השליחות לכלל האומה | הרב ש. יוסף וייצן | בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
הרהורים מתוך משבר

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

4 דק' קריאה

מידת חסידות
אנו מאמינים שבדור שלנו הקב"ה מוצא את הדרכים להבריא את אלו שמשלמים מחיר למען שמו בדרכים מופלאות. על המשפחות שיש מהם שנהרגו על קידוש ה' יש השגחה פרטית מיוחדת, ברכה מיוחדת וסיעתא דשמיא שגם יצליחו בעולם הזה. כך גם ליושבי גוש קטיף, כשם שהקב"ה השגיח עליהם לטובה ועשה להם ניסים בגוש קטיף, כך ימשיך לברך אותם בשפע ברכה. החורבן לא קרה בגללם, אלא למרות צדקותם - בשביל לגאול את כל האומה ביחד.

אנו לא רוצים שרק ה"מתנחלים יגאלו", אנו מוכנים לסבול גם סבל שאינו בגללנו באופן אישי, אלא משום שאנו בדור שדרך גאולתו היא בדרך ש"לא זכו". נכון שמצד הצדק אנו מלאים טענות כנגד אחינו מבית ישראל, נכון שמצד הדין אנו כלל לא חייבים לשלם מחיר אישי משום העוולות הציבוריות. אולם, אנו מבחירה חופשית מוכנים לנהוג במידת החסידות.

נכון שאי אפשר לתבוע זאת מכל אחד. זו מידת חסידות, וכפי שמרחיב הרמח"ל בספרו מסילת ישרים 1 על החסיד שעושה לא רק את מה שהוא מחויב מבחינת הדין, אלא הוא עושה למען הקב"ה ולמען עם ישראל לפנים ולפני ולפנים משורת הדין. אשרי מי שמוכן להיות מאלו שמזכים את האומה ומוסיפים לה זכויות. אשרי אנשי גוש קטיף ותומכיהם שזכו להתעלות למידת חסידות.

הרהורים מתוך משבר (9)

הרב ש. יוסף וייצן

3 - סדר ההנהגה האלוקית בתקופת הגאולה

4 - השליחות לכלל האומה

5 - ניתוח שלבי הגאולה

טען עוד

אנו לא יכולים להעלות על דעתנו את הקטרוג הנוראי שהיה על עם ישראל, אם כל האומה כולה היתה בקלות מוכנה להתנתק מארץ חיינו. היכולת של עם ישראל להיכנס לארץ ישראל היא רק משום שיש את יהושע בן נון וכלב בן יפונה. אשרינו שאנו תלמידיהם.

מלבד המשמעות שיש לשליחות לחיים שיש בהם נאמנות לקב"ה, אלו הם חיים גם עשירים יותר. על כך אמרו חכמים "צדיקים בחייהם קרויים חיים". אנו לא מתייחסים לחיים במבט כמותי ונהנתני, רגע אחד של חיים מתוך קשר אל הנצח שווה אלפי רגעים סתמיים. רגע אחד של מסירות נפש מקפל בתוכו אלפי ימי חולין.

ב"ה, בשנה האחרונה התחברנו לערכים נצחיים. דבקנו בארץ החיים, התמלאנו זרמי חיים מעל ומעבר לחיים הרגילים שלנו. אמר לי בחור מניסנית שמה שהוא למד בארבע חודשים בניסנית הוא לא למד בארבע שנים בישיבה. אם כן, כמה שנים למד אותו בחור בישיבה? הוא לא למד רק ארבע שנים, הוא למד שמנה שנים. הקב"ה נותן לנו זמנים בהם אנו נפגשים עם זרמי חיים בצורה תמציתית יותר.

מעבר לאמת הפשוטה שאנו מגינים על עם ישראל בנאמנותנו כגרעין פנימי ומאמין בתורה בארץ, התפקיד שלנו הוא לא רק תפקיד סגולי ופנימי. אנו חלק מברור עמוק שקורה בתוך האומה וכפי שנבאר בהמשך. ברור זה יוביל את עם ישראל לתחנות הבאות בקומות הגאולה.

עבד ה'
שאלות גדולות יש לנו כלפי שאר האומה. קשה להיות בודד. יש תחושה שחורבן הקהילות הנפלאות לא נוגע בעומק לצבורים אחרים. אפילו מאחינו ציבור נאמני התורה החרדים לא קיבלנו תמיכה. על מספר עצמות לא מזוהות בכביש 6 הם מרעישים עולמות יותר מאשר על עקירת בית קברות שלם בארץ ישראל.

במפגשים אישיים יש לנו תחושה של סימפטיה ותמיכה מחלקים גדולים בעם, אולם, תמיכה זו הינה שקטה ואישית. מבחינה ציבורית והנהגתית אנו בבדידות.

לעם ישראל כעם יש היסטוריה של בדידות. הבדידות של עם ישראל נובעת מהיותו אחר. עם ישראל מציב בפני העולם אתגרים שהעולם לא יכול להם. התביעה המוסרית שמתפתחת לקנאה הם היסודות של הבדידות הלאומית. בדרך כלל, יש גרעין שממש שונא ומתנגד לעם ישראל. לאותו גרעין יש מעגלים מעגלים שמצטרפים אליו, מי בקריצה ומי בשתיקה ומי שאינו יכול לצאת נגד.

בנביא ישעיה יש פסוקים רבים המתארים את מעמדו ומצבו של עבד ה'. לפי חלק מן המפרשים, עם ישראל כולו הוא עבד ה'. לפי חלק אחר, הכוונה על הצדיקים בתוך עם ישראל. חלק מן התופעות המתוארות הם הסבל והבדידות ואי הכרה במעלתו.

אין כוונתינו לטפוח לעצמנו על השכם ולומר שאנו ראויים להיקרא עבדי ה'. הלוואי ואנו כציבור נזכה להיות ראויים להיקרא עבדי ה', אולם,כהסברת תופעת הבדידות יש להתעודד מכך שתמיד עם ישראל היה בודד. כך גם בתוך עם ישראל, כשיש תנועה שמציבה רף גבוה, ולפעמים הרף הגבוה נתפס כאמירה מתנשאת ומתנכרת שאינה ערה לצרכים האחרים של האומה, נוצר מצב שקשה לאומה איתנו.

לאחר חמישים שנות מלחמה, עם ישראל צמא למנוחה. כל מי שבא ואומר לעם ישראל שכבר נגמרה המשימה ואנו יכולים לנוח בשלווה בגוש דן - מתקבל בברכה. אפילו שיש סימנים רבים שעדיין לא ניתן לנוח, נפש האדם תנסה לשכנע את עצמה שבעזרת ה' יהיה בסדר. יש צורך נפשי עמוק לאחר אלפיים שנות שנאה להיות חלק ממשפחת העמים (מבטא זאת בדרכים שונות שמעון פרס, כנציג של אליטות שמאלניות). נפשית, עם ישראל עדיין לא מוכן להיפך להיות מעצמה. בסך הכול הוא רוצה את נחלת האלוקים הקטנה שלו.

אנו באים באמירות גדולות בדבר יעודים גדולים של עם ישראל. והנה, סוף סוף יש מנהיג אחד שמוכן להתעמת עם הציבור הנחוש הזה. הנה יש מנהיג אחד שמוכן לעמוד אל מול כל הערכים והאמיתות, ולהיות חכם למרות שהוא לא צודק. עם ישראל מקבל זאת בשתיקה - אולי באמת יהיה טוב. חלקים אחרים שאידיאולוגית מתנגדים לרעיונות של בחירת וסגולת ישראל, ממש שמחים בדחיקת עמדתנו.

גם הציבור החרדי מבחינה ציבורית וכללית לא יכול להצטרף אלינו בקלות. חלקו מרגיש ניצחון אידיאי בדבר היחס למדינה. אולם, בעיקר נובע הדבר מאמונתם שישועת ישראל תלויה אך ורק בלימוד תורה ויראת שמים מסורתית, ולא בהתעסקות בצדדים הקיומיים כלכליים של העם. לא ניתן לבנינו ובנותינו להתחיל ולהקדיש את כוחם לדברים שאין אנו מאמינים בהם.

לאחינו נאמני התורה נאמר, שיתבוננו במציאות ויראו שעצת ה' היא שהקודש והלאומיות יורדים עתה בכריכה אחת מהשמים. הבגידה בלאומיות היא בגידה ביהדות. החולשה הלאומית היא חולשה בסגולת ישראל והבנת מעלתם של ישראל. המאבק סביב הארץ הוא המאבק הנוכחי, אולם, שרשיו במאבק כנגד התורה. גם מבחינתכם הפנימית, אנו בטוחים שדווקא ההתחברות שלכם אל הארץ גם תבנה אותכם ותעזור לכם בהקמת דור ישרים. אם עד עתה ההתנזרות ממעורבות בענייני הארץ נבעה משמירה מפני רוחות חילוניות - עתה הרוח הלאומית באה דווקא מתוך חיבור אל הקודש.

כלפי שאר האומה, אנו מתפללים שבעזרת ה' יהיה בסדר ולא תהינה צרות ומלחמות נוספות. אולם,יש חשש סביר שהגויים עוד לא החליטו לתת לנו מדינה על שטיח לבן. עדיף להכיר במציאות לפני שהמציאות תטפח על פנינו.

את אמרותינו הגדולות והאמוניות ננסה להלביש ב'לישנא דאינשי', ובכלים שמאפשרים יכולת שמיעה. אולם, זאת נעשה מתוך נאמנות לאמת ולגודל שבאמונתנו. זאת נעשה במפגשים אישיים פנים אל פנים, מפגשים שמפילים את המחיצות הרגשיות שבתוכנו.

אולי לאחר שהתבדו האשמות הנוראיות כלפי תנועתנו, על היותנו תנועה לא אחראית שתגרום למלחמת אחים - יהיה יותר קל לקבל גם תכנים ואמונות שבלבנו.

^ 1 פרק י"ט.

הרהורים מתוך משבר