ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רוברט חי בן מרים
שאלה: האם מותר לשחק בשבת בשחמט, דמקה, וכן משחקי כדור ביתיים?
תשובה: נחלקו דעות הפוסקים בעניין זה. אמנם לכל הדעות ראוי שלא לעסוק במשחקים בשבת משום ביטול תורה, שכן עיקר ייעודה של השבת לעסוק בתורה ולהתענג בסעודות ובשינה, וכפי שאמרו חכמים (ירושלמי שבת טו, ג): "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בדברי תורה". עוד אמרו חכמים (תדבא"ר א): "אע"פ שאתם עושים מלאכה כל ששה ימים, יום השבת יעשה כולו תורה. מכאן אמרו, לעולם ישכים אדם וישנה בשבת, וילך לבית הכנסת ולבית המדרש, יקרא בתורה וישנה בנביאים, ואחר כך ילך לביתו ויאכל וישתה, לקיים מה שנאמר (קהלת ט, ז): לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך".
וכבר הזכרתי בעבר בטור זה, שלהלכה צריך לחלק את יום השבת, חציו לעונג גשמי בשינה ואכילה, וחציו לעונג רוחני של לימוד תורה ותפילות (פסחים סח, ב; או"ז, סמ"ג, רבנו ירוחם, יש"ש ועוד רבים). ואם יעסוק אדם במשחקים, יאבד את הזמן היקר והמקודש של השבת על דברים בטלים, ויתקשה להקדיש את מחצית השבת ללימוד תורה. ומכל מקום נחלקו הפוסקים בשאלה האם יש איסור ממש לשחק במשחקים בשבת.
דעת המתירים

רביבים (808)
הרב אליעזר מלמד
299 - דיני חינוך
300 - האם מותר לשחק בשבת?
301 - אובמה נגד חזון הנביאים
טען עוד
דעת האוסרים
מנגד כתבו כמה אחרונים, שאסור לשחק בשום משחק בשבת. וכנגד מה שאמרו המקלים שמשחק השחמט מחכים, השיבו שאינו מחכים כל כך, עד שיהיה מותר עבור כך לשחק בו בשבת (מהר"א ששון). וכיוון שאסור לשחק במשחקים בשבת, ממילא כלי המשחקים הם מוקצה.
גם החיד"א (ברכ"י שלח, א) הזכיר כמה פוסקים שהתבטאו בחריפות יתירה נגד אלו המשחקים בשבת קודש במשחקים שונים. ואמנם הרב 'כנסת הגדולה' העיד על איזה רבנים גדולים ששיחקו שחמט בשבת. אולם השיב על כך החיד"א: "הנח לגדולי ישראל שוודאי מעשיהם לשם שמים, שאפשר דהוי (שהיו) חולים בחולי השחורה (סבלו מדיכאון), ומשום רפואה לאסוחי דעתייהו בבא 'דואג' ולמהדר אתלמודייהו וכיוצא קעבדי". כלומר, שהיו אותם חכמים משחקים כדי להסיח דעתם מדאגתם, וכדי שיוכלו מתוך כך לחזור לתלמודם. אבל למי שאינו סובל מדיכאון, אין היתר לשחק. ולכך נטה הרב יוסף חיים מבגדאד ('רב פעלים' ח"ב יו"ד ל). וכן כתב בפתח הדביר (שלח, ד) בתגובה לדעת אחד הגדולים שהתיר, שלמרות כבודו, "אחר נשיקת הרצפה אלף פעמים, נראה שגם שחמט אסור, כי הוא עצמו מוקצה".
על מה נחרבה טור שמעון
שאלו חכמים בירושלמי (תענית ד, ה): 'טור שמעון', שהיו מרבים לתת בו צדקה ולכבד את השבת, מפני מה חרב? והשיבו שיש אומרים מפני הזנות, ויש אומרים מפני שהיו משחקין בכדור בשבת.
ופירש הרוקח (סי' נה) שבגלל משחק הכדור היו "בטלים מן התורה". וזה היסוד לדעה שאסור לשחק במשחקים שונים בשבת. וכיוון שאסור לשחק, המשחקים מוקצה (עיין 'שיבולי הלקט' קכא).
ויש מפרשים שחטאם היה שטלטלו את הכדור ברשות הרבים (גר"א), וממילא אין ללמוד מזה איסור לשאר המשחקים שמשחקים בבית.
הלכה למעשה למנהג ספרדים
לדעת רוב פוסקי הספרדים, צריך להחמיר שלא לשחק כלל בשבת, מפני שהשולחן ערוך (או"ח שח, מה) פסק שאסור לשחק בכדור בשבת ושהוא מוקצה, וכוונתו לומר שכל המשחקים הם מוקצים. אמנם יש סוברים שהשולחן ערוך החמיר רק בכדור מסוג מסוים שמשחקים בו בחוץ והוא מלוכלך מאוד, שהוא מוקצה, אבל בשאר המשחקים לא החמיר. ולכן גם ספרדים שרוצים להקל, יש להם על מה לסמוך.
מנהג אשכנזים
רבים מהאשכנזים נהגו להקל לשחק בשבת, וכפי שכתב הרמ"א (שלח, ה) שכל זמן שאין משחקים על כסף, אין בזה איסור. אולם גם הפוסקים האשכנזים כתבו שלכתחילה עדיף שלא לשחק בשבת, הן מפני שהזמן הפנוי של השבת צריך להיות מוקדש ללימוד תורה, והן מפני שנכון לחוש לדעת הסוברים שכל המשחקים אסורים בשבת ('מגן אברהם' שלח, ה, 'משנה ברורה' שלח, כא).
ויתכן מאוד, שבזכות עמדתם הנחרצת של רבים מפוסקי הספרדים, רבים מבעלי הבתים הספרדים רגילים כיום להרבות בלימוד ביום השבת. ואילו באשכנז, שההוראה היתה רק שלכתחילה יש להחמיר, רבים נהגו להקל לשחק בשבת, ומתוך כך מתבטלים מתורה. וראוי גם לאשכנזים לנהוג כדעת המחמירים, ולהרבות על ידי כך בלימוד התורה ביום השבת.
ההלכה לילדים קטנים
מצווה לחנך את הקטנים להרבות בלימוד התורה בשבת, ונכון לחנכם למעט במשחקים, כדי שלא יתרגלו לאבד את הזמן היקר והמקודש של השבת על דברי חול. וככל שהם מתקרבים יותר לגיל מצוות - כך צריך לעודדם יותר לעסוק בתורה ולמעט במשחקים. וטוב שההורים עצמם ילמדו עם ילדיהם, ויקיימו בזה את המצווה (דברים יא, יט) "ולימדתם אותם את בניכם לדבר בם". בנוסף לכך, נכון לכל קהילה לייסד שיעורים רבים לילדים בשבת.
עם זאת, לדעת רוב הפוסקים מותר לילדים לשחק בשבת. ואמנם יש סוברים שלמנהג ספרדים, גם לקטנים שהגיעו לחינוך אסור לשחק בשבת, אבל מנגד, יש סוברים שגם למנהג ספרדים מותר לקטנים לשחק בשבת. והרוצים להקל יש להם על מי לסמוך.
משחק על כסף מדומה כמונופול
לכתחילה גם ילדים צריכים להימנע מלשחק במונופול ובשאר משחקים שיש בהם רווחים מדומים של כסף או רכוש. והרוצים להקל יש להם על מה לסמוך. אבל גדולים, גם אם נוהגים כדעת המקלים, בזה ראוי שיחמירו.
אבני פלא ולגו
מותר לילדים לשחק באבני פלא ולגו, לבנות מהם צורות ולפרקם. וכן מותר לילדים לעשות מנייר צורות כדוגמת אוניה ומטוס. אבל גדולים, גם אם הם מקלים לשחק בשבת, נכון שבזה יחמירו, מפני שיש סוברים שהדבר אסור משום מלאכת 'בונה'. וילדים, שחייבים לשמור שבת רק מדין חינוך, יכולים לנהוג בזה כדעת רוב הפוסקים שהקילו. אבל גדולים, שצריכים לשמור שבת מהתורה, נכון שיחמירו.
מקומה של ארץ ישראל בתורה
מעת לעת אנשים שואלים על ערכה של ארץ ישראל, שכאילו המתנחלים עוסקים יותר מדי במצווה זו ומגזימים בערכה. ואמנם נכון, צריך להיזהר שהעיסוק במצווה אחת לא יגרום לחולשה במצוות אחרות. אך יחד עם זאת חובה לדעת כי ערכה של ארץ ישראל הוא מיסודות התורה. וכל מי שלומד תורה בישרות רואה זאת. וכיוון שלמרות כל מה שכתוב בתורה, יש אנשים שמפקפקים בכך, אמרתי בליבי, השנה הזאת אקדיש מעט מן הטור כדי להפנות את תשומת הלב למקומה המרכזי של ארץ ישראל.
הנה בפרשתנו מצטווה אברהם אבינו "לך לך" לארץ ישראל. והוא מגיע לאלון מורה היא שכם שבלב השומרון, וה' מתגלה אליו ואומר: "לזרעך אתן את הארץ הזאת" (בראשית יב, ז). והכוונה לכל ארץ ישראל, אבל הדגש המרכזי הוא על המקום הזה שבו הוא נמצא - בשומרון, שביחד עם ארץ יהודה ובנימין הוא לב הארץ. ומוסיפים חכמים (רש"י שם) שבהיותו בשכם הראה ה' לאברהם "הר גריזים והר עיבל, ששם קיבלו ישראל שבועת התורה".
ובעקבות הרעב נאלץ אברהם לרדת מצרימה, וכשהוא חוזר לאזור בית אל, מתגלה אליו ה' פעם נוספת ואומר: "שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם, צפונה ונגבה וקדמה וימה. כי את כל הארץ אשר אתה רואה, לך אתננה ולזרעך עד עולם. ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ - גם זרעך ימנה" (בראשית יג, יד-יז). ובתוך כך למדנו, שבזכות ירושת הארץ זוכים לריבוי הבנים. ועוד למדנו, שדווקא מתוך המקום שבו הוא נמצא, מבית אל שבהרי בנימין, נצטווה אברהם אבינו להשקיף על מרחבי הארץ כולה, ולדעת שהיא כולה מיועדת לזרעו. ומתוך כך נמשך הציווי: "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה". ואברהם הולך לאזור חברון.
ושוב חוזר ה' לומר לאברהם אבינו בברית בין הבתרים: "אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה". ואברהם דואג ושואל: "במה אדע כי אירשנה" (בראשית טו, ז-ח).
ושוב אנו לומדים בהמשך על מצוות ברית המילה, שאף היא כרוכה וקשורה לארץ ישראל, שעל ידי הברית אנו נוחלים את הארץ, שנאמר: "ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך, את כל ארץ כנען לאחוזת עולם, והייתי לכם לאלוקים" (בראשית יז, ח).
והנה עתה אנו זוכים לחזור להתנחל בארץ אבותינו, במקומות הקדושים בהם נאמרו ההבטחות האלוקיות, וככל שיתרבו העולים להתנחל בהרים, כך נזכה יותר לממש את ההבטחה האלוקית, וייסכר פיהם של אויבינו, ונזכה לשכון לבטח בארצנו.
למעבר למאמר המשך בעניין משחקים בשבת לחץ כאן
מתוך העיתון בשבע

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

רמב"ם וכוזרי

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

מי יושב במקום שלי?

מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

אנחנו קודש למענך

איך לא להישאר בין המצרים?

גאולת מצרים מאז ועד היום
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.

יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.

כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.

אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.

אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.

אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.

רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !

אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית

בלק פרשת בלק – הנחל הישראלי
מה טובו אוהליך יעקב כנחלים נטיו? מה הקשר בין אוהל לנחל? על איזה נחלים מדובר? ומה יש לנו ללמוד מכך על האוהל הישראלי בדורנו

מאמר שלישי זהירות החסיד במצווות
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ט' - י"א
תיאור עבודת החסיד וההקפדה על קיום פרטי כל המצוות.

יסודות התורה והאמונה ימות המשיח והשיאים המצופים שבאחריתם
המשכנו להתקדם ביסודות השייכים להשגחה. אחר שלמדנו בשיעור הקודם על עולם הנשמות, תחיית המתים והעוה''ב, המשכנו בשיעור זה להבהיר את עניין ימות המשיח. לשם כך חילקנו בימות המשיח בין ראשיתם לאחריתם. על ראשיתם הרחבנו שהאמונה בהם היא יסוד תורה המפורש בה בפרשת נצבים ובברכות בלעם, ודיברנו על ההשלכות המעשיות וההלכתיות המתחייבות בשלב זה. התייחסנו גם לויכוח עם סאטמר בנושא נקיטת היוזמה בקידום השלב הזה. אחר, התייחסנו גם למחלוקות שישנם על אופיים של אחריתם של ימות המשיח, ועל מציאות הניסים ושינויי הטבע בשאותה התקופה העתידית המאושרת.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן הקודש כצורה לחומר
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ה'
החומר צריך להיות איתן ומוכשר ועל גביו יכול לבור הקודש בצורה שלמהשמתאימה לעולם שלנו, קודש תנועתי ומשתלם

תורה והלכות ציבור סמכויות בתי הדין
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
סמיכת חכמים | חידוש הסמיכה | שלא תנעול דלת | שליחותיהו

















