגאולתנו הודאית שתבוא במהרה בימינו.
עומק הודאות הקיום דברי הנביאים וביאת הגואל
מאמר ד', פרק מ"ג- מ"ד - שיעור מס' 48
בפרק מג המחבר דן במדרגות הודאות של הידיעות השונות הבאות מן המקורות השונים בין בהכרת דברים שכבר מצויים בפועל ובין באפשרות דברים עתידיים וצפייתם מראש. והוא מראה את היתרון העצום שיש למידע המגיע בנבואה מפי ה' על פני כל מקורות המידע האחרים (ידיעות הדבר בסיבותיו הטבעיות וידיעותיהם השונות של הקוסמים והחוזים בכוכבים). ובפרק מד מלמד המחבר מדוע אין כל חשש של טעות או כזב בנבואותיהם של הנביאים על גאולת ישראל (הן מצד ה', הן מצד הנביא והן מצד המסורת), ומבאר בהקשר זה את דברי ישעיה "ובא לציון גאול...".
ביאת המשיח בתורה ובנבואה
מאמר ד', פרק מ"ב - שיעור מס' 47
המחבר ביאר על החיוב להאמין בביאת המשיח, והוסיף לבאר שאף שניתן לפרש חלק מדברי הנביאים שכבר נתקיימו בעבר – הרי שנבואות רבות שלהם בודאי טרם נתקיימו ולפיכך הן מעידות בבירור על גאולת עם ישראל וביאת המשיח (במהרה בימינו!), ואין צורך בדבר אמונה זו להיסמך על המסורת בלבד (המחבר הביא לכך כעשר ראיות מהתורה ודברי הנביאים).
ביסוס הגמול הרוחני ע"י ביסוס ההשגחה האלוקית
מאמר ד', פרק מ"א חלק ב' - שיעור מס' 46
המחבר באר כי העובדה שעובד ה' מושגח על ידו ושהוא משוחרר מחוקי הטבע מלמדת היא אף על גמולו הרוחני שלאחר המוות. ולימד כי אחת הסיבות שהתורה לא ביארה בפירוש ובאורך את הגמול הרוחני הנצחי הייתה מפני שהיא העדיפה לעסוק השורש הדבר שהוא ביסוס ההשגחה ושעל ידי זה כבר יישמע הגמול הנצחי ממילא.
כוללת מן התורה שהגמול הרוחני הוא עיקר שכר מצוותיה
מאמר ד', פרק מ"א חלק א' - שיעור מס' 45
המחבר הוכיח מה'כרת' ומיתת הנפש שנזכרו לרוב בתורה שעיקר שכרה של קיום התורה הוא קיום הנפש ברוחניותה, והוא הראה שדבר זה כבר נתברר לאדם הראשון לפי שיכלו ומתוך התגלות ה' אליו בציוויו, ושממנו והלאה הדבר היה פשוט ידוע ומפורסם במסורת. כמו כן הביא המחבר את ראיית הראשונים להשארות הנפש ממעשה העקידה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
