ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
אך בלילה אחד בשנה, 'ליל ניטל' היה המהרש"א נוהג להתבטל מלימודו ולעסוק בספרי חשבונותיו. ('ליל ניטל' הוא ליל חג המולד של 'אותו האיש' ימ"ש של הנוצרים). שנה אחת, הלשינו על המהרש"א, שהוא מבזה את הנוצרים. וראיה הביאו המלשינים לדבריהם – בכל לילות השנה המהרש"א לומד, ורק בלילה שנולד 'משיחם' הוא מתבטל מלימודו.
באותה שנה, ישב המהרש"א כדרכו ובדק את חשבונותיו הכספיים. והנה, לפתע, נפל אחד מספרי הקודש מהארון. המהרש"א ניגש לספר, נשקו והשיבו למקומו. אך לאחר כמה דקות נפל הספר בשנית, ושוב הרימו המהרש"א. כשנפל הספר בשלישית, אמר המהרש"א – רמז יש כאן מהשמיים, ופתח את הספר.
באותו הרגע, התפרצו שוטרים לביתו, וראוהו לומד בתורה כדרכו...
הבאתי סיפור זה כדי להמחיש את המנהג שנהגו חלק מקהילות אירופה, שלא ללמוד תורה בלילה זה, כי בלילה זה הטומאה מתגברת וכביכול אור התורה יפול בידי ה'חיצונים'. כיום, בארץ ישראל – ארץ הקודש סוברים רוב גדולי ישראל וכן מנהג רוב ישראל, שאין לטומאה שליטה כאן ואין לחוש לכך.
אולם מצינו הד נוסף לכל העניין, שיש לו נגיעה בחיינו. תקופה זו בשנה, תקופת לילי טבת הארוכים, היא התקופה שבה הלילה גובר על היום והחושך מתגבר. בתקופה זו אנו מדליקים את אור החנוכה – מחד, ומאידך – אנו מתאבלים בצום עשרה בטבת. יותר מזה, השולחן ערוך (או"ח תקפ) מונה את הימים בהם מתענים היחידים, וכותב – "בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים. וט' בו לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו". אם כך בימי שיא החושך, יש מחד את אור החנוכה ומאידך – שלושה ימי חושך. מה העניין?
יותר מזה – יש לשאול על השו"ע, מהי אותה הצרה שאירעה ב- ט' בטבת? יש מהפוסקים שכותבים שמת בו עזרא. אבל תוספות חדשים כותב שזהו היום בו נולד אותו האיש הנוצרי, ובפשטות זו הסיבה שבגללה העלים השו"ע את הצרה שאירעה ב- ט' טבת.
אם כך, החוטים נקשרים. ימי שיא החושך של החורף מקבילים לימים החשוכים בהיסטוריה של עם ישראל, הימים בהם מסתיר ה' את פניו מאיתנו, ועלינו לחפשו בחושך, ולמצוא את אורו הנסתר. כאלו היו ימי תקופת החשמונאים, שבהם הסתלקה הנבואה מהעולם ושוב לא דיבר גלויות עם ישראל, והיה עלינו לגלות את מסריו הנסתרים דרך התורה שבעל פה. בחנוכה הצלחנו לקלוט את אשר רמז לנו ה', וזכינו לאור.
אולם, מסרים נסתרים יכולים בקלות להתעוות. האדם מחליט שה' רומז לו לכיוון מסוים, אך זו טעות והוא פונה לכיוונים שליליים. האור לובש פנים זרות והופך לחושך כפול ומכופל. אמירה זו מתבטאת בתרגום התורה ליוונית, שאור התורה נשבה בידי הגויים, שהפכו חופשיים לעוותו ולפרשו כרצונם. זוהי גם הנצרות, הלוקחת את אור ישראל ומלבישתו פנים זרות ושליליות.
בימים אלה, עומדים זה לעומת זה – אור החנוכה ושלושת ימי החושך. לוחשים לנו להיזהר רבות בקליטת אור ה' כפי פך השמן הטהור של הכוהנים הגדולים וכנסת ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.
מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.
אורות התשובה - הרב הראל כהן קדושת האמצעים
אורות התשובה פרק ו פסקה ו' -ז'
מה היחס בין הנשמה לפעולות שלנו? כיצד זדונות נהפכות לזכויות? ומה הכוונה שלעתיד לבוא יהיה טעם העץ כטעם הפרי?
כי תצא פרשת כי תצא – סבלנות אחי
משה ומרים דוד המלך וגם אור החיים הקדוש ניסו להאיץ תהליכי גאולה וגילו לכולנו את עקרון היסוד של שילוב חריצות עם סבלנות
יומא חמשת העינויים ביום הכיפורים
הרב מביא את מקורם ההלכתי של חמשת העינויים ביום הכיפורים ודן במחלוקת הראשונים האם תוקפם הוא מדאורייתא או מדרבנן. דרך ניתוח הסוגיות מתבאר כי מהות העינוי אינה גרימת סבל פיזי, אלא שביתה מתענוגות הגוף והתעלות רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תצא
בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה לֹא הָיָה וְלֹא עָתִיד לִהְיוֹת, וְלָמָּה נִכְתַּב? דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. מדוע אם כן לא נכתבו עוד עשרות דינים והלכות למטרה זו. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. לכאורה די היה לכתוב וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח, מדוע נכתב תִּקַּח לָךְ ? מה הטעם שלא נזכרה אריכות ימים בכל התורה כי אם בשני מצוות אלו, כיבוד אב ואם ושילוח הקן. מה הטעם שאסרה תורה ללבוש שעטנז צמר ופשתן.
אורות התשובה - הרב ש. יוסף וייצן התעלות ההכרה והתשובה המעשית
פרק י"ג פסקה ו'
הרב מבאר את הפער שבין הארת התשובה הפנימית וההתעלות הרוחנית לבין קצב התיקון המעשי בחיי היום-יום. הרב מדגיש את הצורך להתקדם בהדרגה ובסבלנות במישור המעשי, כדי למנוע ייאוש ותסכול הנובעים מציפייה לשינוי מיידי ומוחלט.
