ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- במהלך השירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
כולנו פוגשים בהם. בשירות המילואים או הסדיר, בשגרה ובשדה-הקרב, בדאגה לכשרות ביחידה, בשמירה על דיני הצניעות בצבא, או בשיעורי התודעה-היהודית. על רקע קורס הרבנים-הצבאיים שמתקיים בימים אלו, תעסוק הבמה השבוע בראייה התורנית של תפקיד הרב-הצבאי ביחידתו.
הכהן המשיח
הרב אביחי רונצקי שליט"א, הרב הראשי לצה"ל
עיקר תפקידו של הרב הצבאי הוא חיזוק רוח הלחימה של החיילים, כדי שיוכלו לנצח במלחמה. אמנם, מפקד היחידה אחראי על ניהול הלחימה, אך לשם כך הוא מסתייע באנשי מקצוע. וכמו שיש למפקד אנשי מקצוע שמלמדים את החיילים להפעיל כלי נשק כאלה או אחרים, איש המקצוע שמסייע למפקד בנושא חיזוק רוח הלחימה של החיילים - הוא רב היחידה.
על הרב לחזק את רוח הלחימה, על-ידי הנחלת רוח היהדות וערכיה ביחידה, תוך הדגשת המישור הלאומי של הקשר עם ארץ ישראל ועם עם ישראל לדורותיו. הרב צריך לגרום לכך שהחייל יראה את עצמו כטבעת בשרשרת הדורות של האומה. עם ישראל קיים דורות על גבי דורות, מעין מרוץ שליחים, שכחלק ממנו גם החייל נושא את הלפיד.
חייל שיש לו הבנה עמוקה כזו של מקומו בעם ישראל, ושל הקשר בין העם והארץ, הוא חייל הרבה יותר טוב, עם יותר תעצומות נפש להתמודד עם כל הקשיים שעוברים על החיילים בזמן המלחמה.
בהקניית ערכים אלו יש לרב יתרון גדול. הרב הוא מעין "איש ביניים" - הוא לא חייל ולא מפקד, נקודה זו נותנת לו המון חופש פעולה, וזהו כוחו.
אני רואה את הרב בעיני רוחי, לא כ"מרצה אורח" שמגיע מדי פעם ליחידה, אלא כחלק בלתי-נפרד ממנה. הרב הצבאי צריך להיות עם החיילים ביום ובלילה, בימי חול ובשבתות, באימונים ובמסעות, רק כך יוכל ליצור קשר עמוק עם כל חיילי היחידה, לרומם אותם, לשוחח עמם על הקשיים שמלווים אותם, וגם לעסוק בהנחלת ערכים אלו.
בימים אלו אנו מיישמים רעיונות אלו בקורס הרבנים-הצבאיים השלישי שמתקיים בבה"ד 1. כחלק מהקורס, הרבנים-הצבאיים העתידיים, מתאמנים יחד עם צוערים של יחידות קרביות בבה"ד, ועוברים הסמכות שונות שיסייעו להם בתפקידם בגדוד.
עם זאת, אין לשכוח כי ההקפדה על כל התחומים ההלכתיים כשמירת השבת, הקפדה על כשרות ועוד, הם בסיס תפקידו של הרב הצבאי.
מחנך כל הגדוד
הרב מרדכי פירון שליט"א, הרב הראשי לצה"ל לשעבר
הרב הצבאי הוא מורה-דרך רוחני, לפי השקפת עולמה של היהדות. במסגרת תפקידו הוא חייב בראש ובראשונה, לשאוף לחנך את היחידה כולה לאורה של תורה, להחדיר עקרונות וערכים של תורת ישראל לכל הצבא כולו ולא רק לחיילים הדתיים שביחידה. ימי עיון אותם יארגן הרב, בהם ישתתפו כל חיילי היחידה, מהקצונה הבכירה ועד לחייל הפשוט, יכולים לסייע להקניית ערכים אלו.
אמנם, חינוך כזה לא יכול לבוא בדרך של כפייה או אילוצים, אלא בדרכי-נועם, כך שערכי הרוח והמוסר של היהדות, ילוו את החייל גם לחיים האזרחיים.
השקפת עולם איננה מתבטאת רק בעולם הרוח, אלא נוגעת גם למעשה, על-ידי קיום תורה ומצוות, איסורים והיתרים. ולכן חייב הרב הצבאי לדאוג לכך שהחיים הכלליים, ברשות-הרבים של יחידתו יהיו לפי הוראות התורה, בהתאם לפקודות מטכ"ל. אמנם, בתחום האישי, אין לכפות או ללחוץ.
התפיסה שצריכה ללוות את הרב-הצבאי בכל דרכיו צריכה להיות, כי הוא נציג השקפת עולמה של תורת ישראל. לכן, כאמור, בראש ובראשונה עליו לייצור תפיסת עולם רוחנית, תוך הקניית ערכים ויסודות של תורת ה' לחיילים, אך גם להקפיד על קיומם המעשי של ערכים אלו בתחומי אחריותו.
הסולם של הגדוד
הרב זכריה בן-שלמה שליט"א, ראש הגרעין התורני "אורות יצחק" במודיעין
חוץ ממה שהרב צריך להכשיר את עצמו לתשובות צריך הוא לעורר ולהכשיר את קהל עדתו לשאלות, בבחינה זו של: 'מי שאינו יודע לשאול - את פתח לו', ועל הרב בעצמו מוטל התפקיד לברוא וליצור את הצורך והנחיצות ברב
הנחת היסוד היא כי הרב הצבאי אינו יכול לעסוק גם בחינוך הגדוד, גם להקפיד שתשמר ההלכה בצורה המקסימאלית במסגרת הצבאית וגם להיות לוחם. כנראה משום שבדורנו אין אדם כזה. ככל שירצה להיות "שלם" ביותר תחומים, כך כל תחום בפני עצמו יהיה שטחי ורדוד (עיין "מפניני הרב" עמ' רל"א).
לכן, ראשית, עלינו להתבונן איך מתארים לנו חז"ל את דמות הרב. כותבת הגמרא (מועד קטן י"ז): "מאי דכתיב: 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיו כי מלאך ה' צבאות הוא' - אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו. ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיו". מכך לומד הרמב"ם (הלכות תלמוד-תורה ד') כי "הרב שאינו הולך בדרך טובה אף על פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכין לו, אין מתלמדין ממנו עד שובו למוטב".
לאמור, צריך הרב להיות שלם גם במידותיו והתנהגותו, ולא רק בידיעותיו. כל יהודי צריך שיראתו תהיה קודמת לחכמתו - להיות בעל יראת שמים ומידות, קל וחומר רב המהווה דוגמה לאחרים. אחת היא, בין רב צבאי ובין רב אזרחי.
לאחר הדגשת נקודה זו, נשאל - מה תפקידו של הרב?
כותב הראי"ה קוק זצ"ל (אגרות הראי"ה ב' תשכ"ו): "מוצא אני את עבודת הרבנים לא בתוכן המעשי של בנין האומה החומרית, כי אם בהשפעתם לחַבב את הדעות המביאות לאימוץ וסידור אורגני לאומי, לחַזק את ההכרה הלאומית, ולאַמץ ידים רפות של פועלים מוכשרים לעבודה זו, לעַדן את המחשבות ולחדדן, ולהַרבות בהן אמונה אמיצה ועמוקה משפעת הגיוני קודש העצורים בנשמתם ולהעלות בזה את התחיה הלאומית כולה למרומי הקודש שמשם לוקחה".
נשים לב, כי הבניינים השימושים של הפעלים שמשתמש בהם הרב, הם פיעל והפעיל, ומכאן נאמר כי תפקיד הרבנים הוא הפעלת וחיזוק האומה.
נראה כי דברים אלה מבוארים, בדברי הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל : "בדורות שלפנינו - עיקר תפקיד הרב להכשיר רק את עצמו להיות עמל תמיד בתורה כדי שיוכל להיות משיב כהלכה על כל מה שישאלו ממנו, כי אז התורה היתה חביבה על כולם. אולם בזמננו, צריך הרב להתעניין ולקחת חלק בכל עניני הציבור בכדי להכניס שם את הקודש, ולהשגיח שכל דבר ודבר יסודר על פי רוח התורה".
ולכן חוץ ממה שהרב צריך להכשיר את עצמו לתשובות צריך הוא לעורר ולהכשיר את קהל עדתו לשאלות, בבחינה זו של: 'מי שאינו יודע לשאול - את פתח לו', ועל הרב בעצמו מוטל התפקיד לברוא וליצור את הצורך והנחיצות ברב, על ידי זה שיעמוד תמיד על המשמר ולדבר אל העם השכם והערב ללמד ולהוכיח ולהורות להם את הדרך הישרה אשר ילכון בה.
הווי אומר, בדורנו, הדרישה מהרב לרומם את קהל עדתו, מורה כי התפקיד לא הצטמצם אלא אף גדל והתעצם, הן בזמן הנדרש מהרב, הן בידיעותיו והן בכלים ודרכים להעבירם אל העם, ובמסגרת הצבאית על אחת כמה וכמה (ועיין עוד מה שכתבתי ב"הלכות צבא" עמ' 724 - "נכסי צאן ברזל" לרב הצבאי).
הרב הינו מחבר הספר 'הלכות צבא'
לקריאת תגובתו של סרן (מיל.) הרב ניר אביב שליט"א מפסגות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
