ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- במהלך השירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
כולנו פוגשים בהם. בשירות המילואים או הסדיר, בשגרה ובשדה-הקרב, בדאגה לכשרות ביחידה, בשמירה על דיני הצניעות בצבא, או בשיעורי התודעה-היהודית. על רקע קורס הרבנים-הצבאיים שמתקיים בימים אלו, תעסוק הבמה השבוע בראייה התורנית של תפקיד הרב-הצבאי ביחידתו.
הכהן המשיח
הרב אביחי רונצקי שליט"א, הרב הראשי לצה"ל
עיקר תפקידו של הרב הצבאי הוא חיזוק רוח הלחימה של החיילים, כדי שיוכלו לנצח במלחמה. אמנם, מפקד היחידה אחראי על ניהול הלחימה, אך לשם כך הוא מסתייע באנשי מקצוע. וכמו שיש למפקד אנשי מקצוע שמלמדים את החיילים להפעיל כלי נשק כאלה או אחרים, איש המקצוע שמסייע למפקד בנושא חיזוק רוח הלחימה של החיילים - הוא רב היחידה.
על הרב לחזק את רוח הלחימה, על-ידי הנחלת רוח היהדות וערכיה ביחידה, תוך הדגשת המישור הלאומי של הקשר עם ארץ ישראל ועם עם ישראל לדורותיו. הרב צריך לגרום לכך שהחייל יראה את עצמו כטבעת בשרשרת הדורות של האומה. עם ישראל קיים דורות על גבי דורות, מעין מרוץ שליחים, שכחלק ממנו גם החייל נושא את הלפיד.
חייל שיש לו הבנה עמוקה כזו של מקומו בעם ישראל, ושל הקשר בין העם והארץ, הוא חייל הרבה יותר טוב, עם יותר תעצומות נפש להתמודד עם כל הקשיים שעוברים על החיילים בזמן המלחמה.
בהקניית ערכים אלו יש לרב יתרון גדול. הרב הוא מעין "איש ביניים" - הוא לא חייל ולא מפקד, נקודה זו נותנת לו המון חופש פעולה, וזהו כוחו.
אני רואה את הרב בעיני רוחי, לא כ"מרצה אורח" שמגיע מדי פעם ליחידה, אלא כחלק בלתי-נפרד ממנה. הרב הצבאי צריך להיות עם החיילים ביום ובלילה, בימי חול ובשבתות, באימונים ובמסעות, רק כך יוכל ליצור קשר עמוק עם כל חיילי היחידה, לרומם אותם, לשוחח עמם על הקשיים שמלווים אותם, וגם לעסוק בהנחלת ערכים אלו.
בימים אלו אנו מיישמים רעיונות אלו בקורס הרבנים-הצבאיים השלישי שמתקיים בבה"ד 1. כחלק מהקורס, הרבנים-הצבאיים העתידיים, מתאמנים יחד עם צוערים של יחידות קרביות בבה"ד, ועוברים הסמכות שונות שיסייעו להם בתפקידם בגדוד.
עם זאת, אין לשכוח כי ההקפדה על כל התחומים ההלכתיים כשמירת השבת, הקפדה על כשרות ועוד, הם בסיס תפקידו של הרב הצבאי.
מחנך כל הגדוד
הרב מרדכי פירון שליט"א, הרב הראשי לצה"ל לשעבר
הרב הצבאי הוא מורה-דרך רוחני, לפי השקפת עולמה של היהדות. במסגרת תפקידו הוא חייב בראש ובראשונה, לשאוף לחנך את היחידה כולה לאורה של תורה, להחדיר עקרונות וערכים של תורת ישראל לכל הצבא כולו ולא רק לחיילים הדתיים שביחידה. ימי עיון אותם יארגן הרב, בהם ישתתפו כל חיילי היחידה, מהקצונה הבכירה ועד לחייל הפשוט, יכולים לסייע להקניית ערכים אלו.
אמנם, חינוך כזה לא יכול לבוא בדרך של כפייה או אילוצים, אלא בדרכי-נועם, כך שערכי הרוח והמוסר של היהדות, ילוו את החייל גם לחיים האזרחיים.
השקפת עולם איננה מתבטאת רק בעולם הרוח, אלא נוגעת גם למעשה, על-ידי קיום תורה ומצוות, איסורים והיתרים. ולכן חייב הרב הצבאי לדאוג לכך שהחיים הכלליים, ברשות-הרבים של יחידתו יהיו לפי הוראות התורה, בהתאם לפקודות מטכ"ל. אמנם, בתחום האישי, אין לכפות או ללחוץ.
התפיסה שצריכה ללוות את הרב-הצבאי בכל דרכיו צריכה להיות, כי הוא נציג השקפת עולמה של תורת ישראל. לכן, כאמור, בראש ובראשונה עליו לייצור תפיסת עולם רוחנית, תוך הקניית ערכים ויסודות של תורת ה' לחיילים, אך גם להקפיד על קיומם המעשי של ערכים אלו בתחומי אחריותו.
הסולם של הגדוד
הרב זכריה בן-שלמה שליט"א, ראש הגרעין התורני "אורות יצחק" במודיעין
חוץ ממה שהרב צריך להכשיר את עצמו לתשובות צריך הוא לעורר ולהכשיר את קהל עדתו לשאלות, בבחינה זו של: 'מי שאינו יודע לשאול - את פתח לו', ועל הרב בעצמו מוטל התפקיד לברוא וליצור את הצורך והנחיצות ברב
הנחת היסוד היא כי הרב הצבאי אינו יכול לעסוק גם בחינוך הגדוד, גם להקפיד שתשמר ההלכה בצורה המקסימאלית במסגרת הצבאית וגם להיות לוחם. כנראה משום שבדורנו אין אדם כזה. ככל שירצה להיות "שלם" ביותר תחומים, כך כל תחום בפני עצמו יהיה שטחי ורדוד (עיין "מפניני הרב" עמ' רל"א).
לכן, ראשית, עלינו להתבונן איך מתארים לנו חז"ל את דמות הרב. כותבת הגמרא (מועד קטן י"ז): "מאי דכתיב: 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיו כי מלאך ה' צבאות הוא' - אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו. ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיו". מכך לומד הרמב"ם (הלכות תלמוד-תורה ד') כי "הרב שאינו הולך בדרך טובה אף על פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכין לו, אין מתלמדין ממנו עד שובו למוטב".
לאמור, צריך הרב להיות שלם גם במידותיו והתנהגותו, ולא רק בידיעותיו. כל יהודי צריך שיראתו תהיה קודמת לחכמתו - להיות בעל יראת שמים ומידות, קל וחומר רב המהווה דוגמה לאחרים. אחת היא, בין רב צבאי ובין רב אזרחי.
לאחר הדגשת נקודה זו, נשאל - מה תפקידו של הרב?
כותב הראי"ה קוק זצ"ל (אגרות הראי"ה ב' תשכ"ו): "מוצא אני את עבודת הרבנים לא בתוכן המעשי של בנין האומה החומרית, כי אם בהשפעתם לחַבב את הדעות המביאות לאימוץ וסידור אורגני לאומי, לחַזק את ההכרה הלאומית, ולאַמץ ידים רפות של פועלים מוכשרים לעבודה זו, לעַדן את המחשבות ולחדדן, ולהַרבות בהן אמונה אמיצה ועמוקה משפעת הגיוני קודש העצורים בנשמתם ולהעלות בזה את התחיה הלאומית כולה למרומי הקודש שמשם לוקחה".
נשים לב, כי הבניינים השימושים של הפעלים שמשתמש בהם הרב, הם פיעל והפעיל, ומכאן נאמר כי תפקיד הרבנים הוא הפעלת וחיזוק האומה.
נראה כי דברים אלה מבוארים, בדברי הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל : "בדורות שלפנינו - עיקר תפקיד הרב להכשיר רק את עצמו להיות עמל תמיד בתורה כדי שיוכל להיות משיב כהלכה על כל מה שישאלו ממנו, כי אז התורה היתה חביבה על כולם. אולם בזמננו, צריך הרב להתעניין ולקחת חלק בכל עניני הציבור בכדי להכניס שם את הקודש, ולהשגיח שכל דבר ודבר יסודר על פי רוח התורה".
ולכן חוץ ממה שהרב צריך להכשיר את עצמו לתשובות צריך הוא לעורר ולהכשיר את קהל עדתו לשאלות, בבחינה זו של: 'מי שאינו יודע לשאול - את פתח לו', ועל הרב בעצמו מוטל התפקיד לברוא וליצור את הצורך והנחיצות ברב, על ידי זה שיעמוד תמיד על המשמר ולדבר אל העם השכם והערב ללמד ולהוכיח ולהורות להם את הדרך הישרה אשר ילכון בה.
הווי אומר, בדורנו, הדרישה מהרב לרומם את קהל עדתו, מורה כי התפקיד לא הצטמצם אלא אף גדל והתעצם, הן בזמן הנדרש מהרב, הן בידיעותיו והן בכלים ודרכים להעבירם אל העם, ובמסגרת הצבאית על אחת כמה וכמה (ועיין עוד מה שכתבתי ב"הלכות צבא" עמ' 724 - "נכסי צאן ברזל" לרב הצבאי).
הרב הינו מחבר הספר 'הלכות צבא'
לקריאת תגובתו של סרן (מיל.) הרב ניר אביב שליט"א מפסגות.
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
מהפרי ועד הגאולה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אנחנו קודש למענך
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
