שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות פרטיות בסוגיות שונות

שאלות בתנ"ך-ספר שופטים

undefined

הרב רפאל וסרטיל

ט"ז אלול תשע"ו
שאלה
בס"ד שלום הרב, מספר שאלות שקשורות לספר שופטים.. 1. כיצד עתניאל בן קנז וכלב בן יפונה הם אחים? הרי רק מהשם שלהם ניתן לראות שלכל אחד יש אבא אחר. 2.לגבי הסיפור של דבורה וברק. ראשית תמוה עצם הקשר בינהם. הרי היא משבט אפריים והוא משבט נפתלי. מה היה הקשר בינהם? האם היו נשואים? ומדוע ברק צריך אותה איתו במלחמה? היא הרי לא יכולה להילחם? לאיזה צורך הוא קרא לה? 3. למה גדעון היה בעפרה? הוא הרי משבט מנשה. ועפרה נמצאת בנחלת שבט בנימין, לא? 4. האם יש קשר בין יאיר הגלעדי לבין יפתח הגלעדי? מאיזה שבט הם? 5. בנחלת איזה שבט נמצאים צרעה ואשתאול. ומאיזה שבט אישתו של מנוח? 6. מה היה בתוך ארון ברית ד’? ומה היו גלגוליו? היכן הוא שכן בזמן כיבוש הארץ בתקופת יהושוע? והיכן שכן אחריה? איפה היה מקומו בבית המקדש? ואיה הוא היום? תודה גדולה!!
תשובה
לשואל שלום, 1. עתניאל וכלב היו אחים מאם. 2. אכן, דבורה היתה אשת ברק (ראה תנא דבי אליהו רבה פרק ט. וראה רלב"ג שופטים ד, יב-יג). וכבר שאלו חז"ל בתנא דבי אליהו רבה (שם): "וכי מה טיבה של דבורה אצל ברק, והלוא דבורה במקומה וברק במקומו (דבורה היתה בהר אפרים וברק בקדש נפתלי רחוקים זה מזה - ישועות יעקב), אלא כך אמרו חכמים, ברק היה משמש את הזקנים בחייו של יהושע וכן חזר ושימש לאחר מיתתו (של יהושע), לפיכך הביא הקב"ה אותו ונתן אותו אצל דבורה". לגבי בקשת ברק מדבורה שתתלווה אליו למלחמה, מבאר הרלב"ג (שופטים פרק ד פסוק ח): "חשב כי בזכותה תדבק יותר ההשגחה עם חיל ישראל הנלחמים עם סיסרא". 3. היו שני מקומות בשם עפרה, אחד בנחלת בנימין ואחד בנחלת מנשה (יש סוברים שהיא טייבה היושבת דרומית לטול כרם - דעת מקרא). 4. שניהם משבט מנשה. 5. תחומיהן נתחלקו בין יהודה ודן (ראה יהושע טו, לג; שופטים יג, ב, כה; דברי הימים א' ב, נג). חז"ל (במדבר רבה י, יג) אומרים שאשת מנוח היתה משבט יהודה. 6. בתוך הארון ניתנה ה"עדות" שניתנה למשה, "וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ" (שמות כה, טז). לפי הפשט נראה שהעדות היא לוחות הברית, וכך מפרש רשב"ם, אמנם לפי רש"י התורה היא העדות והיא הושמה בארון (בנוסף ללוחות). לפי הפסוקים בספר דברים הלוחות השניים בלבד הושמו בארון, "וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן...וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וָאָשִׂם אֶת הַלֻּחֹת בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה'" (דברים י, ב-ה). לפי ציווי נוסף בספר דברים, היה צריך לשים את ספר התורה בצידו של הארון על מדף מיוחד או בתוכו לצד הלוחות (יש מחלוקת בחז"ל): "לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹקיכֶם וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד" (דברים לא, כו). לפי פשט ספר מלכים וספר דברי הימים בארון היו רק לוחות הברית, על פי הפסוק: "אֵין בָּאָרוֹן, רַק שְׁנֵי לֻחוֹת הָאֲבָנִים, אֲשֶׁר הִנִּחַ שָׁם מֹשֶׁה בְּחֹרֵב, אֲשֶׁר כָּרַת ה' עִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (מלכים א' ח, ט; דברי הימים ב' ה, י). עם זאת לפי חז"ל יש מחלוקת אם אפשר ללמוד מפסוק זה, שגם שברי הלוחות הראשונים הושמו בארון (בבא בתרא יד ע"ב), וקיימת דעה כזו בחז"ל שגם שברי הלוחות הראשונים הושמו בארון (תוס' מנחות צט ע"א). מיקומו של הארון היה בקודש הקודשים. לפני ששכן ארון הברית בבית המקדש הוא היה במשכן. במועד פרשת פילגש בגבעה כתוב שמקומו היה בבית אל ובפרשת פסל מיכה ובספר שמואל כתוב שמקומו היה בעיר שילה. בספר שמואל א' מסופר על נפילת הארון בשבי על ידי הפלשתים. לאחר כ-7 חודשים החליטו סרני הפלשתים להשיב את הארון לבני ישראל. הארון נשלח חזרה לבית שמש. משם נלקח לבית אבינדב בגבעה ושם נשמר עד שדוד העלה אותו לירושלים. דוד המלך הביא בימיו את הארון לירושלים בחגיגה גדולה, ובנו שלמה לאחר מכן העבירו אל קודש הקודשים, על אבן השתייה. גורלו של ארון-הברית לאחר שהעבירוהו למקדש אינו ידוע. ישנם רמזים בכתוב (המפורשים אצל חז"ל), כי ארון הברית נגנז על ידי המלך יאשיהו. כך נאמר בספר דברי הימים ב', פרק לה, פסוק ג: "וַיֹּאמֶר לַלְוִיִּם הַמְּבִינִים לְכָל יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים לַה', תְּנוּ אֶת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ בַּבַּיִת אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה בֶן דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, אֵין לָכֶם מַשָּׂא בַּכָּתֵף; עַתָּה עִבְדוּ אֶת ה' אֱלֹקיכֶם וְאֵת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל". חז"ל הבינו ש"תנו את ארון הקודש בבית" חייב להיות גניזה במחילות מתחת לבית, שהרי הארון מלכתחילה היה בבית. וכך אמרו (יומא נב ע"ב; הוריות יב ע"א): "ומי גנזו? יאשיהו גנזו. מה ראה שגנזו? ראה שכתוב (דברים כח) 'יולך ה' אותך ואת מלכך אשר תקים עליך', עמד וגנזו, שנאמר (דברי הימים ב' לה): 'ויאמר ללוים המבינים לכל ישראל הקדושים לה' תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דוד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את ה' אלקיכם ואת עמו ישראל'". ולפי הירושלמי (שקלים פרק, ו הלכה א) הארון הוסתר בדיר העצים של המקדש, וזו לשונו: "אמר להם: אם גולה הוא עמכם לבבל, אין אתם מחזירין אותו עוד למקומו, אלא עתה עבדו את ה' אלקיכם ואת עמו ישראל". ורד"ק בפירושו על הפסוק כתב: "ורבותינו ז"ל פירשו שציווה לגנוז את הארון כדי שלא יגלה עם הגולה. ואמרו: אבן הייתה בבית קדשי הקדשים במערבו ועליה היה הארון מונח ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן, ובעת שבנה שלמה את הבית וסופו ליחרב, בנה מקום לגנוז בו את הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות, והאבן הזאת היתה מכסה למקום ההוא, ויאשיהו המלך צוה וגנזו את הארון באותו מקום שבנה שלמה, שנאמר: 'תנו את ארון הקדש', וגנזו עם הארון מטה אהרן וצנצנת המן ושמן המשחה". מאחר שלא נמצא ארון הברית, בבית המקדש השני לא היה ארון. לפי חז"ל, הארון נגנז במחילות מתחת להר הבית. יש מקורות בחז"ל שהארון היה בתקופת בית שני מתחת ללשכת העצים. בספר חשמונאים ב' (פרק ב, א-ו), נכתב שירמיהו הנביא החביא את הארון במערה שמצא בהר נבו ביחד עם עוד כמה פריטים קדושים מהמקדש. מקורות שונים בנושא זה לוקטו בחוברתו של הרב מנחם בורשטיין שליט"א. ניתן לבקשה דרך מכון "פועה". בברכה נאמנה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il