ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- עיתונות
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
-----------
הרב זכריה בן שלמה שליט"א ראש הכולל במודיעין
"נצור לשונך מרע"
את סיסמת בתי הספר לתקשורת - "זכות הציבור לדעת", צריך להחליף בסיסמא היהודית - "נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה". אלא שעם זאת יש לדעת, כי פעמים שלא זו בלבד שאין איסור אלא אף מצווה לומר ולספר, כמובן בתנאים והגבלה. כדי לדעת את המצבים בהם מותר ומצווה לספר, עלינו ללמוד הלכות אלו (בספר החשוב 'חפץ חיים') ולזכור את הכלל החשוב - "ויהיו כל מעשינו לשם שמים". במסגרת זו לא נוכל לכתוב את כל הפרטים כי רבים הם, אולם נציין נקודות ספורות:
יש להבחין בין אדם פרטי לאדם ציבורי, מפני שהיקף האנשים העלולים להינזק מאיש ציבור שאינו ראוי ואינו מתאים ומזיק ומקלקל הוא גדול לאין ערוך מאיש פרטי, משום תפקידו ומעמדו והשפעתו על הציבור. ולכן:
א. חברי וועדות, נציגים ומנהיגי ציבור אשר קבלו החלטה לאחר דיון, שהיו בו גישות ומחלוקות שונות - צריכים להיזהר מאוד, שלא לספר לאחר מכן את דעתם או דעת חבריהם בדיון המקדים, כגון לספר שהם היו מקילים על פלוני אך הרוב קבע אחרת. דבר זה הוא איסור גמור אף אם לא היתה החלטה שלא לגלות, ואף אם השומע אינו מתכוון לגלות. איסור זה קיים גם כשמופעל עליו "לחץ" כבד עד כדי דברי חירופים וגידופים על עצם הפסק (ח"ח כלל ב סעיף יא)
ב. אם אדם רואה באחר מידה מגונה, כגון גאווה, כעס, בטלנות מדברי תורה וכו', נכון לו לספר דבר זה לבניו או לתלמידיו, ולהזהירם שלא יתחברו עמו כדי שלא ילמדו ממעשיו. כי מה שהזהירה התורה בלשון הרע אפילו על האמת, הוא אם כוונתו לבזות את חברו ולשמוח לקלונו, אבל אם כוונתו לשמור את חברו שלא ילמד ממעשיו פשוט דמותר ואף מצוה יש בזה. אך באופן זה וכיו"ב, נראה שמצווה שהמספר יסביר לשומעים, מדוע הוא מספר בגנותו של חברו, כדי שלא יטעה השומע להתיר על ידו יותר מזה, וגם שלא יבוא לתמוה עליו שהוא עצמו מספר לשון הרע (ח"ח כלל ד סעיף י)
הנורמות הציבוריות הנמוכות לערכי המוסר וההנהגה, מחיבות אותנו להגביר את התפילות לגאולה במהרה, תוך כדי מאמצים והשתדלות לתיקון הדור בשדה החינוך.
-----------
הרב צבי גולדפישר שליט"א ראש הכולל בישיבת אלון מורה
התקשורת כשופטת ומענישה
לשון הרע, אפילו בדבר אמת, היא עבירה חמורה מאד השקולה לשלוש העבירות החמורות שבתורה. כדי להתירה, יש צורך בשיקול דעת טהור ואמיתי ובקיום התנאים המפורטים בהלכה.
פרסום דבר רע ברבים, חמור לאין ערוך - "המלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא". עצם הפרסום מבייש ומהווה עונש גדול לאדם. כשהדברים מפורסמים בכלי התקשורת, יש בכך תוספת חומרה, כיון שהדברים נקבַּעים בתודעה. בתורה לא מצינו ש"זכות הציבור לדעת". אמנם יש מצווה להוכיח, והיתר לספר דבר רע כשזה לתועלת, אך התורה שומרת גם על כבודו וזכויותיו של עושה הרע. לכן תוכחה צריכה להיעשות בצנעה ובלשון רכה, ובאם אינה מתקבלת, נעשית בקושי. ניתן לפרסם מעשה רע, במידה ויועיל או ימנע נזק ישיר לשומע, אולם רק בתנאים המפורטים בהלכה. פרסום מעבר לכך אסור, וראוי שאדם הבקי בהלכה יקבע בעניין.
מותר לפרסם מעשה רע שעשה אדם לכלל הציבור, רק בעבירות שנאמר בעונשם "וכל ישראל ישמעו ויראו", ובדברים בין אדם למקום לאחר שהוכח ולא שמע (ובעוד מספר מקרים). יש איסור חמור לפרסם ללא התנאים הנ"ל גם אם זה לתועלת, ונראה שאפילו אם מדובר באישיות ציבורית. כך מצאנו אצל ירבעם, שהוכיח את שלמה המלך על התנהגות לא ראויה וזכה משום כך למלכות, אך נענש על שהוכיחו ברבים. אביה מלך יהודה צדק כשהוכיח קשות את ירבעם שחטא והחטיא את ישראל, אך נענש על שהוכיחו ברבים. דוד המלך שהואשם בפני הציבור בכך שבא על אשת איש, הודה שזו עבירה חמורה שחייבת סקילה, אך אמר שלעובר עליה יש חלק לעולם הבא, ואילו למלבין פני חברו ברבים אין חלק לעולם הבא.
כיום, בשם 'זכות הציבור לדעת' מנסים להתיר איסור חמור שכרוך בו אהבת הרוע, ועל כך אמר דוד המלך "הוות תחשוב לשונך כתער מלוטש עושה רמיה. אהבת רע מטוב, שקר מדבר צדק סלה. אהבת כל דברי בלע, לשון מרמה." מן הראוי היה שהתקשורת תחרות על דגלה את הכלל ש"מוטב שיפיל אדם עצמו לכבשן האש, ואל ילבין פני חברו ברבים".
----------
מתוך המדור "בימה תורנית".

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

מה מחבר שמיים וארץ?

האם מותר לטייל במקום בלי מניין?

הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל

כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?

הפסוק המיוחד והמשונה בתורה

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

הלכות שטיפת כלים בשבת

בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות

אנחנו קודש למענך

איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.

חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.

חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.

יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.

כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.

אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.

אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.

אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.

רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !

אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית

בלק פרשת בלק – הנחל הישראלי
מה טובו אוהליך יעקב כנחלים נטיו? מה הקשר בין אוהל לנחל? על איזה נחלים מדובר? ומה יש לנו ללמוד מכך על האוהל הישראלי בדורנו

אורות התשובה - הרב הראל כהן תשובה פנימית ותשובה חיצונית
אורות התשובה פרק ו א1*
הרב מסביר שהתשובה צריכה להיות לא רק בצד החיצוני שלה, כלומר בשינוי המעשים אלא גם בהטבת הרצון לטוב.

















