ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- בינה לעתים
- כרך ב'
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- נושאים באמונה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
נשאלת השאלה מה גרם להופעת זרם זה בתוך התרבות היהודית? תופעה זו של פילוסופיה יהודית היא חדשה. העיון ההלכתי היה קיים כמובן מאז שניתנה התורה. גם חכמת הסוד, שאמנם השפה והמונחים השתנו מפעם לפעם, מלווה את תורת ישראל מאז ומקדם. הוא הדין למדרש, לפרשנות המקרא ולמוסר. ואילו הפילוסופיה היא תופעה חדשה בצורתה הספרותית, בדרך העיון שבה ובמגמותיה המופנות הן כלפי פנים והן כלפי חוץ.
במאה התשיעית והעשירית עלתה מאד קרנה של התרבות דוברת הערבית של הארצות המוסלמיות. תרבות, פירושו של דבר, עיסוק בחכמה, במדע, ברפואה, באסטרונומיה, בהנדסה ואדריכלות, בייצור מתכות, בתיאוריה מדינית, בכתיבה ספרותית-מדעית-ודתית מרובה בשפה הערבית. למעשה, המורשת הפילוסופית של הזמן הקדום, היווני, התרכזה באיזור הזה, במזרח התיכון. מרכזי התרבות היוונית הקדומה היו באלכסנדריה שבמצרים, בדמשק שבסוריה, באנטיוכיה שבתורכיה, ועוד. למעשה, הספרים של סוקרטס, אפלטון, אריסטו, תלמי ואחרים, היו מצויים בשפה היוונית. מכיוון שכל השטח הזה נכבש על ידי הערבים, כאשר בא תור הפריחה, תורגמו הספרים הללו לשפה הערבית וזכו לפירושים חדשים. קמו פילוסופים, הוגים ופרשנים דוברי וכותבי ערבית, כמו אל-פאראבי ואל-גזאלי, ואחר מכן אבן רשד ואחרים.
הפילוסופיה מתפתחת בשני כיוונים: כיוון אחד הוא הכיוון הביקורתי כלפי הדת, שהיתה יסוד התרבות בכלל והתרבות המוסלמית בפרט. הועלו שאלות קשות על טבעו של האל, על טבעו של העולם, על טיב ההכרה האנושית, על היכולת להוכיח במופת ובראיה, או בדרך הגיונית אחרת את עיקרי האמונה. הפילוסופיה הביקורתית היתה נחלת חוג קטן וצר מאד של אנשים, שלא פגעה באושיות החברה הערבית המוסלמית, מפני שרוב האוכלוסיה לא היו מודעים לה. אבל היה זה נושא מדובר ונלמד בחוגי המלומדים.
הכיוון השני ניסה דווקא להתאים בין הפילוסופיה והדת. ניסיון להוכיח או לפחות לתאר במונחים פילוסופיים את העקרונות הדתיים. נוצרו אסכולות מסויימות שכל אחת מהן התבססה על הנחות יסוד משלה.
באוירה הזאת, הן השאלות הביקורתיות והן ההוכחות לעיקרי הדת, היוו אתגר לקהילה היהודית ולעומדים בראשה - חכמי ישראל. כיצד להגיב הן על הביקורת הכללית על הדת, והן על הוכחות לדת מסוימת, האם הן מתאימות גם לדת היהודית או שמא ההוכחות מתאימות דווקא לאסלם. אלו היו הגורמים החיצוניים שהביאו לתגובה של חכמי ישראל.
גורם פנימי נוסף שתבע תשובות והתייחסות שיטתית ומסודרת נוצר בעקבות הפילוג הקשה בקהילה היהודית בבבל, פילוג שהתפשט גם לכיוון מצרים וארץ ישראל. זהו הפילוג הקראי. באמצע המאה השמינית קם ענן בן דוד, שמסיבות שונות, אידיאולוגיות או אינטרסים אישיים לאחר שנעלב מכך שלא הוענק לו כתר ריש גלותא, מרד במסורת הרבנית של תורה שבעל-פה, והכריז שהתורה שבעל-פה ונציגיה, גאוני סורא ופומבדיתא, מאחזי עיניים. תורה שבעל-פה אינה אלא המצאה של חכמים. עיקר העיקרים היא התורה שבכתב ואין צורך כלל בתורה שבעל-פה. עצם מציאותה של התורה שבעל-פה פוגעת בתורה שבכתב, באומרה שהתורה האלוקית שניתנה על ידי הקב"ה לא יכולה להיות מובנת ללא תוספות, המצאות ופירושים, ולכן, זו פגיעה במעשה האלוקי של מתן התורה. מכאן שאין צורך בתורה שבעל-פה וכל אחד יכול לפרש את התורה כראות עיניו, ובלבד שידקדק היטב בפסוקים ובמילים.
קמו לקראים חכמים משל עצמם, מדקדקים במקרא, שפרסמו כתבים, שלגלגו על התורה שבעל-פה בכללותה ועל חכמי התורה שבעל-פה ופירושיהם, ולגלגו על המדרש ועל שיטות הסקת המסקנות ההלכתיות. נוצרה מבוכה גדולה, ולא מעט אנשים, יש אומרים שכרבע מן היהודים, נמשכו אחר הכת החדשה. חכמי ישראל השיבו מלחמה שערה, וחיזקו גם את לימודי המקרא. הראו שרבים מאד מפירושי התורה שבעל-פה מתאימים ביותר לפסוקים, משלימים אותם ומשתמעים מהם ומהווים המשך אורגני וישיר לתורה שבכתב.
נוצר צורך לענות על השאלות העקרוניות של התורה שבעל-פה, עניינה ויחסה אל המקרא, ולהעמיד את היהדות על תילה. לצורך זה נכתב ספרו של ר' סעדיה גאון "אמונות ודעות", ולאחריו ר' יהודה הלוי הקדיש פרקים אחדים בספר "הכוזרי" לענין זה, ואפילו בכותרת עצמה נאמר: "נגד טענותיהם של החולקים על דתינו: מבין הנמשכים אחר הפילוסופיה, ומבין מאמיני דתות אחרות, ומבין המינים מבני ישראל" - אלו הקראים. ובמידה מסוימת, בעקיפין, אפילו ב"מורה נבוכים", אף שלמעשה הקראות כבר לא היתה גורם מאיים על היהדות, יש התייחסות סמויה לבעיית הקשר שבין המקרא והתורה שבעל-פה, בכך שעם תחילת החלק הראשון, עוסק הרמב"ם בדקדוק המקראות ופירושיהן, מעמיד שוב ושוב את הפרשנות הראויה והנכונה ביחס ללשונות המקרא, שתתאים לפירוש חכמי התורה שבעל-פה. כלומר, באופן עקיף, יש בספר זה התייחסות לטענות הקראים.
אם כן, שתי המציאויות הללו, הגורם החיצוני שהעמיד אתגרים חדשים, הן מצד הביקורת הגלויה על הדת בכלל, על הנחות היסוד שלה, והן מצד הפילוסופיה המוסלמית שניסתה ככל יכולתה להגן על האיסלם, ובכך ערערה על אמיתות הדתות האחרות ובכללן היהדות. והן הגורם הפנימי שנתהווה ממחלוקת הקראים. כל זה יצר צורך בחיבור מסוג חדש, חיבור שיטתי, על פי השיטה הפילוסופית ולא על פי השיטה היהודית המקובלת, כמו הפרשנות לתורה, או דיון מדרשי הלכתי. בשונה מן הדיון התלמודי, שם מובאת דעה, קושיה עליה, דעה אחרת, תשובה, וקושיה, והולך ומתעבה המעגל, במרכזו דיון ולא הרצאה רציפה של הנחה ומסקנה. כאן נוצרה שיטה חדשה שיש בה הנחות יסוד, חלוקה לפרקים ולנושאים, והרצאה רציפה לפי הגיון ליניארי-קווי, כלומר, דבר אחר דבר, סיבה ותוצאה, הנחה ומסקנה.
הספרות הפילוסופית היהודית, ברובה הגדול, נכתבה ערבית. אמנם, כבר נכתבו חיבורים הלכתיים של הגאונים בשפה ערבית. לכך יש שתי סיבות: האחת כדי שהדברים יהיו מובנים לכמה שיותר יהודים ולא-יהודים. על אף שבדרך כלל החיבורים נכתבו בכתב עברי ולא בכתב ערבי ולכן לא יכלו להקרא במישרין על ידי לא-יהודים. אך בעקיפין הנגישות גם ללא-יהודים היתה רבה ונוחה יותר. הסיבה השניה היא מפני שהשפה הערבית היתה שפת התרבות, בה היו כבר כל המונחים והמושגים. לעומת זאת, השפה העברית לא היתה מספיק מפותחת בתחום זה, מפני שלא היתה שפת דיבור, ולא התפתחה במהלך הדורות, וממילא לא קלטה, באופן טבעי, את כל המילים החדשות והמושגים החדשים.
לכן, מפעל התרגום הגדול של משפחת אבן תיבון 1 , מפעל אדירים היה. כאן היה צורך להמציא את השפה כמעט מחדש. ההכרח להביא ליהודים שלא קראו ערבית, יהודי פרובנס ולאחר מכן יהודי אשכנז, את הספרות הגדולה הזו, רק הוא יצר את המפעל התרבותי הגדול של התרגום, ואיתו את מילון המונחים הפילוסופיים שהיה בשימוש מאז משך מאות שנים בקרב הוגים, מלומדים ותלמידי חכמים שעסקו בפילוסופיה והשכלה יהודית.
^ 1. משפחת אבן תיבון - משפחת מתרגמים מערבית לעברית: יהודה אבן תיבון (1120-1190) תרגם את ספר אמונות ודעות, ספר הכוזרי ועוד. שמואל, בנו, (1160-1230) תרגם את מורה נבוכים ועוד כתבי רמב"ם. משה, בנו, תרגם את ספר המצוות ואת מילות הגיון לרמב"ם, ועסק בתרגום בתחום הפילוסופיה, הרפואה, האסטרונומיה והמתימטיקה.
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
שלוש המצוות שנצטוו ישראל בכניסתם לארץ ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
סוכת עראי דיגיטלית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן בטחון התשובה אפילו בזמן החטא
אורות התשובה פרק ו פסקה ב'
הרב מסביר שהתשובה תמיד שרויה בלב האדם אפילו בשעת החטא, רק שכח זה לא מופיע כעת אלא גנוז הוא ומחכה לשעה שבא האדם יחזור בתשובה. דבר זה נותן לאדם ביטחון לחזור בתשובה כי הוא מבין שבעצמותו הוא טוב והחטא הוא רק חיצוני לו.
אור החיים על הפרשה דרכים לקניין תורה ע"פ שמות בני יששכר
אור החיים על פרשת פנחס חלק ב'
חזרת ישראל מהגלות, האור החיים לומד את השמות של בני יששכר בתור משל ללומדי התורה.
וירא הייחודיות שברות המואביה
הקשר בין ישראל לעמון ומואב - ג'
ישנו עניין פנימי וחיובי בעמון ומואב שקיים רק אצל הנקבות שבהם, ובזכותו אנו מקבלים אותן לבוא בקהל. מהו אותו הדבר? כיצד זה מתבטא ברות המואביה ובנעמה העמונית? וכיצד עניין זה מייחד את מלכות בית דוד?
תורה והלכות ציבור גואל הדם
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
דין גואל הדם. רוצח במזיד נהרג. רוצח באונס פטור. רוצח בשוגג. גלות לעיר מקלט. גלתה סנהדרין וביטול עונש מוות. חוק לביטול עונש מוות. אחריות גואל הדם להעמדה לדין את הרוצח במזיד. חוק זכויות נפגעי עבירה. גואל הדם בזמן הזה. מצווה או היתר לגואל הדם להרוג את הרוצח בשגגה.
מידות הראי"ה השקפת עולם ואמונה
אמונה י"א - י"ב
השיעור עוסק בהשקפת העולם הישראלית, הרואה בעולם החומרי הנוכחי מצב זמני, חסר ומקולל מימי חטא אדם הראשון, שעתיד להגיע לתיקון ולגאולה שלמה. בנוסף, השיעור מנתח את התפתחות האמונה בעם ומסביר כיצד האדם נדרש לזקק את תפיסת האלוהות מתיאורים גשמיים וילדותיים כדי להגיע להבנה רוחנית, עמוקה וטהורה יותר.
תשובה התשובה בהשקפתו הגדולה של הרב זצ"ל
הקדמה: חשיבות הספר "אורות התשובה" | חידוש הראי"ה במבט על התשובה | העמקה ביסוד שהעולם שב לשורשו – נפילת העולמות | שלושת מעגלי התשובה | חשיבות המבט הגדול לדורנו | הכרחיות התשובה | תשובה מאהבה | התבוננות בעולם | כח הרצון וחשיבותו | עיקר האדם – רצונו | הרצון – בלתי מוגבל | הרצון עצמו פועל | הדרכות מעשיות: רצון דרצון, הפער הרצוי
ארץ ישראל ומצוותיה מצוות יישוב הארץ ותהליך הגאולה
מתוך עיון במשנת הרצי"ה ובמשנת הרב יששכר טייכטהל הי"ד
למה מצוות יישוב הארץ כל כך מרכזית? | האם מצוות יישוב הארץ נוהגת בזמן הזה? | שלוש השבועות | רבנו חיים בתוס' כתובות | השמטת הרמב"ם, מגילת אסתר | האם אנו בתהליך גאולה? | הגאולה לא צריכה להיות נסית? | הדור לא ראוי? | התהליך נעשה על ידי כופרים? | יש חשש שיתקלקלו בארץ מה'ציונים הכופרים'? | האם בסוף המדינה תונהג בדרך התורה? | היחס למדינת ישראל
פנחס מהות התפילה וסוד המנהיגות
שיחת מוצ"ש פרשת פנחס
הרב בוחן את משמעותה העמוקה של התפילה כתחליף לקורבנות, תוך הדגשה על פי הזוהר שדווקא "תפילת העני", הבאה מתוך לב נשבר וענווה, היא התפילה הרצויה והגבוהה ביותר לפני בורא עולם. בנוסף, הרב מסביר שמנהיג אמיתי נמדד ביכולתו להרגיש את רוח העם, להתחבר לרצונות הפנימיים של הציבור ולהוביל אותו מתוך מסירות נפש ואמונה.
יסודות התורה והאמונה משיח בן יוסף, מקורו ומשמעו
הארכנו לבאר את עניינו של משיח בן יוסף לפי הדעות והמסורות השונות, וביארנו מדוע הרמב''ם השמיטו ולא כללו לא בין עיקרי האמונה ולא בכל כתביו. עוד ציינו שלושה פירושים שפרש בענינו מרן הרב, הראי''ה קוק זצ''ל, בשלוש רבנויותיו בזוימל, בבויסק וביפו. ולבסוף למדנו על חשיבות היסודות שלימד מרן הראי''ה בעניינו של משיח בן יוסף, וכיצד הם עומדים בעצמם, אפי' בלא קשר לתלייתם כפירוש למהות משיח בן יוסף.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מערכת היחסים בין הקודש לחול
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ה'
אחרי שנות הגאולה הקודש מתגבר, החול יכול להתגבר גם כן, אבל זה גורם להם להתעמת.
פנחס פרשת פנחס – זה הזמן שלך
מדוע מקפידה התורה על זמנים ומועדים? למה חובה לקחת הזדמנויות בזמן ולא לאחר? התזמון האלוקי ומשמעותו האישית והלאומית
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א הצימאון לאלוקים
דרך הקודש ג' פסקה י - י"ב
הקדושה מתגלה בנשמתו של האדם בצימאון לאור ה', ומי שיש לו צימאון כזה צריך להכיר את תכונתו ולנהל את חייו על פייה. אסור לכבות את הצימאון הזה. אך צריך לדעת לאזן את הצימאון הזה בחיבור לשכל.
מאמר שלישי אור החיים - מדרגת החסיד האמיתי
מאמר שלישי המשך סיכום פסקאה י"א
הרב עוסק בפירושיו המעמיקים של אור החיים הקדוש למידת יראת השמים ולמדרגתו הגבוהה של ה"חסיד", אשר אינו מסתפק בקיום מצוות מתוך חובה ופחד, אלא פועל מתוך אהבה טהורה במטרה לעשות נחת רוח לבוראו. כמו כן, מובאים בשיעור סיפורים על שקידתו העצומה בתורה והסבר עמוק על כך שנשמתו מהווה בחינה של נשמת משיח המצויה בכל דור.
י"ז בתמוז איך חלה תענית?
למה חייבים לקבל תענית? ולמה דווקא מבעוד יום, הרי אפשר לאכול עד עלות השחר? על הקדושה שבתענית ומשמעותה, ועל סדר התענית אצל חז"ל ובזמננו.
