ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
הפרוטה לא היתה מצויה בכיסו של ר' יוסף דב. במקום לשכור עגלה, הוא לבש בגדי עגלון וביקש מאחד מעגלוני המקום שייקח אותו עמו, ובתמורה ישמש כעוזר שלו. הוא קיבל על עצמו עבודות בזויות ביותר. העגלון ציווה עליו למרוח זפת רותחת בגלגלי העגלה, והעביד אותו ללא רחמים בעבודה קשה. ר' יוסף דב עדין הנפש השתדל בכל מאודו לקבל את הייסורים הללו באהבה.
עברו כמה ימים, ואז הגיע סוחר שביקש שייקחו אותו בעגלתם לברודי. ר' יוסף דב שמח מאוד על ההזדמנות שנפלה בחלקו להגיע לעירו של רבי שלמה קלוגר.
לאחר שהכין עם העגלון את העגלה, החלו בנסיעתם. לאחר כמה שעות ביקש העגלון מר' יוסף דב להחליף אותו בהחזקת המושכות כדי שיוכל להירדם לזמן מה ולהחליף כוחות. בעודו אוחז במושכות הסוסים, הרהר ר' יוסף דב כי בעוד כמה שעות הם עתידים להגיע ל אעירו של גאון ההלכה. כיצד יכנס ויישב לפניו ללא הכנה ראויה?!
בעל העגלה וגם הסוחר היו שקועים בשינה. ר' יוסף דב החל לשנן לעצמו איזו סוגיה קשה, שאותה התכוון להרצות לפני רבי שלמה קלוגר. הוא התרכז בנבכי הסוגיה העמוקה, שקע במחשבותיו הדקות, ולא שם לבו לכך שהעגלה ירדה לגמרי מהדרך, והסוסים מסתובבים סתם כך באיזה מקום שומם... לפתע נחבטה העגלה. העגלון התעורר וראה כי העגלה סטתה לגמרי מהדרך, ועוזרו אפילו אינו מבחין בכך. זעמו התעורר והוא שאג על ר' יוסף דב: "שוטה שכמוך! מדוע אינך משגיח על הסוסים?!"
ואם לא די בכך, הרים העגלון את ידו והכה את עוזרו באומרו: "אינך ראוי להיות עגלון!"
לבו של ר' יוסף דב נשבר בקרבו. עד כה הורגל למרותם של רבנים עדיני נפש, והנה הוא טועם מנחת זרועו של עגלון מגושם. למרות זאת קיבל את ייסוריו באהבה. הרי מה הייסורים החולפים הללו לעומת התכלית שיזכה ללמוד כיצד לפסוק הלכה מפי הגאון הגדול?!
לאחר זמן מה הגיעה העגלה לברודי. ר' יוסף דב נפרד מהעגלון והלך לדרכו כשהוא לבוש בבגדי עבודה, פניו וידיו מלוכלכות בזפת. הוא שאל את תושבי העיר היכן מתגורר הרב של ברודי. האנשים תמהו מה העגלון הזה מחפש אצל רבי שלמה קלוגר ונדו לו בראשם. לאחר חיפושים מרובים הצליח ר' יוסף דב להגיע לבית הרב.
הרב שלמה קלוגר הביט בעגלון הצעיר ותהה על רצונו. בטרם בירר מהי כוונתו, החל ר' יוסף דב לשאת ולתת בדברי תורה. מרגע לרגע התגלה כישרונו העצום ורוחב דעתו. הגאון נדהם לשמוע דברים כה נפלאים, ובפרט מאדם שפניו וידיו וגם בגדיו מלאים זפת. הוא שאל את האורח לזהותו. אז הסתבר לו שמדובר בתלמיד חכם מופלג שהגיע מישיבת וולוז'ין כדי לקבל ממנו דרך בחוכמת הפסיקה, וכי הגיע כעוזר לעגלון בגלל שהפרוטה אינה מצויה בכיסו. הרב ביקש ממנו להיכנס מיד לבית המרחץ, נתן לו בגדים חדשים וביקש לארחו בביתו.
הגיע יום השבת. רבי שלמה קלוגר ביקש מהאורח שידרוש בבית הכנסת הגדול בעיר. ר' יוסף דב התנגד בתחילה, אבל מחמת שהרב פקד עליו ואין מסרבין לגדול, הסכים בעל כורחו. הוא דרש בפלפול עמוק לפני הקהל הרב שהתכנס בבית הכנסת, וכולם התרשמו מאוד מדרך הרצאתו ומגאונותו בתורה. בתוך הקהל הרב ישב גם העגלון שהעביד את ר' יוסף דב בפרך, ביזה ואף הכה אותו. הוא התבונן בפנים המוכרות ונוכח לדעת שמדובר ב'עוזר' שלו...
בסיום הדרשה הנפלאה ניגש העגלון ברעדה לר' יוסף דב וביקש ממנו בדמעות שיסלח לו על שהתנהג כך כלפיו, מפני שלא תאר לעצמו במי מדובר. ר' יוסף דב הרגיע את העגלון הנסער, מחל לו על הכול, ואף הודה כי צדק בדבריו שאין הוא ראוי להיות עגלון...
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.












