ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
אך בלילה אחד בשנה, 'ליל ניטל' היה המהרש"א נוהג להתבטל מלימודו ולעסוק בספרי חשבונותיו. ('ליל ניטל' הוא ליל חג המולד של 'אותו האיש' ימ"ש של הנוצרים). שנה אחת, הלשינו על המהרש"א, שהוא מבזה את הנוצרים. וראיה הביאו המלשינים לדבריהם – בכל לילות השנה המהרש"א לומד, ורק בלילה שנולד 'משיחם' הוא מתבטל מלימודו.
באותה שנה, ישב המהרש"א כדרכו ובדק את חשבונותיו הכספיים. והנה, לפתע, נפל אחד מספרי הקודש מהארון. המהרש"א ניגש לספר, נשקו והשיבו למקומו. אך לאחר כמה דקות נפל הספר בשנית, ושוב הרימו המהרש"א. כשנפל הספר בשלישית, אמר המהרש"א – רמז יש כאן מהשמיים, ופתח את הספר.
באותו הרגע, התפרצו שוטרים לביתו, וראוהו לומד בתורה כדרכו...
הבאתי סיפור זה כדי להמחיש את המנהג שנהגו חלק מקהילות אירופה, שלא ללמוד תורה בלילה זה, כי בלילה זה הטומאה מתגברת וכביכול אור התורה יפול בידי ה'חיצונים'. כיום, בארץ ישראל – ארץ הקודש סוברים רוב גדולי ישראל וכן מנהג רוב ישראל, שאין לטומאה שליטה כאן ואין לחוש לכך.
אולם מצינו הד נוסף לכל העניין, שיש לו נגיעה בחיינו. תקופה זו בשנה, תקופת לילי טבת הארוכים, היא התקופה שבה הלילה גובר על היום והחושך מתגבר. בתקופה זו אנו מדליקים את אור החנוכה – מחד, ומאידך – אנו מתאבלים בצום עשרה בטבת. יותר מזה, השולחן ערוך (או"ח תקפ) מונה את הימים בהם מתענים היחידים, וכותב – "בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים. וט' בו לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו". אם כך בימי שיא החושך, יש מחד את אור החנוכה ומאידך – שלושה ימי חושך. מה העניין?
יותר מזה – יש לשאול על השו"ע, מהי אותה הצרה שאירעה ב- ט' בטבת? יש מהפוסקים שכותבים שמת בו עזרא. אבל תוספות חדשים כותב שזהו היום בו נולד אותו האיש הנוצרי, ובפשטות זו הסיבה שבגללה העלים השו"ע את הצרה שאירעה ב- ט' טבת.
אם כך, החוטים נקשרים. ימי שיא החושך של החורף מקבילים לימים החשוכים בהיסטוריה של עם ישראל, הימים בהם מסתיר ה' את פניו מאיתנו, ועלינו לחפשו בחושך, ולמצוא את אורו הנסתר. כאלו היו ימי תקופת החשמונאים, שבהם הסתלקה הנבואה מהעולם ושוב לא דיבר גלויות עם ישראל, והיה עלינו לגלות את מסריו הנסתרים דרך התורה שבעל פה. בחנוכה הצלחנו לקלוט את אשר רמז לנו ה', וזכינו לאור.
אולם, מסרים נסתרים יכולים בקלות להתעוות. האדם מחליט שה' רומז לו לכיוון מסוים, אך זו טעות והוא פונה לכיוונים שליליים. האור לובש פנים זרות והופך לחושך כפול ומכופל. אמירה זו מתבטאת בתרגום התורה ליוונית, שאור התורה נשבה בידי הגויים, שהפכו חופשיים לעוותו ולפרשו כרצונם. זוהי גם הנצרות, הלוקחת את אור ישראל ומלבישתו פנים זרות ושליליות.
בימים אלה, עומדים זה לעומת זה – אור החנוכה ושלושת ימי החושך. לוחשים לנו להיזהר רבות בקליטת אור ה' כפי פך השמן הטהור של הכוהנים הגדולים וכנסת ישראל.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הקשבה בזמן של פילוג
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
מהי אמונה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
