שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • המקדש והקרבנות

ולמה באמת לא המליכו מלך מיד עם כניסת עמ’’י לארץ?

undefined

הרב עזריה אריאל

שאלה
ולמה באמת לא המליכו מלך מיד עם כניסת עמ’’י לארץ? או לכל הפחות לאחר סיום כיבוש הארץ, בימי השופטים היה אפשר למנות מלך ואז להלחם בעמלק? ישר כח!
תשובה
שלום לך! מינוי מלך אינו רק טקס קצר שניתן לארגן אלא דבר שדורש בשלות של העם לרעיון. עם ישראל התנהל בימי המדבר תחת הנהגתו של משה רבנו, נביא ה', בהשגחה ישירה של הקב"ה, כשכל צעד נעשה בהוראה נבואית. המעבר לארץ ישראל הוא מעבר להנהגה אנושית, עם כל חסרונותיה. קשה לצפות שהעם יסכים מיד לרעיון כזה, בפרט שהמאפיין של מלוכה הוא שושלתיות, כלומר, משרה שעוברת בירושה מאב לבנו. רק אחרי תקופה ארוכה ש"אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו יעשה", כמודגש כמה פעמים בספר שופטים, הבשיל רעיון המלוכה והפך למעשי. הנצי"ב (העמק דבר, דברים יז, יד) מבאר על פי זה את לשון הפסוקים במצוות מינוי מלך: "כִּי תָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי. שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱ-לֹהֶיךָ בּוֹ, מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ, לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא". מהמילים "ואמרת" וכו' משתמע שהמלכת המלך תלויה ברצון העם. ואכן, היה אפשר להבין שאין בכלל מצווה למנות מלך, והתורה באה רק לומר שאם רוצים מלך עליו לעמוד בתנאי שלהלן: מקרב אחיך. ברם, רבי יוסי בגמרא בסנהדרין הנ"ל קובע שהפסוק "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" הוא מצווה למנות מלך (ובאמת הר"י אברבנאל בדברים שם מאריך לטעון שאין זו מצווה, וכדעת רבי נהוראי בגמרא בסנהדרין שם). כיצד זה מתיישב? התשובה היא שעקרונית יש מצווה למנות מלך, אבל מינוי שלטון שאינו לרוח העם הוא סכנה למדינה ופיקוח נפש הדוחה את המצוות. לכן המצווה היא למנות מלך רק כאשר העם רוצה בו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il