ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
אין חולק על הצלחתה של הרבנות הצבאית בראשותו של הרב רונצקי שליט"א בחיזוק רוח הלחימה במלחמה האחרונה, ויהי חלקי עמו בזה. אחד המדדים להצלחתו הוא מסע הרדיפה שנוהל נגדו על ידי גורמי השמאל, וכולנו מחזקים את ידיו מולם. כמדומני שגם אין חולק על המשפט האחרון שכתב לפיו "אין לשכוח כי ההקפדה על כל התחומים ההלכתיים כשמירת השבת, הקפדה על כשרות ועוד, הם בסיס תפקידו של הרב הצבאי".
מה שבכל זאת נותר לדון זה על סדרי העדיפויות. על מנת להבין את הבעייתיות במהות מקומו ותפקידו של הרב הצבאי, יש להיזכר בערש הולדתו של צה"ל. צבא ההגנה לישראל כהמשך לארגון "ההגנה" נוסד כצבא חילוני כשאר צבאות העולם, אלא שראש הממשלה הראשון של מדינתנו, דוד בן גוריון, הבין שכדי ליצור אחדות חייבים "להסתדר" גם עם הדתיים. הבנה זו הייתה הבסיס למינוי רב צבאי ראשי וגוף רבנות, אשר הולידה אחר כך פקודות מטכ"ל בענייני דת. צה"ל כצבא כללי, ובהתאמה - הגדוד כיחידה, מתוכנן ועובד לכתחילה כצבא חילוני, וחוקי הדת נתפסים ככורח המציאות והגבלה שיש להתחשב בה. לאור כל זאת מובן שתפקידו הראשוני של הרב ביחידתו הוא למנוע מצב בו אורח החיים החילוני משתלט על רשות הרבים של חיי הגדוד, ולא נותן מרחב מחייה לחייל שומר התורה והמצוות.
כמובן שאנו, שלא כבן גוריון, רואים את הרב הצבאי כרב של כולם גם של החילונים, ושם יש לרב הרבה מה להשפיע, בין השאר בנושא חיזוק רוח הלחימה. אולם עוד לפני שהוא "הרב של החילונים", בראש ובראשונה הרב הוא "הרב של הדתיים". ולכן, על הרב לשים קודם כל דגש על שמירת ההלכה בכל הפרטים בחיי היום יום של הגדוד, ורק על גבי קומה זו תוכל לבוא קומה יציבה נוספת של "רוח לחימה" יהודית אמיתית.
כאשר התורה מצווה על קדושת המחנה היא מזהירה אותנו דווקא על שמירת הפרטים הקטנים, "כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה... ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך". תפקידה של היתד היא שמירה קבועה על ההלכות הרגילות, וכדברי הרמב"ן "המצוה הזאת שנמנענו במחנה מן העבירות האלה הגורמות סילוק השכינה".
משיחות עם רבנים צבאיים המשרתים בקבע, עולה תמונה לפיה התחום של שמירת ההלכה בחיי היום יום, כגון הקפדה על שמירת שבת בבסיסים אינה נשמרת מספיק, וכן הדבר בענייני עירובין, כשרות וצניעות. אין ספק ש"רוח המפקד" הנושבת מלשכת הרבצ"ר, לפיה על הרב להפנות את כובד משקלו ומיטב משאביו לחיזוק רוח הלחימה, ולא לתפקיד המסורתי של שמירת ההלכה היא הגורמת (שלא במכוון חלילה) להזנחה בתחום. וכלשון רבה של אחת החטיבות בפיקוד המרכז "זו טעות להניח שהתשתית כבר קיימת, והדברים מתקיימים והולכים מכח עצמם בלבד".
טענתי היא שצריכה להיות הקפדה מסודרת ורצינית כלפי הפרטים "הקטנים", כלומר לשדר ולהכריז בראש כל חוצות שצבא ההגנה לישראל הוא צבא קודש, אשר יוכל בו כל יהודי לשרת ולהתנהג ע"פ חוקי התורה הקדושה, בין אם מדובר בשמירת השבת (ובכלל זה חרפת השתיקה כלפי פינוי מאחזים לאחר כניסת השבת), בין אם מדובר בכשרות מהודרת או בצניעות, ובין אם מדובר בהשתתפות בפינוי מאחזים חלילה. אם כן, דווקא בשמירת פרטים אלה תלויה מידת הצלחתנו בשדה הקרב, ולאו בחיזוק רוח הלחימה גרידא .
ולסיום, מעשה בתלמיד שהיו לו שני זוגות תפילין אחד רגיל והשני מהודר, ולקראת גיוסו שאל את הרה"ג אביגדור נבנצאל שליט"א, האם כדאי להשאיר בבית את הזוג המהודר כדי שלא יינזק, ולקחת לשירות הצבאי את הזוג הרגיל. ענה לו הרב: ח"ו, לשירות הצבאי יש לקחת דווקא את הזוג המהודר, משום שבמיוחד במחנה הצבאי צריך לשמור על קדושה ומצוות בצורה מיוחדת, שהרי במקום סכנה יש קטרוג וצריך דווקא להדר במצוות כמה שיותר.
על כן, מעתה אמור, ההקפדה על כל התחומים ההלכתיים כשמירת השבת, הקפדה על כשרות ועוד, היא זו שיש להציבה כגולת הכותרת של תפקידו של הרב הצבאי, ואז יתקיים בנו "כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
